נמאס לי נמאס לי

אור-ירח יקרה,

את מתארת חיים לא פשוטים. מעין לבד בתוך ה"יחד" וצר לי שכך את חווה את חיי הנישואין.
נראה כי בעלך פונה אלייך ומשתף אותך רק כאשר הוא זקוק ו/או מעוניין בסיוע כספי ממך. מעבר לכך, אני מקבלת תחושה שהוא לגמרי לא איתך, לא לצידך, לא למענך וגם לא למען הזוגיות שלכם. הוא לא משתדל לבוא לקראת, לתמוך או לפרגן. התנהלות מעין זו אינה נעימה ואינה מקרבת. זוהי התנהלות אשר הורסת כל חלקה טובה בקשר שלכם וחבל...
אולם התנהלותו האלימה מטרידה עוד יותר. האלימות המילולית, חוסר הכבוד וחוסר ההערכה אשר הוא מפגין כלפייך (ולא משנה הסיבה, היות ואין סיבה מספיק טובה אשר תוכל להצדיק התנהלות שכזו) הינה התנהלות לא ראויה שאינה מוסיפה לו כבוד, התנהלות אשר לא תוכלי להמשיך לחיות עימה.
אם את מוצאת בתוכך כוחות להילחם על הזוגיות והמשפחה שלך, יש מקום לפנות לאיש מקצוע. אולי בנוכחות גורם שלישי הוא יראה את הדברים באור אחר, אולי הוא יצליח להבין ולהפנים כי התנהלותו הרסנית ולא מכבדת איש מכם וכי את, הזוגיות שלכם והמשפחה אשר יצרתם יחד ראויים ליותר, הרבה יותר ממה שהוא מוכן ו/או רוצה לתת (ולא במובן חומרי).
תוכלו לעבור תהליך מדהים (גם אם מהמקום שאת נמצאת בו היום קשה לך לראות זאת) אולם זה עשוי לקחת כמה זמן...לכן, אני שבה ומציינת שאם אתה חשה שיש בך את הכוחות להתחיל ולהתניע תהליך כזה תצאי נשכרת ומחוזקת וכמובן גם הזוגיות והמשפחה כולה.
לאחר שתיקחי החלטה לגבי עצמך, אם את רוצה או מסוגלת לצאת למסע שכזה, יהיה עלייך למצוא את הדרכים הנכונות לרתום את בעלך לעניין וגם בנושא הזה תוכלי להיעזר באיש מקצוע.

במשך 25 שנה היינו לפחות 8 פעמים בטיפול זוגי כזה או אחר תמיד זה היה קשה להביא אותו למקום הזה אבל תמיד "הצלחתי" להביא אותו.
תמיד אבל תמיד הוא מצא במקום הזה פלטפורמה במה להטיח בי האשמות טענות ומענות מצוצות מהאצבע שקרים הזויים מהעולם הווירטואלי שהוא חי בו ובנה לעצמו היה מאד קשה להתקדם איתו בעצם אף פעם לא התקדמנו הוא פשוט התיש אותי ואת כל איש מקצוע שהגענו אליו זה תמיד ניגמר בזה שאני חלשה ומוותרת מתוך ידיעה ברורה שלא קצרנו פרי אבל....לא רוצה לפרק מפחדת משתתקת לפרק את התא המשפחתי והוא רק ניצל את זה ידע שאני לא מוכנה ורק ניצל את המצב.
וכמובן שלאחר כל טיפול כזה שבא לאחר משבר ושבר עמוק יש את הירח דבש שמהר מאד התחלף במצב שאני מוצאת עצמי רוב זמן הנישואים שלי או לסבול בשקט או כאילו הכל בסדר ואם הייתי (חלילה) מציפה בעייה היה מתעמר עליי ושוב הגלגל חוזר כאשר בכל פעם שמשהו לא מסתדר לו אפילו עם עצמו אני הקורבן.
אני לא "מפגרת" ולא חסרת עמוד שדרה אבל כן....אני לא אשה עצמאית לחלוטין אני די תלוייה בו (כלכלית) וזה סירס אותי.
הלכתי לטיפול לבד לבדוק דברים והגעתי למסקנה לא חד משמעית אף פעם לא הצלחתי ללכת עד הסוף ולהגיד לעצמי די...עד כאן עשית הכל מהכל ולא צולח לך בשביל טנגו צריך שניים את לא מאושרת את לא מסופקת את כבר לא....אוהבת קומי ותעזבי .
אני מודה על תגובתך ומצפה לקבל סוג של טיפ עידוד כמו תמיד........

הוא למשל מתלונן בכעס כי החודש חשבון הוויזה שלי חריג באופן קיצוני ואני בהחלט מסכימה איתו רק מראה לו.....שאת כרטיס הטיסה שלו לניו יורק הוא העביר בכרטיס שלי (באילוץ) על מנת שהכרטיס שלו ישאר עם המסגרת המלאה לשימושו והוא אומר שאני מבלבלת בבצים לא מתמודדת... הוא משקר אי אפשר ויש עוד אלף דוגמאות
רע לי ועייף לי ואני מותשת ולא רוצה להרוס את ילדיי

היי

בסופו של יום "את" זו שצריכה לקבל החלטה כיצד ייראו חייך בעתיד, לא ציינת בת כמה את אבל נניח שגילך הוא 50+ עדיין יש לך עוד 25 שנה לחיות חיים בריאים ומהנים, (עד 120).
זה מאוד יפה ואפי' מעורר השראה שאת מוכנה להישאר ובלבד שלא לפרק את המשפחה, אבל יש לך זכות בחירה כיצד לחיות מכאן והלאה גם בלי לפרק,
את כותבת שהייתם 8 פעמים בייעוץ זוגי שלא ממש היטיב איתך, אני מודה שזה מתסכל והורס את התקווה שאולי דברים יזוזו, אבל שימי לב שאת זו שמשכת אותו תמיד לשם, וזו כבר התחלה לא טובה, לו היית הולכת לבדך וגורמת לו לרוץ לשם בעקבותייך בהרגשה שדברים זזים גם בלעדיו...ייתכן והטיפול היה מקבל משמעות אחרת והתוצאות היו חיוביות יותר, למה אני כותב רק "ייתכן" כי ישנם טיפוסים ששום דבר לא עובד איתם, כך שקורה גם מצב כזה שמה שלא נעשה לא נגיע לתוצאות "זוגיות", אבל... איפה את בכל הסיפור? מה הוא קשור אלייך? כתבת שהלכת לטיפול לבד שזו בשורה טובה אבל כנראה שאת צריכה להמשיך עם הטיפול עד שתרגישי שיש לך כוחות להתנהל לבד בתוך הזוגיות מבלי לפרק אותה,
במקום לחכות שהוא ישתנה ויהפוך פתאום את עורו ויתנהג יפה ללא אלימות, משאלה רחוקה מהמציאות ותלויה ברצון שלו בלבד, קחי אחריות על החיים שלך! תשני את ההתייחסות שלך כלפיו, אל תלחמי ברוח, תשלימי עם המצב ותפעלי בהתאם, תפתחי עצמאות כאילו הוא איננו... (סליחה מראש אם מישהו נפגע מכך) אני מבטיח לך שמהר מאוד תלמדי שהחיים היפים לפנייך, ומי שרוצה להצטרף אהלן וסאלן, אל תסגרי את הדלת לא בפניו ולא בפני ילדייך שיאהבו אותך יותר כ-אמא חזקה שעושה למען עצמה,
זה גם המודל שתנחילי למשפחתך ורק עבור זה כדי להתאמץ.
בהצלחה

אור-ירח יקרה,

מחזקת כל מילה שבני כתב לך!
ניחנת בתעצומות נפש לא מבוטלות. העובדה שאת "שורדת" בתוך הקשר הזה 25 שנים לצד העובדה שהצלחת "להביא" את בעלך לטיפול זוגי כל-כך הרבה פעמים מעידות על היכולות שלך.
ניחת בכוח הישרדותי (או כוח סבל), רצון חזק ויכולת קבלה והכלה. למרות כל הקשיים לאורך השנים (ונראה שהיו לא מעט) את מכילה את בעלך ואת מציאות חייך ואף מוצאת בעצמך את הכוחות ללכת פעם אחר פעם לאיש מקצוע (זוגי או אישי- עבורך בלבד).
בנוסף, נראה שניחנת ביכולת ניהולית ותפעולית על חייך. כאשר לקחת החלטה לגבי הטיפול, הגעת לשם ו"הבאת" גם את בעלך. ידעת מה את רוצה וידעת כיצד לגרום לזה לקרות. תוצאות הטיפול הזוגי לא היו בשליטתך מאחר וכאמור, לטנגו צריך שניים ובעלך לא באמת היה "שם". כפי שכתבת הוא "השתמש" באיש המקצוע רק בתור קהל להאשמות אשר הוא הטיח בך.
טיפול/יעוץ/אימון לא יכול להצליח אלא אם המטופל/המתאמן בוחר לעשות שינוי. בלעדיו כלום לא קורה ולא משנה עד כמה כולם סביבו ישתדלו ועד כמה איש המקצוע יהיה מקצועי, מקצוען ומיומן.
את כל היכולות ותעצומות הנפש בהן ניחנת (ויש לך הרבה) תוכלי "לקחת", לתעל ולנתב לטובתך.
את, ללא ספק, אישיות חזקה! קחי החלטה על חייך (בתוך החיים המשותפים שלכם), כפי שבני כתב לך, בתבונה רבה, ועשי למען עצמך.
והפעם לכי עם זה "עד הסוף", עד אשר תחושי את השינוי בתוכך והדברים ימצאו את ביטויים גם במציאות חייך.
היות ויחס גורר יחס, כאשר את תשתני, בעלך ישתנה גם. לאחר שאת תביני ותפנימי שאת בזכות עצמך ולאחר ש"הכפתורים" אצלך עליהם הוא לוחץ בכל פעם לא "יגיבו" יותר הוא יאלץ להתנהל מולך אחרת על-מנת "להשיג" את מטרותיו.
עשי שימוש מושכל ביכולותייך הרבות והביאי למצב בו על-מנת "לקבל" את מה שהוא רוצה ממך הוא יאלץ לעשות זאת בדרך שלך.

נתתם לי כח להמשיך ולא ליפול להתייאש כי ככה אני מרגישה לצערי כל פעם שניסיתי ליצור לעצמי עולם יפה יותר משל עצמי בתוך המערכת כמו עבודה לימודים טיפול אפילו חברות(יש לי ) הוא תמיד בדרך לא דרך באופן שיטתי עקבי ונחוש הוריד אותי "מהעץ הגבוה" שעליתי עליו דאג לשבש לי את החיים שבר את הרצפה שאני עומדת עליה השבית שמחות בדרך שלא נראית לעין בעניי המתבוננים. כמו שועל ערמומי. בחיים לא הרים עליי יד(תודה) אך השיטות שפיתח... אפילו ביים מחלה בכדי שאני יעזוב הכל ויתמסר לטיפולו מצב כלכלי איום ונורא שלא היה ולא נברא...הוא לא פסיכופט אם זה מה שאתם חושבים הוא פשוט אובססיבי וחולה שליטה אבסולוטית עליי אני רוצה לציין גם כמה עובדות עליי אני נראית ממש צעירה לגילי באופן קיצוני אני אשה יפה וחטובה להפליא (טוב אלוהים גם בירך אותי) אני נחשבת להרבה יותר אינטלגנטית ואינטלקטואלית ממנו ובעלת כושר ברבלי וידע רב בנושאים רבים (קוראת מלא)אני אסרטיבית מאד לפחות בעניי חברותי וילדיי למרות זאת הוא נחשב לעילוי במקום העבודה שלו מצטייר כאוהב אדם ואהוב בעל יכולת נתינה אדירה הכל עד....שנכנס הבייתה כאילו מטה קוסם נגע בו והפך אותו לאיש אחר במיוחד בכל הקשור לכספים ורכוש. אני אאסוף את עצמי ואנסה להתחיל שוב מחדש לאט לאט ובטוח תודה לכם ומקווה לשתף בהצלחות שלי לעולם לא איבדתי את האמון בעצמי אבל...קשה לי לקום וללכת....וזה מה שאני צריכה לעשות.
שוב תודה.

היי
שמח שקיבלת חיזוקים ותנופה ממה שכתבנו לך, יש לי עוד בקשה קטנה אלייך, (2 בקשות בסדר?)
1. תעשי את מה שאת יכולה ומוכנה לעשות בשלבים, תעשי צעד אחד קטן ואז עוד אחד וכו', כך יהיה לזה קיום.
2. אף אחד לא צריך לדעת ולשמוע על התכניות שלך, לאט ובשקט בלי הצהרות בומבסטיות ושאר ירקות.
בהצלחה
ודרך אגב לא אמרנו לקום וללכת...

פתאום מצאתי עצמי היום במצבי חרדה ללא שום סיבה ממשית זה היה נורא ואיום החלטתי לצאת קצת מהבית להתאוורר ונסעתי למתחם קרוב להסתובב קצת לשאוף אוויר זה עשה לי טוב רק שהרגשתי שהרגליים רועדות לי וממש חששתי לנהוג
זה התחיל מהבוקר אנחנו לא מדברים וזה נחמד לי ורצוי כי הוא רק יתחיל עם האלימות המילולית שלו או השקרים ואני רוצה שקט לפחות בנתיים עד שהוא יוצא מהבית אני מהלכת על ביצים והלב שלי עובר לדופק מהיר אני לא חוששת מאלימות מצידו כי אין לי סיבה לפחות עד עכשיו אך מתנהגת כאילו זה עומד לקרות ולא שיש סיבה אמיתית לכך או משהו חריג
האמת שהמון זמן יחסית לא היה לנו משבר כמה שנים כי....העברתי אותה גם אם היו פה ושם מעידות.
אמרתי לקום וללכת כי הופתעתי מהתגובות שלו מאד חשבתי שעבר טרנספורמציה וזה נתן לי סטירה חזקה לא האמנתי לרמות שחזר אליהם ומכך הסקתי שאנשים לא משתנים ואני עדיין יכולה להציל את חיי אין תירוצים....הילדים גדלו וכו...
אז.....מה נישאר?! מה שנישאר לחיות מאושר!!!

אור-ירח יקרה,

לכולנו יש ימים טובים יותר וטובים פחות זה תלוי ב"משקפיים" אותם אנו מרכיבים באותו יום.
את עדיין מאוד צעירה וכל החיים לפנייך. מתוך היכרותנו הקצרה יש לי תחושה שברגע שתיקחי החלטה על חייך, ברגע שתחליטי שאת מממשת את חייך במלואם, בתוך הזוגיות הזו, תדעי גם, איך לעשות זאת.
אל תאפשרי לתחושות הללו, בימים הפחות טובים "להוריד" אותך למטה ולגרום לך להאמין ולחוש שאת לא יכולה לעשות כלום למען עצמך במצב הנתון, כי זה ברור לשתינו שאין זה נכון.
כפי שכתבת כאן על בעלך ערך השליטה מאוד משמעותי עבורו ונמצא במקום גבוה בסולם הצרכים שלו. כלומר, הוא חייב להרגיש שהוא בעל הדעה אחרת הוא "מאבד את זה". הצורך הזה מגובה בצורך להיות בעל המאה ומכאן ניסיונות ההשתלטות שלו על הנכסים שלך והשמירה הקנאית על הנכסים שלו.
בנוסף, את לא הטיפוס הכנוע והצייתן. כפי שהעדת על עצמך את אסרטיבית. התנהלותך זו לצד כל יכולותייך האינטלקטואליות ומראך המצודד גורמים לו לתחושה של איום, הוא חש מאוים ונחות (כנראה) בהשוואה אלייך. לכן כלפייך הוא מפגין יחס שונה מאשר כלפי שאר האנשים. הוא חש שעליו ליטול את השליטה בכוח והדבר בא לידי ביטוי בהתנהלותו האלימה מילולית ובניסיונותיו להשליט את מרותו עלייך.
כלומר, הוא מתנהל מולך מתוך חששותיו ותחושת נחיתות מסוימת.
זו כנראה גם הסיבה לכך שכאשר "משכת" אותו לטיפול הזוגי הוא הגיע. הוא מפגין ביטחון אך למעשה זו רק הצגה שלא מצליחה לשכנע אפילו אותו. הוא מנסה להשליט את מרותו אך כאשר את דורשת, הוא מתייצב.
לכן, גם בימים הפחות טובים זכרי שידך על העליונה וכי רק בכוחך ליצור את אושרך. הוא, יהיה היכן שאת תהיי והתנהלותו תיגזר ישירות מהתנהלותך.
אם את חשה שאת לא יודעת היכן וכיצד להתחיל את השינוי, אולי יש מקום לפנות לאיש מקצוע אשר ילווה אותך, ידריכך ויתמוך בך עד אשר תחושי מספיק בטוחה להמשיך לבד.

יקירתי תסעי גם את לאמריקה תתפנני למה סגורה ומסוגרת
אני למדתי רק אני לעצמי ...לדוגמא ....נתת לילדים. לבעל. פינקת את כולם...מה איתך ? תפנקי את עצמך לעומק על כל המשתמע מיכך ...הבנת ? צי

אני פחדנית וחסרת בטחון לנסוע לחו"ל לבד וגם חרדות מטיסות
אבל נכון....יש עוד דברים שאני יכולה לעשות וחושבת עליהם ושכל כך רציתי למשל ללמוד זה....פעמים רבות התחלתי ו "משום" מה הפסקתי...אני חושבת שאני קצת מבולבלת לא ממוקדת לעשות שינויים מאבדת עצמי אז....אני אקח את הזמן ויחליט אבל...החלטתי שלעבוד אפילו שיגידו שזה רק בשביל הנפש אני לא מחפשת עבודה אין לי סיבה עבדתי לא עבדתי אני את הכסף שלי לא רואה
מרגישה נגזלת מרגישה פח אשפה מרגישה סוג ז (סליחה)
המצב בבית שקט מאד ומתוח . אבל אני בסדר
ושוב תודה

תמצאי את החיים ותהני לך יקיקרתי רק את תפסידי ..מהיכן בארץ אולי נשוחח ?