חזרה לאקס

חשוב לי להוסיף שאני מרגישה ממנו סוג של אדישות מסויימת בכל הנוגע לשיחות שלנו, הן טובות וזורמות כמו שתמיד היו
אבל בהקשר של ליזום ולהתקשר, ולדבר במהלך הכמה ימים האלה שחזרנו לקשר, משהו שם חסר לי. וזה יותר לי הרגשה שאני מצפה ממו ליותר התתלהבות שכן הוא החליט שרוצה משהו!! אותי !! והוא לא ממש עושה מזה "התלהבות" -לא ממהר להתקשר.

אשמח גם להבין אולי מאיפה זה נובע ?

ושוב .. תודה :)

תות יקרה,

אני מאמינה שיש להקשיב לתחושות הפנימיות שלנו. הן לעולם אינן טועות. משהו עמוק בתוכנו יודע מה נכון לנו. לכן, אם את חשה שהוא האיש הנכון לך אל תאפשרי לחששות שלך לחסום אותך. במקום לחשוב שלא כדאי לנסות שוב כי הוא עלול לפגוע בך שוב חשבי שכדאי לנסות שוב, מכל הסיבות שמנית, ובעיקר בשל העובדה שאת מאוד שלמה לגביו, שהוא האחד שלך, כפי שכתבת, ושהפעם זה כן יצליח.
נראה שמדובר בבחור כן וישר. למרות שהייתם יחד ארבע וחצי שנים הוא חש בזמנו שהוא לא בשל, לא שלם, לא "סגור" על עצמו ושהוא זקוק לפרק זמן לצורך עיבוד תחושותיו עם עצמו והוא אמר לך את הדברים כמו שהם, הוא "שם על השולחן" את תחושותיו ומחשבותיו. אני משוכנעת שזה לא היה קל עבורו ודרוש לשם כך לא מעט אומץ. הוא בחר לומר לך את האמת ולא "למרוח" אותך ועל זה מגיעה לו נקודת זכות. ייתכן כי בזמנו הוא לא הצליח להסביר לעצמו את כל "הבלגן" שהיה אצלו ולכן הוא הפתיע אותך בהודעה שלו לגבי הצורך שלו בפסק זמן כאשר נראה היה שהכל "במקום".
ציינת שהייתה לכם אז זוגיות מדהימה. אני מניחה שגם הוא חש כך ולאורך זמן ה"לחוד" שלכם הבשילה והתבהרה אצלו התובנה שזו באמת הייתה זוגיות מיוחדת. העובדה שהוא המשיך לאהוב אותך לאורך כל השנתיים האחרונות מעידה על כך שרגשותיו כלפייך היו ועודם עזים ומשמעותיים. פרק הזמן שהוא לקח לצורך עיבוד תחושותיו ומחשבותיו אפשר לו להגיע לשלמות לגבי הבחירה שלו והוא בחר. הוא בחר בך ובכם וגם את זה הוא אמר לך מפורשות, באופן שנראה שמאפיין אותו, בכנות בבהירות ובפשטות.
אם את יודעת שזה הוא, הוא הנכון לך, הוא זה שהיית רוצה לחלוק עימו את חייך, אפשרי לקשר שלכם להיכנס למסלול נכון. נסי לא ל"נתח" את התנהלותו ולמהר להתאכזב. גם כאן אל תאפשרי לחששותייך "להפריע". אפשרי זמן "ומקום" לזוגיות הישנה חדשה שלכם להירקם שוב. תני לך, לו ולזוגיות שלכם הזדמנות נוספת. לאור כל מה שכתבת בפנייתך נראה לי שכדאי...

כותבת שוב ... אני מנסה להבין כל מיני דברים שלא ברורים לי
אחרי שיחה אחרונה ביום שני, לא שמעתי ממנו עד אתמול בערב!! וזה אחרי ש-אני, התקשרתי. התקשרתי כבר במועקה, כדי לברר איתו מה המצב ? ולאן הוא נעלם??

אפשר להגיד שהוא הופתע, טען שהוא רצה לתת לי זמן ולא לנחות עליי פתאום אחרי שנתיים.
אני מצידי הסברתי לו שבתור בן אדם שהחליט שהוא אורצה אותי ואני היחידה שלו, אחרי כל כך הרבה זמן! אני מצפה ממנו להתנהגות קצת יותר "רוצה" קצת יותר בהתלהבות ורצון ואפילו השתוקקות לדבר.

הוא אמר שהוא חושב שצריך לקחת את זה יותר לאט, למרות שגם הוא מרגיש שרוצה לדבר איתי כל הזמן ושיקח בחשבון מה שאמרתי.

ועדיין.. אולי אני סתם פרנואידית, כי אאחרי הכל אני מרגישה פחד מסויים שמא הוא פתאום יחליט שוב לקום וללכת, אבל עדיין לא מצליחה להבין את ההתנהגות ה"לאט לאט" שלו..

יכול להיות שאני קצת יותר מידי דוחפת? וצריכה לקחת ממנו כמה צעדים אחורה ?? לתת לו את הזמן לגשת אלי יותר?

תות יקרה,

טוב עשית כאשר הבהרת את עמדתך ופרשת בפניו את נקודת מבטך ואת ציפיותייך. תיאום הציפיות של הצדדים המעורבים הינו שלב מאוד חשוב בתחילת כל מו"מ, שלא לדבר על קשר בכלל ועל קשר זוגי בפרט.
העובדה שאת היא זו אשר יצרה קשר מעידה אך ורק על היותך בחורה יוזמת ומעשית. קיבלת ממנו מסר, שהיה מאוד ברור וחד-משמעי, ורצית להגיע ל"תכלס" ולקדם את העניינים, זה הכל.
אחרי שנתיים של הצהרות אהבה מצידו וכעת תובנה כל-כך משמעותית מבחינתו, אני נוטה להסכים איתך שאפשר להניע את הגלגלים בקצב שונה. יחד עם זאת לטנגו צריך שניים ולכן לא תוכלי לקדם את הקשר שלכם לבדך ובוודאי שלא לקיים אותו לבדך. מעבר להצהרות ולתובנות עליו גם לעשות. תני לו כמה ימים להוכיח את דבריו, אפשרי לו לאזור עוז וליזום פגישה.
אשמח באם תחליטי לשוב ולעדכן...

מעדכנת שוב... והפעם מתוך אכזבה גדולה.

אחרי ששבוע שעבר לא היה באפשרותנו להיפגש מסיבות שונות. הצעתי לו להיפגש ביום ראשון השבוע או שני .. לפי מה שמתאים לו. כי בשאר הימים לא יכולתי בגלל למידה למבחנים.

במוצי שבת, תוך כדי התכתבות וכדרך אגב, הוא בישר לי כי ניפגש ביום שני ,שבאותו היום יש לו עוד משהו בבוקר ואז לאחריו ניפגש.

ביום ראשון בלילה דיברנו ורק אז הוא טרח להגיד כי בסוף הוא נוסע באותו היום רחוק מהצפוי וכי יהיה אצלי רק בשעות הערב-8,9 . אמרתי לו שאנימבינה ומקבלת ומקוה שזה לא יהיה לו לחוץ מידי , והוא ענה שזה בסדר..והוא פינה את כל הערב בשביל זה.

חשוב לי לציין משהו שפעם קודמת לא ציינתי, הוא מסתיר את העובדה שחזר לדבר איתי ממשפחתוף ומכיון שהוא כנראה אצל אחיו עוזר לו ולאישתו עם הבנות בחופש, הוא לא תמיד יכול לדבר בגלל שהוא לידם ויוצא מצב שאינ מחכה שעות כדי לדבר.

בהמשך למה שהתחלתי לכתוב על הפגישה...
אז אתמול בשעות הערב אחרי שלא טרח להודיע לי מה קורה איתו ואיפה נמצא כדי שגם אני אדע להתארגן בהתאם שלחתי לו הודעה וביקשתי לדעת איפה נמצא. הוא כתב שבדיוק חזר והוא מחכה לגיסתו שתחזור ויעדכן אותי...

חיכיתי, לבושה ומוכנה ... ואז בסביבות 8 הוא שלח הודעה שגיסתו חוזרת מאוחר ואם אני רוצה להפגש למחר בבוקר- היום בבוקר.

אחרי שעתיים שלא עניתי לו ,שלחתי לו הודעה שהוא מאוד איכב אותי ושאני ישבתי מוכנה וחיכיתי. הוא מצידו שלח עוד הודעות מתרצות של- זאת אשמתו ושהיא חזרה מאוחר וכדומה...

אני מבחינתי לקחתי צעד אחורה ולא עניתי יותר וגם הבוקר כשהתקשר לא עניתי.
משתי סיבות אני צריכה ללמוד והוא מפריע לי, וסביה שניה שכל כך התאכזבתי ממנו , שאני מרגיששה שהמילה שלו לא שווה כלום.
ואם היה רוצה באמת להיפגש הוא גם היה יכול לתכנן את זה בצור הטוב היותר, גם אם זה כרוך בלשקר לאחיו וגיסתו. למרות שלא כל כך ברורה לי גם סיבה "השו שו " .

חיכיתי כל היום אתמולף היתי בלחץ,בהתרגשת... והתאכזבתי מאוד !!

אשמח לכמה נקודות אור בנושא, ומה עליי לעשות בהמשך... :(

שוב..תודה על ההקשבה...

רק דבר אחד, עצה אחת - מהניסיון שלי כשהאקס, ה-אקס, התקשר וביקש לחזור.
ככ רציתי אותו, אהבת חיי, וברור שחזרנו - אבל מבחינתי, ההתנהגות שלי היתה שונה ולא נכונה. למעשה רציתי לעשות הכל כדי לא להרוס. זה בא לידי ביטוי בתקשורת בינינו - פחד להגיד לו כל מיני דברים שמה אהרוס, וגם בדברים הקטנים כמו - מה עושים ולאן הולכים, תמיד הייתי שם בשבילו (היו עוד סיבות לכך, אבל זה לא ממש משנה למה שאני מנסה להעביר לך).
ומצד שני, בקשר שהיה אחרי, החלטתי שהפעם אני זו שמנתבת את העניינים - שזה נכון, אבל במידת מה - לא להיות הבוסית, כי בני זוג צריכים שיתוף, אין אחד שמוביל הכל - יש אולי מי שיותר דומיננטי, אבל זה רק אם זה במידה.
בקיצור, מה שאני רוצה להגיד לך, זה שאם אתם חוזרים, פשוט תהיי את. וזה שאת חושבת ופראנואידית - אני מאוד מבינה את זה, אבל תנסי לשים את זה בצד. זה קשה, אבל תנסי. תחשבי שכבר הצלחת להמשיך הלאה, ואני בטוחה שגם אם את חושבת שהוא האחד, יש עוד אחד לפחות :)
בהצלחה!!!

תודה עדן, אני מצידי הגעתי עם נכונות להיות מי שאני, הבעיה היא הוא, שלא מתנהג כמו שהוא :\

תות יקרה,

ראשית, אני שמחה שבחרת לשוב ולעדכן אותנו כאן בפורום, אם כי צר לי על ה"בשורות"...

אז ככה...ציינת כי את בתקופת מבחנים. לכן, זה הזמן להתמקד בלימודים. אל תאפשרי לבלבול אצלו לגרום לנזקים אצלך ולפגיעה בציונים. באופן כללי, כאשר קיימת חוסר וודאות כדאי להתמקד ב"יש" ובדברים שאפשר וצריך לעשות במקום "להיות עסוקים" וטרודים בדברים שאין לנו שליטה עליהם ובמילים אחרות ב"אין". שימת הדגש על הלימודים כעת תוכל לסייע לך לחשוב עליו פחות, כלומר כאשר תהיי עסוקה בלימודים תאפשרי פחות מקום לנושא ה"בוער", האקס.
אמנם הוא אמר לך שהוא החליט ושהוא רוצה אולם מעשיו והתנהלותו באופן כללי משדרים בלבול, חשש מ"מה יגידו" ומעין חוסר החלטיות (הוא לא אמר לגיסתו "תגיעי היום מוקדם כי כבר קבעתי תכניות" למשל), הוא כאילו זורם עם הנסיבות ומה שיצא יצא, אם לא היום אז מחר ואם לא מחר אז...מתישהו... על-מנת לקום לעשייה הוא צריך לחוש רצון עז, כמיהה. אז לא יהיה דבר אשר יעמוד בדרכו, כפי שקורה לרובנו...אולם כדי שזה יקרה זה צריך "לבעור" בו, כלומר, משהו צריך לקרות אצלו, בתחושות ובמחשבות ואז בסופו של דבר גם בעשייה.
נראה כי "ספגת" מהלומה קשה וכי "כגודל הציפייה גודל האכזבה". היות ורק ה"בעירה" אצלו תוכל להניע אותו לעשייה, אולי כדאי לעת עתה להניח לו לעשות "סדר" במחשבותיו ולתעדף נכון את רצונותיו וצרכיו על-מנת שהוא יחוש שלם עם ההחלטות שלו. תחושת השלמות היא זו אשר תדרבן אותו לעשייה למען מימוש הדברים שהוא רוצה בחייו.

מוניקה יקרה, אחרי שהחלתטי לקחת צעד אחורה ולתת לעצמי כמה ימים של חשיבה ובעיקר מנוחה מכל מה שקורה.
הוא התקשר..ועניתי.

היתה שיחה שאפשר להגיד לי היתה טובה, אמרתי לו את כל מה שעל הלב, על אף שהוא כעס שלא עניתי לו יומיים.. הסברתי לו שזה היה הכרחי לי. שאני עשיתי את זה בשביל עצמי,בשביל לא להיפגע.

אחרי ניסיונות להסביר לו במה הבעיה מבחינתי, הבהרתי לו שמבחינתי אם הוא לא מסוגל לזה, אני רוצה שיניח לי, כי אני לא מוכנ הלהיפגע יותר. שאני לא רוצה להמשיך ככה. וכי משהו כזה צריך לבוא מתוך רצון שלם לזה או בכלל לא.

הוא מצידו אמר שאם זה כך, הדבר האחרון שרוצה זה -"לשגע אותי".
בנקודה זו חשבתי שהוא פשוט הרים ידיים ונסיים את השיחה וזה ההכל.

אולם, אחרי כמה דקות של שיחה, הוא אמר שידבר איתי בתחילת שבוע הבא..
אני מבחינתי אמרתי שאני לא חושבת שיש על מה לדבר, והוא ביקש ואמר שהוא רוצה את הסוף שבוע לחשוב על הדברים בעקבות כל מה ששמע, וכל מה שאמרתי...

אחרי כמה פעמים שאמר את זה, הסכמתי ואמרתי לו שאם זה מוביל למקום שבו אני שוב אפגע, אני מבקשת ממנו פשוט לשלוח לי הודעה- זה לא זה. ולהניח לי.

וכך הסתיימה השיחה...

אני מרגישה טוב עם זה שהוצאתי הכל ואמרתי, ובמיוחד עם כך שהצבתי גבול מסויים שאומר לו , שאני לא פה בכל מחיר. וכי אם זה בא על חשבון הבריאות שלי והפיגעות בי, אני לא מוכנה.

רציתי לשמוע מה דעתך על העניין שהוא ביקש את הסופש לחשיבה. בכל זאת היה לו שנתיים לחשוב על זה... מה יכול לצאת מזה?

תודה על האוזן הקשבת :) וסוף שבוע מקסים :)

תות יקרה,

ראשית, כל הכבוד לך על שאמרת באופן ברור וחד משמעי את אשר על ליבך, על שהצבת גבול, כפי שכתבת ועל כך שלמרות שאת מאוד רוצה בו ובקשר עמו ולמרות הקושי "ללכת בניגוד לצו הלב" ידעת לקחת החלטה שכלתנית ובהחלט נכונה עבורך. לא רק שזו החלטה אמיצה גם האמירה שלך, שאם זה לא זה שיניח לך, הייתה מאוד אמיצה ואני משוכנעת שנדרשו לכך כוחות נפש ורצון חזק.
אני לגמרי מסכימה איתך, הכדור במגרש שלו עכשיו. שיקום הקשר שלכם יוכל להיעשות ולהתקיים אך ורק כאשר הוא יגיע להחלטה, כאשר הוא יהיה נחוש בהחלטתו וכאשר הוא יעשה (והרבה) למען.
נראה לי שהוא רוצה בך ובזוגיות עמך ונראה גם שיש לו רגשות משמעותיים כלפייך אולם משהו עוצר אותו, משהו מקשה עליו. הוא כאילו יושב על הגדר. מחד מתקשה לוותר ולשחרר סופית ומאידך מתקשה לומר משהו קונקרטי ובאמת לפעול למימושו.
אני חושבת שעלייך להמשיך בחייך (למרות שאחרי שהוא התפרץ ככה לחייך לאחר שנתיים זה לא פשוט). היות והתנהלותו הססנית ועצורה במידה והוא ייקח החלטה אמיצה מבחינתו ויעשה מעשה מתבקש, בהתאם להחלטתו, יהיה זה תורך להחליט מה לעשות. אם מתאים לך או לא. אם מתאים לך לנהל זוגיות עם איש שזו התנהלותו או שמא תבחרי להמשיך הלאה.

שלום מוניקה, אחרי כמעט חודש לא קל..
הבנתי פתאום שאני לא בעננים,אני לא מאושרת אלה מסתובבת עם תחושבת מועקה, וזה מכיוון שאני לא מקבלת ממנו את תחושבת האהבה שכל כך מדבר עליה.
מאז הפעם הקודמת שכתבתי, נפגשנו גם. הפגישה היתה מדהימה אבל לא דיברנו בה על היחסים שלנו, נגענו בכך מעט אבל יותר נהנניו מהשלוש שעות ביחד...והיה באמת מדהים!
בשיחת טלפון לאחר מכן, הוא העלה את העניין שרוצה לעשות חופשה ורק לאחרי "להתחיל מחדש" העניין עורר אצלי תהייה והיתה לנו שיחה בעקבות כך, כי ניסיתי להבין מדוע הוא אומר את זה. הוא מצידו טען שהוא התכוון בלהתחיל מחדש לממש לעבור לגור ביחד, כשאני מצידי הסברתי לו שמעבר דירה זה בונוס ומגיע בסוף התהליך... שבו אנחנו צריכים לבנות את הקשר שלנו בכלל.
באותה שיחה שאלתי אותו אם הוא שלם עם עצמו ולא מחפש יותר בחורות ולחוות חוויות, ואחרי מספר תשובות לא לעניין הוא ענה- שבמקום כלשהו לא.
באותו רגע אני נשברתי בכיתי ואמרתי לו שאני לא רוצה להמשיך איתו ושיניח לי.
הוא מצידו בהל וממש בכה ואמר לי שדיי הוא לא רוצה יותר כלום רק ורק ורק אותי.
יום לאחר מכן, ציפיתי שיתקשר ישלח הודעה בעקבות השיחה "המנערת" שהייתה...
אך כלום. ככה סופש עבר אצלי בציפיה לשמוע ממנו :( בשישי אחרי שכל היום לא שמעתי ממנו, התקשרתי..והוא חזר אליי אחרי 3 שעות... בהודעה. וכך גם בשבת בבוקר אחרי שלא דיברנו בשישי, והוא דוחה כל שיחה איתי ללילה או רק כשהוא ממש לבד..ורק כשמתאים לו.
בכל מקרה הבעיה והעצב אצלי נבע מכך שהוא לא פינה לו אפילו רגע לשלוח לי הודעה ולו הקטנה ביותר או להראות יחס כלשהו כלפי מעבר לדיבורים ולמילים היפות. שהרי לא מספיקות מילים.
אתמול החלטתי שאני צריכה לעצור את זה באופן כלשהו. אני טסה ב 9 לאוגוסט ל3 שבועות... והסברתי לו שאני לא מאושרת, שאני לא מקבלת ממנו הרגשה של אהבה ושל התלהבות ויחס.
הסברתי לו שהפתרון הכי פשוט הוא פשוט להגיד שנסיים את זה פה ועכשיו. אז אני רוצה לתת לזה הזדמנות אחרונה, ושאני בעצמי רוצה לחשוב על כל העניין ,הא מתאים לי ומה זה בכלל האהבה הזו. ( וכשארתי את זה הוא אמר לי שאני לא ריכה להגזים ושזו רק הרגשה וזה לאו דוקא האמת )
ועל כן אני נותנת לו את החודש + האלה.. שיחשוב עם עצמו,ואני מצידי אחשוב עם עצמי וב 30 לאוגוסט נדבר ו- או שנחזור להיות ביחד בכל מה שמתשמע מזה או ששם דרכנו יפרדו.
הוא לא התנגד, אך הרגשתי שהיה לו קשה ואף אמר שהוא מבחינתו לא צריך זמן לחשוב. אבל אני מרגישה ממנו חוסר התלהבות כלשהי על אף שיודעת שהוא כ באמת אוהב אותי ורוצה אותי ולהיות איתי.
חשוב לי לציין שאחרי הטענות שלי על ה- אי יחס, הוא טען כי עכשיו עובר תקופה עמוסה ויש לו מבחנים לסיים ושיהיה לו קשה להיפגש וכו... ואני מצידי שאלתי ומה הוא רוצה ממני?!? ושהוא רק למיטב הרגשתי מסתתר מאחורי כל אותם "תירוצים"
אני מצד אחד שמחה שנתתי תאירך וגבול, אך חוששת ומפחדת למרות שבראש אני יודעת שהמצב הנוכחי שבר לי את הלב.

שגם במקום כלשהו אני לא בטוחה שזה הדבר הכי טוב בשבילי, אך מצד שני לא יכולה לוותר עליו-עלינו על אף הקושי שלו להראות לי אהבה :\

אני כואבת.

תות יקרה,

צר לי כי לאחר כל התקוות שפיתחת את שבה ומתאכזבת בכל פעם מחדש. כבר היית במקום אחר, המשכת בחייך ולפתע הוא חזר, ערער את שלוות נפשך, נטע תקוות ו...לא באמת קרה משהו מעבר למילים יפות, כפי שכתבת.
החופשה הזו באה לך כמו על-פי הזמנה. את זקוקה לפסק זמן מהשגרה על מנת לבחון במקום ניטראלי את תחושותייך ואת הוויתורים שתהיי מוכנה לעשות למען הזוגיות שלכם.
ובזמן שאת בוחנת את תחושותייך, עלייך להביא בחשבון כי התנהלותו זו של הבחור, כמו התנהלותו בעבר, עלולה לחזור על עצמה. האם את מוכנה לנהל כך זוגיות?
נכון, הוא יודע גם אחרת, הוא יכול להיות אחרת ואני מניחה שבזכות זה הייתה לכם זוגיות מדהימה, אולם, עם הזמן את מגלה עוד פנים באישיותו, תגליות שלא פשוט לך עמן. האם תהיי מוכנה לקחת את הסיכוי הנ"ל הטומן בחובו גם סיכון (שהוא יהיה לעיתים כך ולעיתים כך)?
חשבי על הדברים ובחרי את. אלה הם חייך ורק בידייך נתונה הזכות לקחת החלטות לגביהם.
למרות הקושי הרגשי ולמרות הרצון הגדול שלך להיות איתו, יהיה עלייך לעשות החלטה שכלתנית.

שלום, בעקבות הפסק זמן שהחלטתי לקחת לעצמי בעיקר, אחרי כמעט חודש שהוא "חזר" וחודש שבו הייתי אני מאוכזבת וניסיתי באמת למצוא התנהגות עם יותר כוונות ולא רק דיבורים מצידו.

אני מוצאת את עצמי תוהה שוב ושוב ומתוסכלת מהעובדה שאולי לא פעלתי נכון?
שאולי הצבת אולטימטום וזמן זה לא היה הדבר הנכון לעשות? וזה לא נותן לי מנוח

למרות שאני כן יותר " רגועה" אני מתכוננת לנסיעה בקרוב ( של שלושה שבועות) ואני באמת מנסה לחשוב עם עצמי יותר על מה ש-אנירוצה! מזוגיות ומגבר שלי בכלל.
יש בי כל הזמן את הפחד שאני נכנסת למאין מלכודת עם עצמי... ויש לי את התקווה שאחרי שאחזור אכן כן נצליח ליצור משהו, למרות שאני בספק גדול מאוד ומשום מה זה מפחיד אותי.

כבר כמעט שבועיים עברו מאז, ולא יצרו קשר בכלל!! האם זה אומר משהו ?
כי אני מצידי עוצרת את עצמי מלהתקשר אליו או אפילו לשלוח לו הודעה... ואולי הוא גם ככה? כל המחשבות האלה שהן דיי מיותרות פשוט לא נותנות לי מנוח..

אשמח לדעה, עצה, מה לעשות עם עצמי בימים כאלה שקשה לי הלבד ותופס אותי הפחד מכל המצב. תודה~

תות יקרה,

לצערי, בניגוד להתרשמותי בתחילת ההתכתבות בינינו, הבחור לא בשל עדיין. הוא באמת אוהב ובאמת רוצה ובאמת בתוך תוכו בחר בך, ממש כפי שהוא אמר לך לפני כחודש, כאשר הוא "חזר" והתפרץ לחייך, אולם עם כל הרצון והתחושות כלפייך הוא אינו מצליח ללכת צעד נוסף קדימה ולהתחיל לממש את הרצונות והתחושות הללו, את הזוגיות שלכם. לא משנה הסיבה או הסיבות לכך, במבחן התוצאה הוא אכזב אותך...שוב.
מה את יכולה לעשות? כפי שכתבתי לך בעבר, על-מנת להתמודד עם האכזבה הזו באופן המיטבי והאפקטיבי ביותר עלייך להתמקד ב"יש" ובמה שאת יכולה לעשות ולא לאפשר למחשבות המחלישות להשתלט עלייך ולגרום לך להתמקד דווקא ב"אין". למרות הקושי אשר את חווה שוב, למרות התקוות אשר פיתחת, למרות הרצון העז שהפעם זה כן יצליח עלייך "להסתכל למציאות בעיניים" ולהתמודד עימה באופן שכלתני, עד כמה שאפשר, ולא באופן רגשי. אל תאפשרי לבטן ולתחושות לנהל אותך אלא קחי את הפיקוד ונהלי את המצב הזה מהראש.
תכנני את הטיול שלך, היפגשי עם אנשים אשר את אוהבת, העסיקי את עצמך בפעילויות אשר עושות לך טוב והשתדלי להמשיך בחייך כאילו השיחה הזו, לפני כחודש, לא התקיימה.
ההתנהלות הזו שלו בנוסף להיעלמות שלו בפעם הקודמת מעידות על סוג של פחדנות וחוסר יכולת להתמודד. גם אז, כמו עכשיו, כאשר הוא חש שזה "גדול עליו", כאשר הוא חש שהוא אינו מסוגל להתמודד, הוא בורח, הוא נעלם.
עשית זאת בעבר, התמודדת, לקחת החלטה שאת ממשיכה הלאה בחייך ועשית זאת. ניחנת במתנה כזו, לקום על הרגליים ולהתחיל ללכת מחדש בכיוון הרצוי לך. עשי שימוש במתנה הזו שוב, סעי, תיהני, התנתקי וכשתחזרי תחליטי. אני משוכנעת, שגם הפעם, כמו בפעם הקודמת, תדעי לקחת את ההחלטה הנכונה ביותר עבורך ותדעי לצעוד בכיוון הרצוי לך בהתאם להחלטתך ולהמשיך בחייך, איתו או בלעדיו.
זכרי כי ההחלטה לעולם בידייך בלבד. גורמים חיצוניים (כמוהו) יכולים לבלבל אולם לא להחליט במקומך או עבורך. עשי מה שנכון לך מתוך מחשבה מושכלת ולא מה"בטן".

תודה על המילים המחזקות. אני באמת מעריכה את הכוח הזה שאף פעם לא ידעתי שקיים בי- לעשות דברים כנגד הלב.
ועם כל הכאב שבדבר, אנ מצליחה להיות חזקה. ועם זאת יש הרבה רגעים,ימים של קושי וכאב.. כל מה שכתבת בהחלט נכון ואני מוצאת שככה אני נוהגת לעשות... בדומה לפעם הקודמת שנפגעתי, רק כואב לי ששוב אני חווה את הפגיעה ועוד מאותו הבן אדם.

מקוה להשכיל מהעניין ולקחת את זה ורק ללמוד מזה לזוגיות הבאה שתהיה לי,
תודה תודה תודה !

אעדכן בעוד כחודש... מקוה שרק בחדשות טובות:)