נמשך רק ל"כוסיות"

עמית יקר,

ראשית, תודה על הפרגון. נשמח באם תחליט להצטרף אלינו.
ולעניינינו...מסכימה איתך לגמרי. אם לא תאפשר לעצמך (ולה ולכם) הזדמנות, אבל הזדמנות אמיתית ללא כל הדעות הקדומות איתן אתה מגיע לפגישה שלכם, אתה (ואתם) עלולים להפסיד.
אז... איך עושים את זה, איך מפסיקים לחפש ולהעצים את הפגמים או איך מגמדים אותם ו"שמים" אותם בפרופורציות הנכונות, במקומם?
כאשר רכשתי את השכלתי כמאמנת, אחד הדברים שלימדו אותנו היה לחפש ולמצוא (!) משהו, אפילו משהו קטן, אצל המתאמן שאנו אוהבים. בהשאלה, נסה להתמקד בדברים שאליהם אתה מתחבר, ש"מדברים" אליך ולא להיפך, כפי שקורה היום...
רעיון נוסף, נסה לחשוב באופן שכלתני לגמרי מהן התכונות (תכונות אופי לא תכונות חיצוניות...) אשר היית שמח שתהיינה לבת-זוגתך, תכונות אשר יגרמו לך לחוש נינוח, נאהב ובטוח לצידה. משהי אשר בזכות תכונותיה אלה תרצה לחלוק איתה את חייך. רשום את כל התכונות האלה על דף על-פי סדר חשיבות יורד. בפגישות ביניכן יהיה עליך לבחון האם התכונות אשר אתה מחפש (ועדיף התכונות מראש הרשימה שלך) קיימות בה. אני מניחה שכאשר תתמקד בחיפוש אחר התכונות הרצויות לך תהייה פחות עסוק במציאת הפגמים...
באופן כללי נראה שאתה עסוק יותר במראה החיצוני. עליך להעביר את הפוקוס למראה הפנימי שהרי המראה הפנימי נשאר איתנו כל חיינו והמראה החיצוני משתנה עם הגיל...
אני מאמינה שכאשר תמצא את זו אשר תאפשר לך להיות מי שאתה, תחוש גם את המשיכה.
קיים קשר הדוק בין האינטימיות הנפשית לאינטימיות הפיסית. לרוב, כאשר נרקמת אינטימיות נפשית מתאפשרת אינטימיות פיסית. לעומת זאת, האינטימיות הפיסית לא יוצרת אינטימיות נפשית ואז זה לא מחזיק מעמד הרבה זמן...
אם אינך מצליח "להביא" את עצמך ל"מקום" ממנו אתה מתבונן על הדברים החשובים באמת, על הפנימיות, בכוחות עצמך, אולי יש מקום לפנות לאיש מקצוע אשר יוכל לסייע בידך להטמיע הרגלים חדשים, נכונים יותר עבורך.