פחד ממעבר למגורים משותפים

מוטרדת יקרה, נראה לי שהמסר מטעמך הוא מאוד ברור. הוא צריך לקבל החלטה, ואם את תתערבי באמצע ותנסי להשפיע - זה ייצור לדעתי את אותה הבעייה שקיימת כל הזמן.
אני מנחשת שקשה לו להחליט על דברים לבד גם משום שבמערכת היחסים שלכם את היא זו המובילה והיוזמת, והוא קצת נגרר אחרייך ולא עומד בקצב שלך. וכך קורה שבמקום ליזום - הוא מוצא את עצמו מגיב.
גם עכשו, בפסק הזמן הזה, מן הסתם זו יוזמה שלך, ועליו להגיב.
את כל הזמן יוזמת ועושה צעדים ועכשו שוב את רוצה לעשות צעד.
אני מציעה לך להפסיק ליזום כל הזמן ולאפשר לו קצת מרחב חופשי שבתוכו הוא יוכל לבחון מה הרצונות שלו ומה הצרכים שלו.
בדרך כלל, אצל כל זוג, יש אחד שהוא יותר מוביל ויוזם ושני שיותר נגרר. ברגע שמזהים זאת, כדאי ליצור איזונים, אפילו שזה עלול לתסכל אותך כי הקצב הטבעי שלך יהיה איטי יותר. אבל ככה זה בזוגיות - צריך להתאים את עצמנו ולשנות את עצמנו מול בן הזוג...

אני תמיד נזכרת בזוג שהגיע אלי לפני 6 שנים בערך. הגבר רצה לעזוב את הבית. הוא אמר בעצב גדול בשלב מסויים: בעצם את ההחלטות הכי חשובות בחיים שלי - להתחתן, לקנות דירה, להביא ילדים - לא אני קיבלתי!!!
הגבר הזה לא היה מסוגל להישאר בזוגיות החונקת הזאת, והם התגרשו לאחר שכבר הביאו שני ילדים לעולם, כי הוא הרגיש שאין לו מקום לביטוי הצרכים והרצונות שלו.
בכל נקודת זמן הוא רק יישר קו על היוזמות שלה כי פחד לאבד אותה, במקום להקשיב לקול הפנימי שלו.
האם זה מה שאת רוצה שבן זוגך ירגיש בסופו של דבר?
לכן אני מציעה לך להמתין, לא להתערב. לסמוך עליו ולאפשר לו את המרחב והזמן לקבל החלטות חשובות בחיים שלו.
ובהמשך - חשוב לעבוד על נושא זה ולמצוא איזונים אמיתיים.