יחסים במשפחה

מירי יקרה,

מקריאת דברייך אני מקבלת תחושה שהבעיות, כפי שהגדרת זאת, עם המשפחה של בעלך הן בעיקר בתחושה שלך. לכן את גם מנסה לרצות אותם. הם, כנראה, לא חשים כמוך ולכן לא מרגישים צורך לרצות אותך ולא נוהגים כלפייך באכפתיות יוצאת דופן, כפי שאת נוהגת כלפיהם.
הצורך שלך לרצות אותם ולהיות עבורם כל הזמן מוצא את ביטויו גם כאשר את מזמינה את גיסתך למפגש אשר קבעת עם חברה, שוב בעקבות התחושה שאת חייבת להזמין אותה למרות שזה לא כל כך מתאים לך שהרי קבעת כבר תוכניות אחרות.
התנהלותה של גיסתך והעובדה שהיא מרימה לך טלפון בתור חברה כדי להיפגש ולדבר מעידה על כך שהיא חשה נוח בחברתך ושהיא נהנית לשוחח עימך וכמובן על כך שהיא סומכת עלייך.
האם ניסית להעלות את תחושותייך ולשתף את בעלך במחשבותייך?
האם ניסית לשוחח עם גיסתך או חמתך?

האם יש באפשרותך להביא דוגמאות למקרים שהיו ואשר גרמו לך לחוש שאינך יכולה לסמוך עליהם ו/או דוגמאות אשר מעידות על כך שילדייך מופלים לרעה?

יש המון דוגמאות- לה שומרים יותר על ילדים, לגיסתי עוזרים יותר, קונים יותר.... אנחנו כאילו לא צריכים, פעם אחת לא שאלו איך אני מסתדרת עם הילדים האם צריכה עזרה, אותה יכולים ללוות עד הרכב כי יש לה ילדים ואני תמיד הולכת לבד... ואילו רק דוגמאות קטנות..
אני גם בן אדם שלא יכול להסתיר את רגשותיו- לא משתפת כי זה לא ימצא הבנה אך רואים על פנים- לא יכולה להתייחס אחרת, פוגע בי כאשר לא עונים לטלפונים שלי .. בקיצור בכמה שנות נישואיי אספתי אוסף די גדול של פגיעות
השאלה איך ללמוד להיות חסינה? איך להתייחס למשפחה של בעלי- שהיא לא שלי וגם לא תהיה
.

מירי יקרה,

ראשית, תודה על השיתוף, הכנות והפתיחות.
אני מבינה שאת פגועה וכועסת וכתוצאה מכך מעין מתבצרת בעמדה הזו של ה"פגועה והכועסת". העמדה הזו לא תקדם אותך לעבר מטרתך ולא תגרום להם לעשות יותר למענך ולמען ילדייך.
היות ואני מבינה שהם לא מציעים סיוע מספיק בכל המישורים, פשוט בקשי. אם את זקוקה למשהו, בין אם זה לשמור על הילדים ובין אם זה סיוע כלכלי בקשי מהם. קשה להתעלם מפנייה ישירה. הם יאלצו להגיב איכשהו ואם תהיי נחושה הם יגיבו (פחות או יותר) בהתאם לציפיות שלך.
התייחסי אליהם כאל ספקים. ספקי שירות ו/או מוצר ובקשי מהם את מבוקשך כאילו היו עבורך ספקים בלבד. נטרלי תחושות ורגשות.
התמקדי בצרכים וברצונות שלך, הציבי לך מטרות ויעדים בהתאם לאותם צרכים ורצונות וצאי להשיג אותם. אמצי גישה מעשית ותכליתית במקום גישה ה"יוצאת" מתחושות קשות ועלבונות. הגישה הזו תגרום לתחושה רעה שלך ולא יותר מכך.
מאחר וההתחלות הן הקשות ביותר התחילי במשהו אחד, ביעד אחד. בקשי מהם משהו שאת יודעת שהם יוכלו לעמוד בו. לאחר שתשיגי את מבוקשך עברי ליעד הבא.