חדשה

היי,
קודם כל תבורכו על הפורום הנהדר הזה! אני חדשה פה, ונחמד מאוד לדעת שיש מקום שאפשר לפרוק בו ולהתייעץ מבלי שישפטו אותך. אז שוב, תבורכו :)
אני בת 30 גרושה מזה כשנתיים. ללא ילדים. מאז הגירושין יצאתי עם כמה בחורים אבל לתקופות קצרות בלבד של מקסימום חודש. משהו בגירושין גרם לי לא לבטוח בגברים וכנראה שזה מה שגרם לי לסיים קשרים אחרי זמן כל כך קצר. בחצי שנה האחרונה חל אצלי שינוי קל במחשבה והחלטתי לתת צ'אנס ולא להיות ביקורתית מידי ומתגוננת מידי כי הבנתי שזה מתפרש כחוסר ביטחון. לפני חודשיים הכרתי בחור והיינו בקשר של שלושה שבועות אבל אינטנסיבי יחסית (מדברים כל יום כמה פעמים ביום, נפגשים 4 פעמים בשבוע וכו'..).הייתה ביננו תקשורת מצויינת ופתיחות מטורפת. היינו מסוגלים לדבר על הכל כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. הייתה גם משיכה פיזית הדדית ובכלל היה לנו מאוד כיף ביחד. אחרי 3 שבועות הוא החליט לסיים את הקשר בטענה שהוא לא רוצה לפגוע בי כי כנראה שלא ייצא מזה משהו רציני (מה שלא היה נכון לדעתי - לדעתי בהחלט היה יכול להתפתח משהו רציני כי בסך הכל הייתה שפה משותפת) למען האמת בשבוע האחרון של הקשר הוא רמז לי לא פעם על עניין הסקס (אציין כי לא שכבנו) בכל מיני וריאציות כמו: "אני טיפוס מאוד מיני וסקס מאוד חשוב לי" או "אני בדר"כ לא מחכה יותר משבוע". ואני מצידי נרתעתי יותר בעקבות הלחץ הזה. החלטתי שאני לא נכנסת למיטה מהר אם זה מישהו שאני באמת מעוניינת בו לקשר רציני וכך עשיתי. עמדתי בגאון ביעד שהצבתי לי! אך האם היעד הזה הוא זה שהרס לי? יכול להיות שמרוב חוקים בעצם הרחקתי אותו? אין לי מושג מה עשיתי לא נכון... :(
אשמח לחוות דעת..
מקווה שנתתי מספיק פרטים.
תודה