קשר עם שכן

מירב יקרה,

בתחילת דברייך ציינת כי את בהליכי גירושין במהלך 5 השנים (האחרונות, אני מניחה) ומאוחר יותר בפנייתך כתבת כי את לא בהליכי גירושין אולם את לא גרה/חיה עם בעלך ואין לך קשר עימו בחמש השנים האחרונות.
אני מניחה שברור לך שלא תוכלי ליצור זוגיות חדשה ונכונה עבורך כל עוד את עדיין אישה נשואה. כך שאם את עדיין לא בהליכי גירושין אולי כדאי לשקול פנייה לעורך דין המתמחה בתחום ולהיעזר בו לצורך מימוש הגירושין באופן הנכון והאפקטיבי ביותר עבורך ועובר ילדייך ואם את כבר בתהליך כדאי אולי לבדוק מדוע זה נמשך כבר חמש שנים ועדיין לא הגיע אל קיצו.
וכעת בנוגע לשכן שלך...אני מבינה את רצונך לשמור על הקשר אשר נרקם ביניכם. תמיד נעים לקבל תשומת לב, פרגון ותמיכה על אחת כמה וכמה מבן המין השני ועוד לאחר תקופה כה ממושכת, תקופה בה לא חווית (למיטב הבנתי) קשר זוגי.
לתחושתי את מנהלת באופן עצמאי ומכובד את חייך. דואגת לילדייך ומגדלת אותם לבדך וכל הכבוד לך על כך! כמו שאני מבינה את הדברים את נמצאת במצב של נתינה והענקה רוב הזמן. אמנם נכון הוא שכאשר נותנים גם מקבלים ואני משוכנעת שהנתינה לילדייך, יש עמה גם הרבה קבלה של חום, אהבה, קרבה וכוח אולם, כמו כולנו, גם את חשה צורך בקשר נוסף, "קשר של גדולים", קשר זוגי אשר יספק לך דברים נוספים אשר נעדרים מחייך בתקופה האחרונה.
היות והשכן שלך אפשר לך "טעימה" מקשר זוגי את רוצה להמשיך את הקשר עימו אולם על-פי התנהלותו, כפי שתיארת אותה בפנייתך, הוא לא נראה כמו האיש הנכון עבורך. הוא מתנהל על-פי רצונותיו וצרכיו, אין לו רצון ויכולת לדחות את סיפוקם ומימושם ואין לו מספיק סבלנות וסובלנות כלפי זה או זו אשר מעכבים את מימוש צרכיו ורצונותיו המיידיים. כך שכאשר את לא זמינה אליו, כפי שהוא היה רוצה, הוא הופך לפחות נחמד, בלשון המעטה, ובוחר באופן מופגן שלא לבלות בחברתך, שלא לדבר על לענות לך כאשר את מתקשרת.
נראה שאת בשלה, מוכנה ומעוניינת בקשר זוגי בחייך. על מנת לאפשר לעצמך זוגיות טובה ובריאה שחררי ראשית את הכבלים הכובלים אותך לבעלך ולאחר מכן צאי והכירי בחורים אחרים. וודאי יהיה ביניהם איש ראוי לך אשר יבין גם את צרכייך והמגבלות הקיימות על סדר היום שלך בשל היותך אם חד הורית המטופלת בילדים קטנים.