לעדי

עדי הי,

אני חייבת לספר לך אני יודעת שאני טיפשה גדולה איך אני מאפשרת כל פעם מחדש לתת לאדם הזה לפגוע בי.

עד שעשיתי מעשה עברתי מחלקה והתחזקתי חזרתי שוב בדרכי השגוייה.
הוא כרגיל חודש וחצי עשה לי פרצופים והפעיל לחץ על הרגש שלי וכמובן שבסוף זה עבד עליי אני כמו טיפשה התחלתי לבוא אליו ולשבת ודיברנו ושוב התקרבנו ןשוב כמו תמיד הוא חזר על המעשים שלו כניראה אני תמיד חושבת שבסוף הוא יוכיח לי אהבה ושזה היה אמיתי ואני מאמינה לו הוא טוען שהוא אוהב אותי ושפגעתי בו שעברתי למקום אחר וכל קשר שאני ארצה לשמור איתו הוא יסכים .
ואני לא מסוגלת לקיים איתו שום קשר אפילו המינורי ביותר בלי שתהיה בנינו מחוייבות מלאה ואני יודעת שהיא לא יכולה להיות כי אני לא אעזוב למענו אני לא מסוגלת והוא כמובן לא יעשה זאת אבל הלב שלי לא נותן להשתחרר.
ואז ניפרדנו לפני החג במילות אהבה ושנשמור על קשר .
הוא לא היה בקשר למעט פעם אחת ואני חשבתי לעצמי הוא לא משקיע ואין בו איכפתיות ואין בו מחוייבות וגם אני הייתי עסוקה בחיים שלי ונהנתי.
ואמרתי לעצמי שאני לא אומר לו דבר שהו א יבוא ואני יך לחיים שלי וזהו.
ולא הייתי מסוגלת הערתי לו על כך שהוא משחק אותה כאילו לא היה בנינו כלום ואין המשכיות ואין אפילו דיבור שעדיף אולי שלא רק התעלמות כאילו מה הוא חשב לו שאני אהייה איתו בקשר בלי מחוייבות או שאולי הוא חשב שהשד לא כזה נורא ועדיף שלא יהיה קשר- אני מכירה אותו הוא נילחם.
ואני כל כך פגועה והוא תמיד מתעלם לא מתיחס לא מעניין אותו שאני כועסת רק משחק אותה שזה מה שאני רציתי ? איך הוא מסוגל כל פעם מחדש לעשות זאת? ואני נהיית כזו מציקנית זורקת לו מילים עוקצניות והוא מתעלם – איך בנאדם יכול להיות כל כך שקרן.
ובאמת אני רוצה לא להתקרב אליו יותר כי כמה אפשר לקבל אמת כזו בפרצוץ.
אבל אני בעייתית אני סולחת מהר.
עיזרי לי
לא הצלחתי לבד.
בבית שלי סה"כ בסדר.
זהו.