מבולבלת

טליה יקרה,

חוסר היכולת שלך לשחרר את הבחור החתיך הזה ממחשבותייך, או כפי שהטבת לנסח זאת חוסר השליטה שלך בזה, טבעיות לחלוטין. כפי שכתבת, החמיא לך שהוא בוגר וחתיך ומתעניין בך, ה"ילדה". ניתוק מוחלט ממנו וזמן עשויים לסייע לך לשחרר אותו ממחשבותייך, מחלומותייך ומחייך.
למרות גילך הצעיר, אם את חשה כי בן-זוגך הוא האיש הנכון לך, כי הוא האיש עימו היית רוצה להקים משפחה וכי הזוגיות שלכם מושתתת על אהבה, אינטימיות נפשית ופיסית, שותפות, שיתוף, חברות, כנות ויושר וכי כל אחד מכם מתפתח וצומח בתוך הזוגיות, לצד הזוגיות שלכם ויחד עימה וכי יש ביניכם משהו אמיתי, אזי אחזי בקשר שלכם ו"שחררי" את הגורמים המפריעים כגון תשומת לב של בחור זה או אחר.
יחס אוהד של בני-המין החזק, תשומת לב, מבטים הנשלחים וסוג כזה או אחר של חיזור לעולם יחזקו את הביטחון העצמי שלנו כנשים ויגרמו לנו לתחושה נעימה. יחד עם זאת, זו טפיחה לאגו ולא יותר מזה, גם אם הבחור, כמו במקרה שלך, ניחן במראה מדהים ומושך. אל תשליכי קשר יציב, בריא ונכון לך לטובת התחושה הנעימה הזו, שעל אף היותה תחושה טובה ומרגשת היא בת-חלוף.
למרות כל הנאמר כאן, ציינת כי הזוגיות שלכם טומנת בחובה קשיים. אולי לאורם של קשיים אלה את חשה כי הקשר שלכם הגיע ל"מקום" בו את מעוניינת לבחון אותו מחדש או אולי אף לבחון קשרים עם אחרים (זו רק נקודת מבט נוספת, ייתכן כי אני כלל לא בכיוון) והבחור הזה הגיע בדיוק בזמן בו את חשה כך ולכן הוא הצליח ל"תפוס" מקום כה גדול בחייך.
דבר נוסף שאולי כדאי להקדיש לו מחשבה נוספת הוא התנהלותו של בן-זוגך בעת בה הייתם בהפסקה.
הפריצה שלו לפייסבוק שלך מצדיקה (בראייה שלי) בחינה נוספת של הקשר שלך עם בחור שנראה כי יש לו צורך בוודאות (להבין ולדעת למה) כה גדול עד כי הוא בחר שלא לכבד את פרטיותך. משהו בהתנהלותו זו לקוי.

האמת שאת די צודקת.... יש בקשר הזה הרבה דברים לא פשוטים... -להגיד שהוא האחד של חיי? אולי מוקדם מדי באופן כללי לצאת בהצהרות האלה אבל בקשר אליי אנחנו ביחד קרוב ל4 שנים ואני לא בטוחה שאיתו הייתי רוצה להתחתן ולהקים משפחה ,כן הוא בנאדם מקסים עם לב של זהב וכל אחת הייתה רוצה גבר כזה .. אבל....הייתי רוצה אולי לנסות קשרים אחרים.. ואני אפילו קצת מתביישת להודות בזה :\ אני לא יודעת למה.... אני ממש ממש מפחדת שאני "אזרוק" את הדבר הזה למטרת התנסות חדשה שלא תצלח ובסופ אני אאבד אותו... בייחוד אחרי שלקח לי הרבה זמן לשכנע אותו שלא הייתה בגידה ולא נעליים סהכ שיחב בפייסבוק. וכן, לא הסתרתי מחבר שלי שהתרגשתי מהעובדה שהוא "שם עליי" והרגשתי שזה לא אמור להיות ככה וזה לא בסדר שאני מתרגשת מזה ולכן החלטתי לקחת פסק זמן. את האמת לא היה לי זמן לקחת פסק זמן כי כ"כ הרבה קרה בזמן כ"כ קצר.. הוא נכנס לפייסבוק ראה שיחות והרגשתי שאם אני לא עושה משו עכשיו אני עלולה לאבד אותו ככה ש"לבחון מחדש את הקשר" לא כ"כ יצא לי..... מסתבר שכרגע יש ל"חתיך" חברה שקטנה ממני בשנתיים!! וזה בצורה לא ברורה מרגיז אותי.. כי אני הייתי בגישה " אין מצב שזה משו רציני בכלל" " אני ילדה הוא בחיים לא יראה אותי בצורה כזו .. ועכשיו הוא יוצא עם מישהיא יותר קטנה ממני... "בוגרת בנפשה" זה התירוצ שלו.. אני מתארת לעצמי שבטח בגלל זה עוד יותר קשה לי "לשחרר" אותו. מצד שני... מה אני בכלל מתעסקת בזה? למה אני מרגשה ככה ? אחרי הכל אני אוהבת את חבר שלי... אני פוחדת שאני לא מתקדמת לשומקום כי אני מפחדת לעשות צעד כלשהוא... מה אני יכולה לעשות ? :\

טליה יקרה,

מהיכרותנו הקצרה אני מקבלת תחושה שפחדייך וחששותייך הם אלה אשר מניעים אותך לפעולה, מניעים אותך לקום ולעשות למען עצמך במקום שרצונותייך, צרכייך ושאיפותייך יעשו זאת. כלומר, במקום לקחת החלטות בהתאם לדברים שאת מתאווה אליהם ולעשות את בחירותייך מתוך רצונותייך וצרכייך את מתנהלת מתוך פחדים תוך כיבוי שריפות והעובדה שמיהרת לקצר את תקופת ההפסקה שלקחת מהקשר שלכם (את ההפסקה לקחת כי כך הרגשת, זה משהו שעשית מתוך בחירה ובהתאם למה שחשת ורצית) ולרצות את בן-זוגך (כי חששת לאבד אותו) מעידה על כך.
ציינת שאתם יחד קרוב לארבע שנים. האם יצא לך לעצור רגע ולשאול את עצמך למה אתם יחד?
האם אתם יחד כי טוב לך איתו? האם אתם יחד כי את חשה שאת מממשת את עצמך בקרבתו? האם אתם יחד כי הוא מספק לך ביטחון ויציבות? האם אתם יחד כי איתו את חשה שאת יכולה להיות מי שאת באמת ושהוא יאהב ויקבל אותך בכל מצב? או...האם אתם יחד כי התרגלת? כי את חוששת להיות לבד פרק זמן מסוים? או כי את מתפשרת באיזשהו מקום?
הכרתם כאשר הייתם ילדים על סף הבגרות ועתה אתם אנשים בוגרים. ייתכן כי מה שהתאים לך אז כבר פחות מתאים היום וייתכן כי העובדה שאת חושבת על התנסויות זוגיות אחרות ומתרגשת מהתנסויות פוטנציאליות, כגון ה"חתיך", מעידה על כך שההתאמה של אז פחות מתאימה היום...
לשאלתך, נראה לי שאת כבולה לפחדייך, כפי שציינת, ועל כן יושבת על הגדר ולא נוקטת עמדה אמיתית אלא רק כדי לשמור על הקיים וגם אז מתוך החשש לאבד את קיים.
כדי לקחת החלטה נכונה ראשית עלייך להתמקד ברצונות ובצרכים שלך. מה את באמת רוצה ולאיזו מערכת זוגית את מייחלת. נסי לאפיין את השותף המיטבי והנכון ביותר עבורך ואת הזוגיות המושלמת.
האם המצב הקיים עונה על ציפיותייך?
אני מאמינה שכאשר תמצאי בתוכך את התשובות תדעי גם מה לעשות.