זקוקה לעצה, אין לי עם מי להתייעץ

בוקר טוב קרן,

קודם כל את תמיד מוזמנת להתייעץ פה. נשמח להתייחס.

הרבה פעמים בזוגיות ישנו נושא ה"פערים". פערים בכל מיני תחומים ובכל מיני רמות שונות- דת, השכלה, מצב כלכלי, גילאים, בתי אב שונים וכן הלאה.

יש פערים שהם בגדר "ניתנים לשינוי" כמו פער בהשכלה ובשנות לימוד- פער שעליו את מדברת. ויש כאלו שלא, כמו פערי גיל וכל היוצא בזה.

למרות שבן הזוג שלך מתקרב ל-30, זה עדיין לא סתם את הגולל ואומר שהוא לא יתמקצע בחייו ע"י לימודים ופיתוח עצמי. אבל, כן צריך לקחת בחשבון- שיתכן וכך באמת הוא ימשיך, עד שירצה לשנות את המצב מרצונו החופשי. כל עוד את תלחצי בכיוון אני בספק אם משהו יזוז.

לגבי הכנסות- אפשר להתקיים גם אם בן זוג אחד מרוויח פחות, אבל אני לא בטוחה שזה החשש שלך, כמו החשש לפער ביניכם. מה שחשוב שתזכרי הוא- שהפער הזה ניתן לשינוי- אבל זה שינוי שתלוי בבן זוגך. חשבי על מצב שאת אבודה, שאת לא יודעת לאיזה כיוון את הולכת ואת לא רוצה להשקיע כסף, זמן ואנרגיה במקום שבסופו של דבר לא תתמקצעי בו. חשבי על כך שכל הסביבה וכל החברים כבר עובדים במקצוע שלהם, ואת נשארת מאחור. אני מאמינה שזה מה שהוא חווה, או משהו קרוב לזה. תוסיפי לכך את היותו גבר, שעול הפרנסה בד"כ נופל על בני מינו, ותוסיפי גם את הלחץ שלך- אולי את לא באמת לוחצת- אבל יש משהו באוירה הזוגית בנושא הזה, שהוא בטח מרגיש ממך. אז הדבר היחיד שאפשר להסיר מהמשוואה הוא הלחץ שלך בנושא. אם תוכלי להרפות מזה, ולראות אותו כמכלול ולא כאוסף של פרטים ותכונות - אלא מכלול- איזה אבא הוא יכול להיות, איזה פרטנר, האם הוא מספק את צרכיי האחרים, האם אני רואה את עצמי איתו עוד שנים וכו'.

אם כל הקריטריונים האחרים שלך, לזוגיות ולאהבה, קיימים בו- ונזכור שהפער כפי שציינתי "ניתן לשינוי בזמן נתון"- אני חושבת שכדאי לעשות מאמצים לשנות גישה, ולקבל את המצב. אם את תהיי הצד שיותר מרוויח ויותר אמביציונר- אוקיי. אז הוא יקח על עצמו תפקידים שאת לא תהיי בהם, מטבע הדברים. ההשלמה הזוגית גם היא חשובה- אנחנו משלימים את בן הזוג שלנו, לטוב, וגם למה שפחות טוב.

ליציבות כלכלית אפשר לדאוג גם אם הוא ישתכר כפי שציינת- יש תוכניות חיסכון, יש חברות ואירגונים שנותנים יעוץ כלכלי וניהול משק בית (אגב, יש חברות גם בחינם שמגיעות אלייך הביתה!), וזה אפשרי. השאלה היא האם באמת את חוששת מאי יציבות כלכלית, או שהפער הזה מייצג עבורך סטרס וחששות גדולים יותר.

מקוה שנתתי חומר למחשבה.. בהצלחה רבה.

היי עדי,
אני ממש מודה לך על הכתיבה. האמת שנתת לי חומר למחשבה.
אני מאוד אוהבת אותו וברור לי שנתחתן בשנה - שנתיים הקרובות, הוא בן זוג מדהים ואני בטוחה שכך ימשיך גם בעתיד. נושא ההשכלה מאוד חשוב לי ואצלו הרבה פחות. החינוך בבית שלי היה חד משמעי השתלבות במערכת להשכלה גבוהה. האמת שלא איכפת לי שלא יהיה לו תואר רק שילמד משהו. האם לפי דעתך תפיסה זו שגויה?
כמו כן הנושא שמטריד אותי מהכל הוא העתיד הכלכלי. בן זוגי אדם חרוץ ואני בטוחה שהוא תמיד יעבוד אך הייתי רוצה שישאף למשרה "נחשקת" שבה ירוויח שכר גבוה. הוא מצידו לא מתעניין בזה ומכאן מגיע הפער שציינת.
אני אקח את העצה שלך ופשוט אניח לזה. אשמח לתגובתך.
קרן.

קרן יקרה,

אני שמחה שהוא כזה בן זוג מדהים עבורך. את לבטח מרגישה מוכלת, עם ביטחון ונאהבת לידו, אין תחושה טובה מזו.

הבית שממנו הגעת הציב לעצמו ולנפשות בו מטרות ברורות, אחת מהן היא השכלה גבוהה. לכן גם חשוב לך שילמד, העיקר שילמד. כי עבורך, ביתך שלך, זהו ערך עליון. ופתאום, להתחתן עם משהו או עם מישהו שלגמרי חושב אחרת, ואפילו זה לא ממש מפריע לו- הבדל של שמיים וארץ עבורך (האם המשפחה דוחפת אותך, לדחוף אותו, או שזה בינך לבינו? האם את מרגישה לחץ מצידם?).

כדאי שתחשבי גם למה את כ"כ רוצה שהוא ישאף למשרה נחשקת- האם זה העדר אמביציה מצידו, כמרכיב אישיותי (שלך כאמור יש אותו מאוד), ולכן זה מפריע לך, וכשזה "מתיישב" על השכלה-זה עוד יותר מפריע? במילים אחרות, האם המרכיב הזה של העדר אמביציה מופיע בעוד מקומות בחייו, או שזה מתחבר לך אוטומטית עם ההשכלה?

ומה אומרת בעינייך משרה נחשקת? האם זה יספר לך שהוא "שווה" יותר, האם תרצי להיות יותר שלו, איתו, או שזה יהיה עבורך מעין בונוס?

מההיכרות שלי עם אנשים בכלל, אני יכולה לספר לך שלפעמים דווקא ה"משרות הנחשקות" מתגלות לא פעם כחוויה של שיעבוד וויתור על החופש ועל תחביבים לטובת כסף, מעמד ו"מה יחשבו עליי". בעוד אנשים שהלכו לפי מה שהם רצו, ולא מתוך לחצים ונורמות- יכולים להיות יותר מאושרים בחלקם, לשדר את זה לתוך הבית- ומכאן הרי לך מפתח למשפחה מאושרת יותר.

לכן, אם את כבר אוספת לך חומרים למחשבה :) הייתי רוצה שתחשבי גם על מה שכתבתי לך כאן. באשר למצב כלכלי- גם כאן, מתוך ניסיון, אני כותבת לך, וזה ישמע לך מאוד אבסורדי- סכום הכסף שתביאו הביתה לא יהפוך אותך בהכרח ליותר מאושרת. מה שישנה את המצב הכלכלי לטובה הוא איך אתם חוסכים, ומה אתם עושים לטובת העינין. אז נכון שיש זוגות שמרוויחים סכומים אדירים ועבורם לחסוך זאת לא משימה כ"כ קשה, אבל הגדולה היא דווקא כשאת מרגישה שאת עובדת קשה בשביל נופש למשל, או דירה, או רכב חדש. דווקא שם העבודה הזוגית קוצרת את פירותיה. חשבי על זה כך- משרה נחשקת+בעל לא מאוד מאושר (כי הוא לא מוצא את עצמו) + ויתור על זמן ובילויים יחד, כי זו משרה נחשקת... לעומת- משרה "בסדר", בעל ששמח בחלקו, ששותף לך ומוצא הרבה זמן פנוי לצידך- וקצת פחות בחשבון הבנק. אבל מאושרים. אין יותר מזה לדעתי.

אשמח לשמוע מה את חושבת...