נישואים בלי להיות מאוהבת...

אחרי הגילוי של בעלי על המקרה , הוא התחיל להיות חשדן, תקיף, אלים, עצבני, בודק אחרי במחשב בבית , בעבודה , בניידים. מרגישה תחת פיקוח של עריץ. ולא מצליחה לחיות עם זה, הוא אומר שזה כדי לוודא שאני לא אחזור על זה שוב, מה שהוא לא מבין שאין לו דרך למנוע את זה. מה שכן, הוא משתדל מבחינה זוגית במקביל כאילו לפצות ועוזר יותר עם הילדים, משפץ את הבית, דרישות לסקס בקצב שאני לא יכולה לעמוד בזה (והלוואי ולא הייתי צריכה לשכב איתו עוד בחיים), קונה לי כל מה שאני רוצה. הדילמה שלי היא, החיים בכללי טובים, הזוגיות על הפנים (מבחינת הרגשות שלי כמובן), האם מוותרים על הנוחיות, על טובת הילדים, על השקט, תמורת הגשמת מטרות שלי? האם יש סיכוי לקשר כזה כמו שאני מתארת (עם בעלי כמובן) להצליח? אני לא שואלת על הקשר עם המאהב כי לדעתי אם אני לא אהיה עם בעלי, הכל יהיה שונה ביני לבינו לשלילי או לחיובי.

היי

אני מבין מתוך מה שרשמת (קראתי כמה פעמים) שאת מבולבלת, ואני מסכים שנקלעת למצב בעייתי וככה את לא יכולה להמשיך,
תרשי לי להאיר את עינייך:
הבשורות הטובות שכל המעורבים בפרשה "מבולבלים"
*בעלך מבולבל כי לא לימדו אותו באוניברסיטה כיצד מתמודדים/מגיבים נכון לבגידה הנופלת עליך ביום בהיר מצד אשתך שאתה נורא אוהב... לא לימדו אותו כי אי אפשר ללמד דבר נורא שכזה, מה גם שכל אחד מגיב ופועל אחרת,
*המאהב שלך מבולבל אף הוא, משום שהרי לו הוא היה אדם שפוי ויציב הוא לא היה מפתח קשר רגשי עם אשה נשואה...ואופן התנהגותו עכשיו גורמת לבלבול נוסף גם עבורך וגם עבורו - והמצב תקוע.
אז מה עושים?
לדעתי יש לך כעת הזדמנות לצאת ראשונה מהמצב התקוע הזה!
השאלה מה היא המטרה שלך?
ומה את מוכנה להקריב למען המטרה?
אם המטרה שלך היא > לחיות את החיים כפי שבא לך, ולחשוב רק על טובת עצמך בלי להתחשב כלל ברגשות או בצרכים של אחרים, אז הפתרון הוא לקום ולברוח, להודיע לבעלך שזה נגמר ואת רוצה גט, ההקרבה שלך בעניין ברורה את מקריבה את כל מה שבנית לאורך השנים מוותרת על קשר רצוף ובריא עם ילדייך ויוצאת לדרך חדשה.
ואם המטרה שלך היא >להרגיש טוב בכל מקום שאת נמצאת בלי לברוח מהתמודדויות, ואת רוצה לנסות לשקם באמת ובתמים את הקשר הזוגי המצוי לך כרגע, אז השמיים הם הגבול! תצטרכי אמנם להקריב זמן וסבלנות אבל בסופו של יום תלמדי על עצמך דברים שלא ידעת, ויש סיכוי בהמשך שתגיעי להחלטות נקיות לכאן או לכאן, אבל זה יבוא מתוך בחירה נכונה בלי שיקולים זרים וריגוש חיצוני ממכר!!!
-
מבולבלים? גם אנחנו...
בשתי מילים: תבדקי עם עצמך מה "יכאב" לך יותר, איפה את "מרוויחה" והיכן את "מפסידה"- תרשמי הכל על דף ותחליטי לאן פנייך מועדות.
שבת שלום ובהצלחה

בוקר טוב, ראשית תודה לך בני על התגובה, אך הייתי שמחה גם לשמוע תגובה מקצועית.
לגביי מה שכתבת בני, אז כן, כולנו מבולבלים, אבל זה מצב שהחיים הביאו אותנו אליו, בעיקרון אנחנו כבר חצי שנה אחרי הפיצוץ הגדול, בינתיים כולנו המשכנו את החיים כרגיל, רק אני מרגישה שיש לי חור עצום בתוכי, שאני לא שלמה עם עצמי, שלא בחרתי נכון. אשמח לשמוע גם מאנשים שחוו את זה אולי או שעשו בחירה כזאת פעם, אני יודעת שטובת הילדים היא שנישאר יחד, אבל אני לא מרגישה שזאת היא טובתי, ולעיתים אני מעדיפה אפילו להיות לבד רק לא עם בעלי, וזה כבר לא עיניין של יתרונות או חסרונות כי ברור לי שיש יותר יתרונות להישאר מאשר ללכת...
שיהיה שבוע טוב לכולם!

מבולבלת יקרה, ראשית חשוב להגיד כאן שאין מה שנקרא "פתרון נכון/ פתרון בית ספר" למצב אותו את מתארת.
מה שאני קולטת ממכתבייך הוא שברור לך שאת נמצאת במקום שהוא לא כאן ולא כאן. אינך יכולה לאהוב או להתאהב בבעלך, ועכשו פיספסת גם את היחסים עם המאהב.
זוהי התלבטות רצינית וכנראה שתצטרכי לעשות אותה בעצמך, או בליווי איש מקצוע, שיעזור לך להתבונן בחיים שלך ולבחון היטב את האפשרויות העומדות בפנייך.
מה שחשוב לי להגיד לך בשלב זה הוא שעכשו את מאוהבת וחווית את הפרפרים ואת התשוקה כלפי המאהב - ובמצב כזה ממש לא ניתן לחשוב בבהירות. את מסונוורת והאופציה לחיות עם המאהב בזוגיות מלאה נראית לך עכשו נכונה וקוסמת.
אבל בטווח הרחוק תצטרכו להתגבר על קשיים מרובים ביחד:
הסיבוך של ילדים שאינם שלך ושלו, בעיות כלכליות הנובעות מן הגירושין, והדבר העיקרי - עמידותה של האהבה.
אהבה נשחקת בכל מקרה, יש לה "זמן תפוגה". ואם מעמיסים עליה בעיות וחיכוכים - היא נשחקת ונהרסת יותר מהר.
כלומר אם תחליטי להתגרש - עלייך לדעת עד כמה קשה להקים זוגיות בריאה ועמידה בסיבוב השני.
הכרתי כמה זוגות שפרחה ביניהם אהבה גדולה מאוד שפירקה את הזוגיות הראשונה, אבל בטווח הארוך הזוגיות השנייה לא החזיקה מעמד מול היומיום השוחק.
אבל לפעמים זה כן מצליח! מה שבטוח הוא שצריך לעבוד קשה, לפתח תקשורת מאוד טובה, להתחשב המון, להיות נדיבים, ואז זה יכול להצליח.
הוכחת שאת יודעת מהי אהבה. את יודעת מתי יש לך ומתי אין לך. אני רואה שזה נושא שחשוב לך בחיים ואינך מוכנה לחיות בלעדיו.
מציעה לך לקחת התייעצות אישית בנושא שמעסיק אותך כדישההחלטות שתקבלי יהיו שלמות מבחינתך.