אני יקרה,
נראה שהתחושות שלך די מבולבלות והדבר מוצא את ביטויו גם בפנייתך, באופן כתיבת הדברים.
מחד, רצית זוגיות בחייך, זוגיות עם בחור אחד ולא עם "שותפים" מתחלפים, מאידך, כעת, כאשר את נמצאת בזוגיות יציבה יותר את חשה מעין לחץ ותחושת חנק.
את כאילו רוצה אבל...לא לגמרי. אחד הדברים המאפיינים את ה"יחד" הוא השיתוף. כל אחד משני בני-הזוג משתף את השני, מתוך בחירה ורצון חופשי, בחוויותיו. השיתוף מאפשר מעורבות של אחד בחיי השני ותורם לקרבה וליצירת תחושת ה"יחד", כך שגם אם לא נמצאים יחד בכל רגע ולא חולקים יחד בכל החוויות, משתפים זה את זה בעשייה, במחשבות, בלבטים, בתחושות ובחוויות בזמן ה"לחוד" ומאפשרים לבן/בת הזוג להביע דעה ולחוש שותף ומעורב.
את מתקשה לשתף את בן זוגך בחוויותייך לאורך היום, את אפילו כועסת כאשר הוא "מבקש דיווח". ההתעניינות הטבעית שלו גורמת לך לתחושת חוסר נוחות. בנוסף, את לא חשה כל צורך לדעת מה עבר עליו במהלך היום ואת גם לא מראה התעניינות ולא שואלת אותו. כך יוצא שלעיתים את חשה שאין לכם על מה לדבר. אם את לא משתפת, יוצרת תחושה של "לא צריכה לדווח לך" ולא מתעניינת בחוויותיו לא תוכלו ליצור שיחה קולחת, נינוחה ונעימה, שיחה אשר תאפשר לשניכם זמן איכות נעים ותחושה של רצון להיות יחד מתוך עניין וכיף משותף.
ציינת כי אתם יחד כחודש. הקשר שלכם חדש יחסית. לאור זאת, אולי יש מקום לאפשר לקשר להתפתח ולהעמיק. אולי העובדה שהוא נמצא איתך כבר חודש ולא מאסת בו בחודש הזה מעידה על כך שבכל זאת הוא עשוי להיות נכון עבורך. אולם לא תוכלי לדעת זאת ו/או לחוש בכך אם לא תאפשרי שיתוף, מעורבות וקרבה.
אם לאחר פרק זמן נוסף עדיין תחושי "שזה לא זה", שחררי. אולם, ראשית נסי לשחרר את עצמך לתוך הקשר לחלוטין, נסי להיות שם באמת, לא כאילו את עושה לו ולקשר טובה. נסי גם ליזום ולא רק להראות קצת נוכחת.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
טובי פלד
.jpg)
.jpg)
.jpg)
