איך מתגברים?.

הילה יקרה,

החשש/חסם שלך מאוד ברור. ניסחת את דברייך בבהירות רבה בניגוד לתחושתך.

לרוב החשש נובע מאי-וודאות. אחת הדרכים "לבלבל" את החששות היא לדמיין את הנורא מכל, את הקטסטרופה הזו. את לא צריכה לדמיין, כבר היית ב"סרט" הזה וידעת ליצור לעצמך "סרט" חדש על-פי רצונך עם בן-זוג אחר מתאים לא פחות ואולי אף יותר. למיטב הבנתי היו לך מספר קשרים בחייך. כלומר בכל פעם שזה לא נמשך לנצח מצאת איש אחר איתו יצרת זוגיות. ניחנת ביכולת ליצור קשרים עם בני המין השני, להתחבר, להתקרב וליצור זוגיות פעם אחר פעם. גם כאשר קרה ה"נורא מכל", הקטסטרופה, כפי שכתבת, ידעת להמשיך הלאה, בלי עכבות וליצור קשרים זוגיים אחרים בהם היה לך טוב.

את צודקת, אמנם אין הבטחה שהפעם זה לנצח אולם אם טוב לכם יחד למה שזה לא יימשך לנצח? נסי לחשוב על כך שזה יימשך לנצח, שהוא שלך לתמיד, במקום על כך שהקשר הזה מסתיים אוטוטו. את יוצרת את מציאות חייך, כמו כולנו. קחי "פיקוד" על מחשבותייך ואל תיכנעי להן. תשלטי את בהן ולא להיפך.
אפשרי למחשבות חיוביות בלבד להישאר אצלך. את המחשבות המחלישות השליכי מייד. כמו כל שריר גם את "שריר" המחשבות יש לאמן ולחזק. אני מניחה שבתחילה זה יהיה קשה ומאולץ. עמדי על שלך מול המחשבות המחלישות הללו. עוד תיווכחי שאת יכולה להן. כמו כל אימון גם אימון זה דורש זמן, השקעה, מאמץ והתמדה. אל תוותרי. עם הזמן השריר הזה יתחזק והחששות ילכו ויתפסו "מקום" קטן יותר ויותר.

ואוו איזו תגובה מחזקת.
אעשה כדברייך.

המון תודה לך. :)