אכזבה

ב יקרה,

מבלי שהתכוונת או כיוונת לכך הגורל זימן לך הזדמנות פז. הזדמנות להפסיק את הקשר ה"צדדי" הזה.
קשר שאינו נכון עבורך, אינו בריא לך ולמעשה "מעסיק" אותך ומוציא ממך את כל האנרגיות, אנרגיות שהיו אמורות מלכתחילה להיות מנותבות למקום אחר, לזוגיות שלך, בבית.
ציינת כי לאורך כל שלוש השנים בהן אתם מקיימים את הקשר הזה, בכל פעם שנפרדתם/רבתם/החלטתם להפסיק את הקשר הזה את היית זו אשר לקחה החלטה לחזור לתוך הקשר. הקשר שלכם חזר למסלולו עד אשר בחרת לעזוב שוב, מסיבה כזו או אחרת, עד שחשת כי אינך יכולה בלעדיו וחזרת שוב. כך זה נמשך, למיטב הבנתי לאורך כל הדרך. תמיד את היית זו אשר סיימה והתחילה את הקשר שלכם מחדש. הוא מעולם לא לקח החלטה ומעולם לא יזם ועשה צעד כזה או אחר, הוא תמיד המתין שאת תעשי. הוא מעולם לא היה המוביל והדומיננטי בקשר שלכם, את היית.
אני מאמינה שהיית ועודך חשובה לו. אולם במבנה אישיותו, באופן התנהלותו הרגיל, הוא אינו הטיפוס היוזם, הפעיל, המקדם, ה"מנוע". ואז כאשר בפעם הראשונה הוא עשה צעד אמיץ והציע לך, ביוזמתו, לשמור על הקשר שלכם גם אחרי שתעזבי את סירבת (ובצדק). כלומר בפעם הראשונה שהוא העיז הוא נפגע. אם לא היית חשובה לו הוא לא היה נפגע. היות שאת מאוד משמעותית עבורו, הפגיעה הייתה כואבת, הוא נדחק למעין פינה, בתחושה שלו, וקשה לו עדיין לצאת מהפינה הזו ולדבר איתך.
האיש הזה אינו האיש הנכון לך ולא רק בגלל העובדה שהוא שייך למישהי אחרת. המריבות שהיו לכם לאורך שלוש השנים הללו, ההפסקות, העובדה שהוא מעולם לא התאמץ להחזיר אותך לחיקו והאגו שלו שתופס מקום מכובד ובא לידי ביטוי גם כעת מעידים על כך ש"זה לא זה" וגם אם הקשר שלכם היה "אמיתי" ולא "צדדי" הוא היה מאתגר והייתם צריכים לעבוד, שניכם, על-מנת שהוא יתקיים וכאמור הבחור לא אוהב לעבוד קשה...הוא תמיד המתין שאת תעשי עבור או בשביל שניכם.
ההתמודדות שלך יכולה להיות בשני תחומים.
תחום הקריירה-פרנסה. לא ציינת אם מצאת עבודה אחרת במקום זו שעזבת, אולם במידה וטרם מצאת, התמקדי בחיפוש מקום עבודה חדש. העסיקי עצמך בכך. קבעי ראיונות, לכי לפגישות ווודאי שהעיסוק הנ"ל יתפוס את מלוא תשומת-ליבך כך, שלבחור ייוותר פחות מקום במחשבותייך. במידה ואת עובדת במקום אחר כעת, השקיעי עצמך בעבודה, בעשייה, בחיבור עם האנשים. שוב, על אותו עיקרון, העסיקי עצמך כך שהאיש "יתפוס" פחות מקום בחייך.
התחום השני, הוא התחום המשפחתי. לאור התנהלותך בקשר ה"צדדי" אני חשה שניחנת ביכולות רבות.
עשי בהן שימוש נכון על-מנת להביא את הזוגיות שלך ל"מקום" שבו יהיה לך טוב ואז לא תמצאי את עצמך מאוהבת באיש אחר היות ואת לא מאוהבת בבעלך. הביאי לכך שהתנהלותו של בעלך תהייה נעימה לך יותר ואולי בעקבות כך גם תחושותייך כלפיו ישתנו לטובה.

מוניקה הי
אני קוראת את מה שאת כותבת ובחלק מהדברים את צודקת כן הוא לגמרי אחד עם המון אגו
אני חייבת לאמר המריבות שלנו תמיד היו בגלל שאני כעסתי שלא נוכל להיו יחד ולא בגלל שאנחנו לא. הסתדרנו ברגעים שהיינו זה היה מושלם ואני כך כועסת עליו עכשיו למה הוא נותן לזה להסתיים כך אפה כל מה שהוא אמר מה הוא שיקר לי בשביל מין שלדעתי הוא אמר דהוא רוצה ב
זאת כןטב לי שהוא נתן לזה להיגמר לא יפה ואני דווקט דיברתי איתו פעצייפ והוא כזה לא נוטה לספק תשובות או לדבר עליינו אס אני ממש לא חות לא חושבת שהןא פגוע הוא רוצה שאני ארגע וארד ציזה ציליון פעמים הןא עש הווא עשה זאת ואני הייתי מתעקשת וחוזרים אמי יודעת שתגידח לי לשכוח אני מעסיקה את עתמי מחפשת עבודה אבל כואב לי הלב שלי נישבר צהשגירות לה שלו. אני מכירה אותו זה לא פעם ראשונה שהוא עושה כך הוא יודע ךיזום יפה שהוא רוצה כואב לי מה אני עושה פעם אחרונה הוא אמר לי שאני שונאת אותו אמרתי שאמח כועסת הוא לא התייחס, אני פגויה כל כך...

ב יקרה,

"התבלבלו" בפנייתך המון אותיות ואני ממש מתקשה להבין את ההקשרים...
אשמח באם תוכלי לכתוב שוב, ברור יותר על-מנת שאוכל להתייחס ולסייע.

תודה

מוניקה הי שוב,

רשמתי שאני קוראת את אשר את כותבת לי וכן אני מסכימה שהוא אדם עם המון אגו אבל לגבי כל היתר אז כך.

קודם המריבות שלנו יותר נכון שלי איתו היו מהעדר שביעות רצון שלי שהקשר לא מתפתח לדעתי הוא היה מוכן לכל קשר אין לו טענות אני בשל אהבתי רציתי יותר תמיד ואז כמובן זה היה מתפוצץ שוב ושוב הוא לא היה טורח לחזור וגם שאני הייתי באה אליו אז לא בקלות היה חוזר וחוזר חלילה ולא כי לא היה טוב וכיף כי היה לנו מעט אבל מצויין אנחו מאוד דומים ומעריצים אחד את השני.
אבל תמיד זה מתפוצץ באותה צורה אני הייתי מנתקת כי זה לא הולך לשום כיוון והוא לא היה עושה דבר.
בפעם האחרונה מאוד התקרבנו ואז סתם באקראי הוא לא ענה לשיחה שלי והתעצבנתי הוא לא טרח להסביר וכבר שהוא טרח אז הוא כבר כאילו הסתגר וניתק .
ביום האחרון שלנו ביחד דיברנו הרבה על המשכיות הקשר והוא שאל באותו היום ואמרתי לו שאני לא יודעת לא חושבת שהוא תיכנן על מעבר למשהו צדדי.
אחרי שדיברנו הוא טען שזה היה רעיון גרוע רני לא חושבת שהוא נפגע אחרת הוא היה רוצה לדבר עימי הוא לא ממש נותן תשובות אני לאחרונה אמרתי לי כי אני חשהש הוא רק רצה קשר של ניצול.
הוא אמר שאני שונאת אותו ואמרתי שלא שאני כועסת הוא פשוט לא התייחס אליי.
אני כל כך אוהבת ושבורה.

אני רוצה לציין שהוא שאל אותי לאחרונה אם הייתי שוכבת איתו כמובן שאמרתי שלא.
הוא לא כעס הוא רצה ברור שלא כעס לדעתי בדק.

ב יקרה,

נראה לי שמהות הקשר הזה ברורה לשניכם. זהו קשר "צדדי" אשר למרות שחשיבותו ומשמעותו עבור שניכם הם הרבה יותר מכך, זהו קשר אשר לעולם יישאר משני וסודי בחייכם. זאת הבחירה של שניכם. שניכם לא מוכנים (אולי עדיין ואולי לעולם לא) לעשות צעד אמיץ, לעזוב את הזוגיות הלא מספקת שיש לשניכם בבית ולנסות וליצור חיים משותפים יחד. בנוסף לכך, את לא מוכנה (ואולי גם הוא) להתקדם בקשר שלכם צעד אחד נוסף (כמו שציינת, לקיים מערכת אינטימית) במסגרת הקשר שיש לכם היום.
זהו מעין מצב ביניים, לא כאן ולא ממש שם. לא נמצאים בזוגיות אמיתית, בריאה, מספקת ונכונה עם בן/בת הזוג בבית וגם לא מממשים את אהבתכם זה לזו "עד הסוף". "מצב הביניים" הזה מקשה על שניכם.
את לא תוכלי לחוש אוהבת ונאהבת וליהנות מכך כל עוד המצב יישאר כזה, בין לבין.
נסי "לשחרר". אל תכעסי, אל תתאכזבי אל תצפי. התחושות הנ"ל יקשו עלייך וגם כך נראה שלא פשוט לך...
כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת, נסי להתקדם הלאה בחייך ולנצל את הריחוק ביניכם להעלות את חייך על הנתיב הנכון לך, הן בתחום הקריירה והן בתחום המשפחתי.

שוב אני עם הסיפור בעבודה של גבר הנשוי עוד מעט חודש וחצי והלב שלי שבור לא יודעת אם אני יותר פגועה אוהבת מאוכזבת ההתמודדות לא קלה לי.
על פניו אני בסדר מטפלת בבנותיי עם בעלי היחסים טובים ואפילו אנחנו קרובים ריגשית וטוב לי עם זה ומאידך הראש שלי לא לגמרי איתו.
אני עסוקה טרודה בלמצוא את עצמי מחדש מקצועית גם פה זה בעצלתיים ממתינה לתשובות וזה מותח.
אבל השבר הגדול זה הגבר שהייתי בקשר איתו פשוט לא מאמינה שככה כואב לי שככה עוד מעניין אותי וחסרה לי האהבה שלו.
מוניקה האמת זה לא פעם ראשונה שהוא שובר לי את הלב ככה זה תמיד היה ככה אני באה אליו הוא אוהב אותי וזה מתפוצץ מצידי בגלל יסורי מצפון ואין כיוון והוא אף פעם לא יחזור להפך תמיד מתנהג כאילו כלום.
ועכשיו לפני יומיים יצא לי שיחה איתו שאלתי משהו אז עד בכלל שהו טרח לענות לי אז שוחחתי אתו בהודעות והוא סיפר שהוא מתוסכל ואני רק אמרתי לו למה תמיד הוא מנתק לא יפה והוא טוען שאני ניתקתי וזה בכלל לא נכון אז אמרתי שמינימאלי לפחות לסיים יפה והוא אמר סיימנו יפה ובכלל לא דיברנו על סיום אז אבל מה יכולתי לעשות רציתי לסגור מעגל יפה לפחות בשביל ההרגשה כל כך לא נעים וסהכ השיחה הייתה בסדר אמרתי לו זה בסדר להשאר בכבוד ואפשר לשאול מה נישמע לפעמים והוא אמר לא זה הצעתי אז עכשיו אין צורך .
כל כך כואב לי לאן הלכה כל אהבה שלו אני מרגישה כזו טיפשה שהאמנתי בו סהכ רציתי שיהיה לו איכפת ורגש ברור לי שלא נוכל להיות יחד בוודאי שבנאדם בכלל לא חושב על זה אני מרגישה רע מתביישת בעצמי איך יכולתי לאהוב אדם כזה פשוט עבד עליי רק חיפש כניראה רגע ועכשיו קשה לי להתגבר

ב יקרה,

כפי שכתבתי לך, הדברים "משחקים" לטובתך, היקום מסייע לך. בשלב הזה נסי לקבל את השינוי הזה, את הפרידה הזו, מבלי "להפריע" ליקום "לסדר" את הדברים עבורך. לעיתים הדברים אינם מתפתחים כפי שהיינו רוצים. לרוב זה לטובתנו. לא תמיד אנו יודעים זאת כאשר הדברים קורים. אני מניחה שלא כך במקרה שלך. לך דווקא כן ברור שהניתוק הזה, הפרידה הזו, עם כל הקשיים הכרוכים בכך, היא לגמרי לטובתך. הפרידה הזו היא כדי שתוכלי לצמוח ולהתפתח בתוך הזוגיות שלך, בבית, לצד הזוגיות שיש לך עם בעלך, כפי שקורה הלכה למעשה. הקשר שלכם טוב יותר, קרוב יותר, נעים יותר ואף ממלא אותך.
הקשר השני רוקן אותך בכל פעם מחדש, הוציא ממך אנרגיות וגרם לך לשברון לב פעם אחר פעם.
כעת את על הנתיב הנכון לך. מחזקת את הזוגיות מבית, מטפחת את משפחתך ועושה למען מימושך העצמי גם בתחום הקריירה.
שחררי נפשית ושכלתנית את הקשר הזה. קחי החלטה שזה היה ונגמר, השאירי את הקשר הזה בעבר, שם מקומו. הקשר ההוא מעולם לא היה נכון/טוב/בריא/ממלא עבורך ואת יודעת זאת. רק החלטה מושכלת תוכל לסייע לך לעבור את פרק הזמן הזה עד אשר הקשר הזה יישאר חלק מעברך ללא כבלים אל ההווה.
נתקי. פשוט נתקי כל קשר, לפחות לזמן הקרוב, כאשר הרגשות עדיין כה עזים.
התנהלותו ותחושותיו בעבר או בהווה אינם רלוונטיים ואינם חשובים. מה שחשוב זו את.
היי אמיצה והמשיכי בתלם עליו את צועדת כעת. אני משוכנעת שעם הזמן תקצרי את הפירות על כך.

גברת ב' היקרה,

צר לי על משפחתך . אמנם לא ביקשת שאני אגיב , אבל הייתי חייבת.

את שמה לב מה את כותבת - מישהו צריך לשים לך מראה מול הפנים שלך
"...
כל כך כואב לי לאן הלכה כל אהבה שלו אני מרגישה כזו טיפשה שהאמנתי בו סהכ רציתי שיהיה לו איכפת ורגש ברור לי שלא נוכל להיות יחד בוודאי שבנאדם בכלל לא חושב על זה אני מרגישה רע מתביישת בעצמי איך יכולתי לאהוב אדם כזה פשוט עבד עליי רק חיפש כניראה רגע ועכשיו קשה לי להתגבר.."

תתעוררי - כואב לך? ,מרגישה טיפשה?..עבד עלייך? ....זקוקה לחיזוקים ?

מה עם בעלך שאת מסתירה ממנו את כל זה. את עובדת עליו הוא כביכול הטיפש לא יודע כלום .
איך הוא יכול לאהוב אחת כמוך ? איך הוא היה מרגיש אם היה יודע?
תאמיני לי - אם תמשיכי עם כל הבירבורים האלה , המחשבות הספקות האלה
מהר מאוד הכל יתפוצץ לך מול הפרצוף . שקרים בסוף מתגלים
את תפגעי בכולם לא רק בבעלך גם בילדים שלך.

אז קחי את עצמך בידיים - ותשתלטי על עצמך.ותנתבי אותם לדבר חיובי

כתבת שאת מתקרבת רגשית לבעלך - אז תמשיכי כך . וכמו שמוניקה כתבה לך - תשקיעי את כל האנרגיות שאת מוציאה במקום על הגבר הנשוי תנתבי את זה לבעלך לבית שלך.

בטח תכתבי- שאני שופטת אותך ואני לא מבינה ואף פע ם לא הייתי במקום כזה ו אי אפשר לשלוט באהבה וברגשות -
אז יש לי חדשות בשבילך -
זו לא אהבה אמיתית - את לא מבינה את זה . מתי אנשים יקלטו ויקבלו שכל ויבינו שבגידות - יש בזה אולי משהו קסום , מעורר,אשלייתי אבל ממש ממש לא אמיתי (שלא נאמר לא מוסרי) - מים גנובים ימתקו.

ניתן ואפשרי - לשלוט בזה ולנתב את זה לדברים חיוביים .

3 שנים את סוחבת את זה - ולכן מן הסתם יהיה לך קשה לצאת מהספיור ההזוי הזה
ואת כנראה לא בדיוק רותה לצאת מזה - מחפשת חיזוקים לקשר הזה ולסיבוך הזה -
הכל תלוי בך

תעשי את כל המאמצים לצאת מהקשר הרע הזה- אם לא בשביל עצמך ולא בשביל בעלך אז בשביל הילדים שלך