האם אפשר להמשיך ללא אהבה?

הדס היקרה, סליחה על הדילוג...
מדברייך אני קולטת כתב אישום חמור ומתמשך כלפי בעלך. ויתרת על המון דברים שחשובים לך על מנת להיות איתו - שינוי מגורים, התרחקות מהורייך, ויתור על לימודים, - כל אלו דברים שיצרו כעסים עליו והם עדיין מנהלים אותך.
את כותבת ש"בגללו אני עצבנית על הילדים". הוא מרגיז אותך לעיתים קרובות.
מאוד בולט לי שיש כאן נאשם אחד ברור - בעלך - והחיים שלך מלאים בכעס וריחוק ממנו.

תראי, את אותו מהלך חיים,עם אותם צעדים בדיוק, אפשר לחיות מתוך צורת חשיבה אחרת, חיובית:
אפשר להגיד לעצמך שזאת אחריות שלך על החיים שלך, אלו בחירות שאת עשית על מנת להקים משפחה ולהיות איתו. יתכן שנמנעת בזמנו להתעמת על דברים שהיו חיוניים לך וחשובים - ויישרת איתו קו , אולי משום שלא היית מספיק אסרטיבית. ויתרת. או בחרת בדרך מסויימת ולאחר מכן התחרטת.
בכל מקרה - אני מציעה לך לקחת את האחריות על כל הבחירות שלך עד כה. את היית אדם בוגר וזה מה שבחרת. אינך יכולה להמשיך להפיל עליו את הבחירות שלך.

גם היום את נמנעת מלעשות משהו למען האושר שלך, והפעם זה בגלל הילדים. אבל הילדים היקרים האלו סובלים מאמא לא מאושרת, ויש להניח גם אבא לא מאושר.

לדעתי עליך לעשות מעשה סוף סוף, ולקחת אחריות על החיים שלך, לשם שינוי.
אני דווקא לא אומרת לך להתגרש, אלא לבדוק את הנטייה שלך להאשים מישהו אחר במה שקורה בחיים שלך, ולהתחיל מנקודה זאת.
כאשר זוגיות נראית ככה - נדרש להגיע לטיפול זוגי. לעשות את המעשה הזה זה נקרא לקחת אחריות על מה שקורה!
כך תוכלו לקבל החלטה מה ניתן - אם בכלל - לעשות לגבי הזוגיות. לפעמים נראה כאילו הדברים נואשים לגמרי, ולמרבה הפלא - לפעמים מספר קטם של פגישות משנה את כל התחושות. גם אם את מתחילה את הטיפול בתחושה שהאהבה ממבחינתך מתה לגמרי. זה קרה לי עם זוגות.

מקווה שהניעור הזה לא ירתיע אותך. מאחלת לך אושר רב!!!