הלחץ להתחתן במערכת יחסים מתחילה

שלום
יצאתי במשך חודש וחצי עם בחור שצעיר ממני בשבע שנים והוא סטודנט, (אני בת 34, והוא בן 27).
והיה לי איתו משהו שלא היה לי עם אף אחד אחר בעבר. תשוקה. כיף. אכפתיות. דאגה. אינטימיות. התמזגות. איזו כימיה לא מוסברת, משהו שבא מהרגש.
למרות שאני כבר בת 34, לא העליתי לדיון את רצוני להקים משפחה בשנים הקרובות. חשבתי שיהיה לי מספיק זמן להעלות אותו יותר מאוחר, לאחר שתצמח בינינו חברות עמוקה יותר.
אבל מסתבר שהבחור נלחץ מבלי שאעלה את הנושא.
אולי מאחר והוא מכיר את הנושא מקרוב (אחותו בת גילי ועדיין רווקה).
הוא ערך לי מספר שיחות של יחסינו לאן, שבהן אמר שכדאי להיפרד מאחר וזה מלחיץ אותו שאני רוצה להקים משפחה בשנה שנתיים הקרובות. טען שהוא רוצה להקים משפחה בעתיד, אבל לא יודע אם אכן ירצה לעשות זאת בשנה שנתיים הקרובות.
לאחר שיחה אחת שכזאת, הרגעתי אותו, ואמרתי לו שאני רוצה להכיר אותו קודם, ושנחכה עם הנושא הזה.
לאחר השיחה השניה כבר התחלתי להלחץ בעצמי מהעניין. כי אולי הוא למעשה עושה לי טובה גדולה, בכך שמבהיר לי את העניין עכשיו ולא מבזבז לי את הזמן.
הגענו לשיחה שלישית כזאת. הסיבה שהגענו אליה, היא שבאמת טוב לנו, יש לנו משהו מיוחד, בפגישות שלנו טוב לנו, וכל המחשבה והלחץ באים לו כשהוא יושב עם עצמו לבד.
היום בטלפון אמר שכבר עשה החלטה וקשה לו לחזור אחורנית.
סיכמנו שנערוך שיחה פנים מול פנים ונדבר.

בגלל שכל כך חבל לי לוותר על הבחור, כי הוא כל כך טוב עבורי, רציתי לשאול -
האם להמשיך להתעקש עליו? ואם כן איך להפיג את הלחץ?
האם עדיף לא להתעקש? נראה לי הכי קל לא להתעקש...אבל אני אוהבת אותו...וזה הדדי, ושנינו הסכמנו שיש בינינו משהו מיוחד. ורק הלחץ הזה מפריד בינינו

אודה לכל תשובה