קשה לי

אתי יקרה,

צר לי שכך את חווה זוגיות ונישואין.
למיטב הבנתי לבן-זוגך יש צורך מאוד חזק (אולי אף בלתי-נשלט) בשליטה. הדברים צריכים להתנהל בדיוק באופן שמתאים לו, באופן שהוא חש, באופן שהוא רואה לנכון. אם משהו נאמר שלא בהתאם לכך הוא חש צורך ל"סדר" את זה ולתקן את ה"טעות" בהקדם ולכן הוא מנסה לחנך אותך ומעניש אותך, כפי שכתבת, מתעלם ממך במכוון ומאיים לעזוב. הוא מאוד נאמן לתחושותיו ולרצונותיו ונראה שהוא נאמן להם ולהם בלבד וזאת מבלי להתחשב בך, בתחושותייך וברצונותייך. זאת גם הסיבה שכאשר את אומרת משהו הוא מתייחס לאופן שבו הוא הבין את הדברים ולא למה שהתכוונת באמת לומר.
בנוסף לכך נראה כי יש לו נטייה לאלימות. לכנות אותך "דפוקה" זו אלימות מילולית, שלא לדבר על כך שאין מקום למילים שכאלה באופן כללי ובוודאי שלא בקשר זוגי.
התקשורת ביניכם לקויה. הוא מקשיב לעצמו בלבד ולך כבר אין כוחות נפשיים לנסות ולהסביר את עמדתך. התנהלותו מרחיקה ביניכם פיסית ונפשית כאחד ולכן את מתכנסת בשתיקתך ומתקשה לקבל באהבה את חיבוקיו ומגעו.
המצב, כפי שהוא היום, לא בריא ולא יחזיק מעמד לאורך זמן היות וסביר להניח שאת לא תוכלי להמשיך כך לאורך זמן ואת גם לא צריכה. כמו לכל אחד מגיע לך לחוות זוגיות טובה ותומכת המושתתת על אהבה, תמיכה, פרגון ותקשורת אמיתית (בניגוד לתקשורת הקיימת בביתכם היום) כמו גם, על הדדיות ושותפות. זוגיות אשר תאפשר לך לצמוח ולהתפתח לצד התפתחות הזוגיות שלכם.
היות ונראה כי היית רוצה לנסות לתת לזוגיות שלכם הזדמנות נוספת וכי את אוהבת אותו אולי יש מקום לשקול אימון/ייעוץ/טיפול לזוגיות על-מנת להתחיל ולתקשר נכון ו"בגובה העיניים". תקשורת זורמת ופתוחה תאפשר אווירה שונה בביתכם, אווירה נינוחה ונעימה יותר.
יחד עם זאת עלייך להביא בחשבון כי הצורך שלו בשליטה לא ייעלם כמו גם נטייתו לאלימות. חשבי היטב האם הוא האיש עימו תרצי לחלוק את חייך, האם הוא האיש הנכון לך.