הפרידה הסופית

שלום!אני בן 20 ואתמול נפרדתי מהחברה שלי סופית אחרי 3וחצי שנים.אני רק רוצה לציין שעברתי איתה פרידה של חודש וחצי שבזמן הזה היא מצא לעצמה של חברים אחד אחרי השני ואז פתאום הבינה שזה לא זה ואז החליטה לחזור אלי אני כמובן בסופו של דבר סלחתי והיא אממרה שהיא השתנה הבינה דברים והכל,סבבה חודששים שלוש היה נחמד עד שהתחלתי להרגיש שכל המערכת היחסים הזו רק על הכתפיים שלי ושאני מתמודד בהכל והיא אדישה כלפי זה ורק בורחת מריבים ואומרת שאין לה כוח למערכת היחסים הזו.וזה הגיע למצב שאני נלחמתי נלחמתי עד ששבוע שעבר פתאום היא אמרה לי שהיא מרגישה שנמשכת לאחרים,ושחושבת אולי לה לנסות יחסי מין עם אחרים כאילו פאאקקק איך את אומרת דברים כאלה!!ואני מרגיש שאני סובל מזה שהיא פוגעת בי כל הזמן ושהיא משחקת לי ככה ברגשות!!!אז אתמול הגיע למצב שהתחלתי לדבר איתנ על העניין ואז היא עושה לי שהיא צריכה להיות לבד שהיא לא רוצה לפגוע בי ,שאני צריך מישהי יותר טובה.ואז אומרת לי שהיא לא רוצה לאבד אותי ואוהבת אותע בטירוף יענו היא חושבת שהיא תפרד ממני ץעשה מה שבראש שלה ואז תחזור אליי,אז אמרתי לה תשמעח זה לא הולך ככה אני הולך להיפרד ממך סופיץ ולא לחזור אליךך ובזה זה נגמר.אניי ממש לא מבין את הגןעל נפש הזה כאילו בנדם משקיע נלחם למענה הכלללל באמת מה שהיא קבלה ממני בחורה אחרת רק חולמת על זה ומה היא משחקת בקשר ברגשות ואני צריך לחיות בפחד שהיום היא רוצה אותי מחר לא כאילו מה את סתומה מה את ילדה קטנה הבנתי דבר אחד שאני צריך לשמור על הכבוד שלי שממש זלזלתי בו ולהמשיך בחיים כי לא מגיע לי בנדם כזה!מה אתם חושבים?