לבד במערכה

לא חשבת קדימה איך הילד יחיה בחברה ישראלית כגוי בלי אבא בלי אמא לידו כי צריכה לרוץ לפרנס
תחשבי איך את רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים. עשר שנים. תקועה בלי בן זוג בודדה בלי אהבה עם בעיות פרנסה מסתובבת סביב עצמך עם ילד שלא הוכר על ידי אביו הנוכרי הזר הרסת את העתיד שלך ושלו

קודם כל הוא לא גוי! הוא יהודי! לפי ההלכה היהודית ילד נחשב יהודי אם האמא יהודיה. ולהפך עם האבא יהודי והאמא גויה הילד נחשב לגוי.
לדעתי כן תמשיכי עם ההריון. ואם את רוצה את הילד הזה לעצמך ושהוא יהיה רק שלך בלי שיום אחד תמצאי את עצמך בארץ זרה ובלי אפשרות לקחת איתך את הילד, כי האבא גם תובע משמורת
כדי למנוע את זה את פשוט צריכה לגרום לקשר הזה למות לבד.
לא בכעסים לא בפגיעות (כדי שהוא לא יחליט להתנקם בך וירצה גם את הילד) פשוט תתרחקי תהי קרירה. תני לו להבין שהאהבה נגמרה. שלא טוב לו כאן. שאין לו מה לחפש באזור שלך.
תאמיני לי שהוא יעלם
ואז אחרי שתלדי את הילד פשוט תעלמי גם את. תחליפי טלפון כתובת (אם את יכולה גם שם ושם משפחה.אבל זה קצת מסובך.)
אבל העיקר תתחילי להתרכז במה שהכי חשוב בילד!
תתחילי לדאוג לעצמך ולו.
בסהכ קיבלת מתנה. ואני הייתי שומרת על המתנה הזו מכל משמר!

לילי, מוזר איך חשבת להכנס להריון ולא הכנת תכניות מגירה לכל מצב אפשרי כשבן זוגך גם אינו יהודי, גם לא חי בארץ ומתרועע אתך אחת לחודש, ולא נבחן בבגרותו מולך מעולם. לא באמת חייתם יחד ובחנתם זוגיות אפשרית. מאוחר מידי היום להכות על חטא, אך את צריכה כעת להרגע, ולחשוב הכי צלול שתוכלי, על איך היית רוצה לראות את עצמך מגדלת ילד/ה לבדך, בעוד 5 שנים. בעוד 10 שנים וכו' ולדמיין את כל הפרטים. איך מבחינה כלכלית תעמדי בזה, האם תרצי לפגוש גבר אחר במועד מאוחר יותר, האם הבדידות שלך לא תיגבר בגלל הנטל הכלכלי וההתעסקות לבד עם ילד בכל מצב - של חולי או בכלל ביום יום.. האם את חושבת גם עליו, חסר האונים שתלוי בחוזק והבגרות של אימו, או רק בעצמך שצריכה צעצוע ולא חושבת מטר קדימה?

לילי היקרה,
אני מאוד מסכימה עם סיגל, הדרך בה קיבלתם את ההחלטה על הבאת ילד היתה כנראה לא ממש בשלה. הוא כנראה לא צפה מה זה אומר ולא הביא בחשבון שתהיי כה מרוכזת בהריון ולא פנוייה אליו, מה שמעיד על חוסר בשלות. כנראה זה היה יותר הצורך והיוזמה שלך והוא משום מה הצטרף, בלי לבחון זאת מול עצמו.
אבל כיום, אני מציעה ממש לעשות מה שסיגל הציעה לך - לבחון היטב את המשמעות עבורך של הבאת ילד לעולם ללא תמיכת בן הזוג הזה, אבל להיות עד עולם קשורה אליו בצורה מסויימת. הרי הילד יגדל וירצה לדעת מי אביו ואולי ירצה לקשור איתו קשר, וקורה לפעמים שבגיל ההתבגרות, כאשר מסתכסכים עם ההורה שמגדל, דורשים לעבור לגור עם האב, ובמצב הזה זה הרבה יותר מסובך. מבלי להסתכל על הער, אותו לא ניתן לשנות, עלייך להתרכז בעתיד ולבחון האם זה מה שמתאים לך. מן הדברים שכתבת אני מתרשמת שאינך לגמרי שקולה, וכי לא הרבה זמן התבשלת עם המחשבה להביא ילד לבד. אני יכולה להציע לך לקחת כמה שיחות ייעוץ מול מישהו, כדי שיעזרו לך להיות מאוד כנה עם עצמך ולנקות את הרגשות שיש לך כלפי מה שקרה בעבר, ולהסתכל קדימה על מנת לבחון אם את באמת שלמה עם הבאת הילד עכשו לעולם בנסיבות אליהן נגררת.