איך להגיד לו

מוניקה יקרה,

נראה שחייך אינם פשוטים כלל, בלשון המעטה וכי למעשה את חיה את חייך בתור שתי דמויות ותחת שני "כובעים".
הדמות האחת היא מי שאת באמת, זו שסובלת, זו שחוששת, זו שלא יכולה לשאת את המצב יותר, זו שרוצה לקום וללכת, זו ש"מופיעה" ו"מתגלה" כאשר בעלך לוחץ עלייך, כפי שכתבת.
הדמות האחרת, היא זו שחובשת את ה"כובע" של "הכל כרגיל", זו שמתנהגת כאילו הכל בסדר, זו שמשחקת אותה ב"הצגה" כאשר בעלך הוא הקהל.
בנוסף לכך שמציאות חייך אינה פשוטה וכי את חיה את חייך בניגוד לרצונותייך ולצרכייך את גם מנתבת הרבה אנרגיות למשחק הכפול, לניהול ה"חיים הכפולים" לכאורה, להיותך ה"שמחה" בעודך סובלת.
כל ההתנהלות הזו מצריכה המון תעצומות נפש ובוודאי כאשר מדובר בתקופה ארוכה ורציפה ובאינטנסיביות שכזו, כלומר כל הזמן להיות "גם" ו"גם".
קחי את המתנה הזו בה ניחנת, את העצמה הפנימית הזו, ותעלי אותה בכיוון הרצוי לך. עמדי באומץ מול בעלך ואמרי לו שלאור התנהלות הקשר שלכם החלטת להיפרד ושלצורך כך עליו לחתום על הסכם.
אמרי לו שפנית לאוטוריטה מקצועית ובדקת מה עליכם לעשות וכיצד לנהוג על-מנת להיפרד באופן המכובד ביותר ובהקדם.
לפני השיחה שימי לך למטרה לצאת מהשיחה הזו עם הסכם חתום.
את השיחה הזו תנהלי כאשר הילד לא בבית. הוא לא צד בעניין ולא צריך להיות נוכח בסיטואציה הזו. דאגי שהוא יהיה במקום בו הוא יוכל להישאר עד אשר תסיימי את ענייניך עם בעלך כדי שהזמן לא יהווה גורם מלחיץ ויחליש אותך מול בעלך, שלא תאלצי למהר או לוותר כי עלייך להביא את הילד.
העובדה שכבר בדקת עם שני עו"ד מעידה על היותך יסודית, תוצאתית וממוקדת מטרה. כלומר, לקחת החלטה והתחלת לפעול על-מנת לקדם את הנושא.
בעת השיחה עם בעלך, עשי שימוש ביכולתך להיות תוצאתית וממוקדת מטרה. התמקדי בתוצאה שאת רוצה להשיג ואל תאפשרי לחששותייך או לתגובותיו (יהיו אשר יהיו) להסיט אותך ממטרתך.

בהצלחה!

אשמח באם תחליטי לשוב ולעדכן אותנו כאן בפורום וכמובן אשמח לסייע ככל שאוכל.

תודה רבה על החיזוק, הלוואי ואנשים אחרים מסביבי היו מאמינים בי כך... בכל אופן, זה מה שאעשה, אשתדל לעדכן כאן בפורום. מקווה שהכל יסתיים בקרוב, תוך חודש-חודשיים.

מוניקה יקרה,

החשוב הוא שאת תאמיני בעצמך, תהיי מודעת ליכולותייך ולעצמותייך ושתדעי לעשות בהם שימוש נכון ומושכל.

אני מאוד מזדהה עם מה שאת רושמת, זה מאוד דומה למה שאני עברתי. גם הגרוש שלי היה אחד שצועק, וכשדברים לא לרוחו...
לגבי להגיד לו ולא להישאר בבית - העו"ד שלי אמר לי שאחרי שאני מדברת איתו אין שום בעיה ללכת לישון אצל אמא שלי-מותר לי. זה לא אומר שאני עוזבת את הבית או משהו כזה. כמובן שהילד שלי כבר היה באותו יום אצל אמא שלי. ואז הגיעה השיחה הגדולה, למרות שזה כבר היה ברור שכלום לא בסדר איתנו. בתום השיחה הלכתי. הוא שאל מה ולאן, אמר שהוא רוצה לראות את הילד. אמרתי לו שגם לי זה קשה אז אני הולכת להרגע אצל אמא שלי ואחזור מחר.
תבדקי עם העו"ד שלך אם זה משהו שאת יכולה לעשות. אני מאמינה שאם כן, זה יוריד ממך את הלחץ של הרגע שאחרי.

בהצלחה :)

היי,

האם חשבתם ללכת לייעוץ זוגי?

מה בעלך חושב על המערכת יחסים בינכם?

היי
בשנים קודמות היו לנו הרבה שיחות על היחסים שלנו, חלקן מריבות, חלקן רגועות. בכל מקרה, המסקנה שהגענו בסוף כל שיחה היתה, שעלי להשתנות ולהתנהג אחרת. כמובן, נמצאתי האשמה הבלעדית בכל הבעיות שלנו. אם חס וחלילה האשמתי את בעלי במשהו, הוא ישר הגיב בזעם והסתגר.
יכול מאוד להיות שהבעיה היא אצלי, ובאמת אני לא עושה שום דבר נכון. אבל מערכת היחסים שלנו לא שווה אף שקל מלוכלך ליד פח הזבל שיתבזבז בטיפול הזוגי, וגם לא שווה את הזמן.
אני כבר לא כועסת עליו. לא מתכוונת להגיד לו מה הפריע לי, אפילו בשיחת הפרידה. רק רוצה לצאת מפה. רק להפסיק להיות שבויה בבית שלי.
אני מקווה שהוא ימצא זוגיות חדשה ומהר. יש המון בנות שמוכנות לעשות וויתורים עד אין קץ למען הזוגיות, ואולי לחלקן הדברים שבעיני הם בלתי נסבלים יראו סבירים ואפילו סבבה. הוא באמת צריך את זה, אז שיהיה לו.
אני לא אחזור לזה שוב.

תראי יקירה,

את נשמעת מאוד טעונה, ולמען האמת כשאין חשק כמו שאת מבטאת אז אכן ייעוץ זוגי הוא בזבוז של כסף.

מה שכן, השינוי מגיע מכל אחד ואחת מאיתנו, אני יכולה להעיד ולומר שאני מכוונת המון נשים שרוצות להתגרש וברגע שהן ניסו להסתכל על עצמן הדברים נראו קצת אחרת.

אני מאוד מאמינה במשפט "אישה בונה אישה הורסת".

מהמעט מאוד שקראתי וגם את יודעת הצד שלו לא נשמע- אני יכולה רק לייעץ לך שתהיי שלמה עם עצמך בכל צעד שתבחרי...לעיתים כשאנו כועסות הכל נראה "שחור", וקל מאוד לראות את כל החסרונות של אותו בן זוג שאנו חיים איתו- כמו שנאמר כל "השיט" יוצא החוצה.
רק טיפ קטן... לחיות כחד הורית זה לא פשוט בכלל...ולעיתים מסתכלים לאחור ואומרים לעצמנו ,אם רק הייתי בגישה אחרת... אולי דברים היו נראים אחרת...".

לרוב, התכונות שקיימות בך עכשיו עדיין יהיו בזוגיות אחרת, ולכן אני אף פעם לא ממליצה מייד על גירושים- עדיף לנסות עם אותו הגבר שלפחות הוא האב של ילדך.

ושוב אני אציין שזה מהמעט שקראתי...תעשי מה שליבך מנחה אותך רק בתבונה רבה, גירושין זה תהליך לא פשוט....

שיהיה לך המון בהצלחה ואושר בכל שתבחרי- הכי חשוב!

שירן, אני בטוחה שכוונתך טובה, אבל השקפות העולם שלנו שונות מאוד.
בשלב הזה של חיי התאכזבתי ממוסד הנישואין ומהזוגיות בכלל. בשנים הקרובות אני לא רוצה להיות במערכת יחסים עם אף גבר ואני מאוד מקווה שהטמטום לא יחזור אלי גם אחרי זה.
הקשר היחיד שיכול להתאים לי זה סקס לא מחייב.
היותו של בעלי אב לילד שלי לא מחייבת אותי לקבור את עצמי לצד החולשות שלו ולהרקב ביאוש שלו מעצמו עד סוף חיי.
לדעתי הגברים נהנים מזכויות יתר בחברה שלנו והרבה נשים בכלל לא לוקחות בחשבון את האפשרות להנות או אפילו להפסיק את הסבל. לפיכך זה נורא בעיני שאת משכנעת נשים שכן העיזו להעלות על הדעת את האפשרות להשתחרר מעול הנישואין, ששם בחוץ זה עוד יותר גרוע ועדיף להן להשאר עם הסבל המוכר. עלי זה לא יעבוד.

היי,

כפי שציינתי אני בעצמי התגרשתי והיום נשואה בפעם השנייה- אני ממש לא מנסה לשכנע במקום שלא טוב- רק ישנה נטייה וזו עובדה להרים ידיים מהר ולהתגרש.



בכל אופן, שיהיה לך המון בהצלחה-ושתהיי מאושרת!

את כותבת ואני מרגישה שאני קוראת את עצמי לפני שנה.
גם אני מאוכזבת מאוד, גם אני הואשמתי בכל דבר ועניין, גם אני לא יכולתי לדבר איתו...
אנחנו אומנם ניסינו טיפול זוגי, ולצערי זה לא הועיל. למרות ש... מוניקה - אני חייבת להגיד שכדאי לך לנסות ולו בשביל הסיכוי הקטן - בכל זאת, יש ילד בסיפור. ואם לא יצליח, עד רבה - קומי ותלכי, תלכי בידיעה שאת מבחינתך עושה הכל.
היום אני גרושה, עם ילד, וטוב לי!!! נכון, זה לא קל ולא פשוט, ועדין יש ריבים עם הגרוש שלפעמים נראים יותר גרועים מכשהיינו נשואים, כי עכשיו כל אחד מושך לחיים שלו, אבל הידיעה, שבסוף היום אני בבית שלי, במיטה שלי, בפינה שלי, בשקט שלי - אין לזה תחליף!!!
שיהיה המון בהצלחה!!! כרגע את צריכה חיזוקים כי לא משנה מה תעשי - זה קשה.