אשתי מתעלמת

שלום מיכאל,

נשמע שאכן אתה לא מקבל אוזן קשבת מאשתך. אחד הדברים החשובים בזוגיות הוא הקשבה והדדיות, ואתה חווה כנראה את ההפך כשזה נוגע לקשיים שלך. מאידך אני בטוחה שעבורה לא קל לחוות אותך כ"בא אליה בתלונות" ולהצהיר שתשתנה- אבל לא עושה או לא יכולה לעשות משהו קונקרטי של שינוי.

"אילצת אותה" כדבריך ללכת ליעוץ לבדה- לא מובן לי למה, קודם כל למה לאלץ- אדם שלא רוצה לא ישתנה, אנחנו משתנים ועושים לקראת האחר רק אם באמת יש רצון והבנה מה זה יתן. יתכן וזה מה שגרם לה לבסוף לנטוש את הטיפול מאוד מהר. לעומת זאת, תיכן והיא דווקא רצתה טיפול והלכה מתוך רצונה, לבסוף, אך המטפל עצמו לא התאים או סוג הטיפול לא התאים לה.

לא פירטת מהן המצוקות שלך, האם מדובר במצוקות שקשורות דווקא לתחום הזוגי (דווקא אליה? נסה לחשוב) או שמא מדובר במצוקות פרטיות שקשורות יותר לתחום האישי- שלך מול עצמך, שלך מול הסביבה (ואז יש השפעה ישירה על הזוגיות) וכד'. מעבר לכך לא ציינת מהם הגילאים שלכם, כמה זמן אתם נשואים והאם יש ילדים בתמונה. אם תוכל, על מנת שאתייחס באופן מקיף יותר, לפרט מעט יותר- ובעיקר להתייחס לבעיות אותן אתה חווה, אילו בעיות, מה לדעתך גרם להן, כמה זמן המצב הוא כזה. אולי, אם נדע את אופי הבעיות, נוכל להתייחס גם לאופן שבו יש להתנהל מולה.

שלום.
אני בסביבות גלאים 40-50 נשואים 10 שנים + 2 ילדים .
הבעיה שהעלתי הייתה תמיד , שנים ורק בשנים האחרונות זה החמיר יותר כמובן שזה תלוי באופי הבעיות והקשיים שהופיעו בינינו ברוב השנים שתקתי ובלעתי כי הילדים היו קטנים היום הם בוגרים ואני צריך לחיות איתה ומרגיש שאני חיי איתה ביחד אבל לבד .
הבעיה היא בכל השטחים כולל חינוך ילדים , יחסים בינינו , יחסי מין וכל מה שקשור ליחסים בין זוג.
בכל פנייה שלי אליה כאשר היא לא מסכימה לדברי או חושבת אחרת היא מחליטה לא לענות (מכאן אני מבין שהיא לא מסכימה) ולא להגיב ומתעלמת מפניותיי ונוהגת בשיטת השתיקה כנראה על מנת לא להכנס לאימותים או ויכוחים בתקווה שזה ירדם ולא יעלה מחדש למרות שהבעיה נשארת פתוחה מבחינתי היא ממשיכה לא להגיב ולא לענות לכל פניותיי ונוהגת בשיטה כזו שאינני מקבל תשובה ממנה האם היא מבינה , מסכימה לשנות את הדברים ולטפל בנושא שהעלתי ומפריע לי גם תשובות של צודק , לא צודק אינני מקבל לפעמים אני מרגיש שאני מדבר ופונה לקיר מחכה מספר ימים שתענה לי על מנת לסגור את הנושא אך היא שותקת , לדעתי היא נוהגת בשיטה כזו "שיטת השתיקה" בכל מקרה בו היא אינה חושבת כמוני או אינה מסכימה למה שהעלתי , נסגרת , שותקת על מנת לא להכנס לויכוח וממשיכה לעשות מה שהיא רוצה וחושבת מבלי לענות לי
בכל אותם מקרים בה היא לא עונה לי אפילו בכן / לא היא ממשיכה לשתוק אני משתגע ובאם אני לא לוחץ עליה אינני מקבל ממנה תשובה
גם השיטה של לשלוח לה במיילים את הנושא שמפריע לי עם צירוף מידע לא עוזר היא פשוט לא עונה כמו :קראתי את המייל אינני מסכימה איתך אני מציעה פתרון אחר , שיטה אחרת או בא נלך לפתרון אמצעי לפתור את הבעיה , או בא נדבר על זה , תמיד אני הוא היוזם והיא נגררת אחרי , אף פעם עד היום בעייה שקשורה לזוגיות שלנו לא נפתרה ממנה או היא יזמה כל פתרון לבעיה , היא פשוט שותקת , רואה ושותקת , אין תשובה כזו היא פשוט לא עונה ווזה מטריף אותי, מעניין שביעוץ הזוגי ביקשו ממנה להפסיק לנהוג בשיטה זו , היא הבטיחה אבל זה לא החזיק מים , אינני כופה עליה את דעותיי ובכל פנייהשלי אליה יש גם הצעה לפתרון אמצעי אך גם זה לא עוזר .
מה עושים.

שלום שוב מיכאל,

תודה רבה על הפירוט שנתת. כתבת דבר חשוב ומהותי- כתבת ששנים על גבי שנים גם אתה שתקת, וגם אתה ניסית לשמור על שקט תעשייתי, כיוון שרצית לשמור על הילדים הקטנים ועל אוירה טובה במשפחה. להערכתי, יתכן, והתקשורת ביניכם עוד מהתחלה היתה תקשורת של שתיקות כדי לא להיכנס למשברים ולקונפליקטים -כפי שאתה סובר גם. ולכן, אולי נוצר איזשהו הרגל של לא לענות, ולא להסתכל לבעיות בעיניים אלא להמשיך אותן הלאה והלאה. עד ש- הילדים גדולים, ומתחוור לאט לאט כי הזוגיות- היא לא מה שציפית. היא לא מה שחשבת. לכן יש לחשוב על המצב הזה כעל מצב שהיה שם אולי מאז ומעולם- וכיום פי כמה וכמה יהיה קשה לשנות אותו.

העובדה שהיא מציעה פתרונות ביניים היא חשובה ומשמעותית, היא יכולה ללמד אותנו שאולי בתוכה היא באמת רוצה לשנות- אבל משהו שם לא הולך. אולי אין לה את ה"דרייב" לשנות, אולי היא רוצה ולא יודעת איך, אולי היא מתייאשת כי היא מקבלת ממך איזה פידבק שלילי (בעיניה) ומוותרת. אני מניחה שככל שאתה רודף אחרי תשובה- ככה התשובה מתרחקת ממך, כיוון שככה אנחנו בנויים- כשרודפים אחרינו וזה נהיה "יותר מדי", אנחנו בורחים מזה. ויתכן שזה מה שקורה אצלה. אבל זה לא אומר שהיא לא רוצה לשנות. זה לא אומר שהיא לא יכולה לשנות. רעיון נוסף הוא שיתכן ואתה בא אליה בהרבה בקשות, דרישות ותלונות והיא "לא יודעת מאיפה להתחיל" ומתייאשת מראש. גם זה קורה בזוגיות.

ההצעה הכללית שלי היא- להיות חזק ולהתאפק. לא לדרוש ממנה הסברים או בקשות לפתור בעיות לפחות בשבועות הקרובים. נסה ליצור בעצמך הפסקה, דממה, גם אם זה קשה. דבר איתה "בטוב", בהקשבה ובהכלה. נסה לראות אם יש תזוזה מהכיוון שלה ברמת התקשורת ביניכם. כך או כך, אחרי תקופה כזאת, נסה לגייס אותה לטיפול זוגי, אחר. נסה לחפש איתה ביחד מטפל זוגי טוב שמומלץ וקרוב אליכם. תקבע אתה את המפגש ותהיה אתה אחראי לזה- שהאנרגיות שלה ינותבו רק לטיפול ולא להכנות לקראתו. שהיא "רק תבוא". נסה, כי בעבר הייתם ואולי זה יכול לשנות משהו. אבל- רק אחרי שיזמת תקופה צוננת יותר, של לפחות כמה שבועות, מבלי לכעוס ולא להראות לה כמה אתה עצבני. עד כמה שזה קשה - נסה לתפוס קצת מרחק.

אשמח לעדכונים..