התייעצות

אני נמצאת בסיטואציה מאוד בעייתית ולא יודעת אם הנני מגזימה או שהמחשבות שמתרוצצות לי בראש באמת נכונות וצודקות....
אני כותבת פה ממקום של כאב ובלבול... אשמח לקבל את דעתכם...

אז בקצרה מה שקרה זה שאני חברה כבר שנה של בחור בעיניי הוא מדהים מכל הבחינות (או לפחות ככה חשבתי עד לאחרונה). אנחנו חברים מאוד טובים, כיף לנו ביחד, מרעיפים המון אהבה אחד כלפי השני ובאמת שטוב לי איתו..

לפני כחודש חגגתי את יום הולדתי ה- 27. אני אדם שקצת קשה לו עם כל התשומת לב שכרוכה ביום הולדת ומעדיפה להעביר את היום הזה בשקט כמו יום רגיל עד כמה שניתן. חבר שלי יודע זאת וביום הולדתי למען האמת שקצת התאכזבתי ממנו. הוא לא תכנן כלום, התעסק בעניינים שלו בעיקר, אני לעומת זאת לקחתי חופש באותו יום, חשבתי שנבלה קצת ביחד אבל הוא היה מלא תוכניות באותו יום (עבודה, חדר כושר וכ'ו...).

ממש כעסתי עליו, לא הבנתי איך הוא לא עשה לפחות מהו קטן למעני... זה דיי שבר אותי ואמרתי לו את זה... הוא הביע חרטה ואמר שלא חשב שאני אפגע מזה והיה בטוח שזה בסדר... הוא הבטיח לי שנמצא יום ונחגוג לי אך זה לא קרה עד עכשיו ועבר כבר חודש...

בימים האחרונים נהייתי ממש מתוסכלת... לא מבינה איך זה יכול לעבור ככה בלי איזה משהו קטן מיוחד, אפילו מתנה קטנה ופשוטה הייתה יוצרת הבדל עצום... אני מרגישה שאולי אני טועה ושאם בן זוגי יכול להעביר את יום הולדתי ככה אז צריכה להידלק פה נורה אדומה.... אני מנסה להרגיע את עצמי ולהגיד שהוא פשוט חשב ולנסות לשכוח מזה אך זה לא מרפה ממני....

מה עושים במצב כזה... לתת לזמן להשכיח או שיש פה מקום לבחינה מחדש של הדברים.....