הריון של זוג דתי

שלום א',

הסוגיה שאת מעלה היא לא נדירה. בקרב גברים, בעיקר בילד ראשון ולפעמים גם הלאה- כשיש הריון- קודם כל זהו שינוי אדיר שיכול לעורר חרדה או פחד. זה בעצם אומר שאוטוטו יגיח משהו קטן וחמוד לעולם שיתפוס את כל תשומת ליבך. במצב כזה- בעלך ידחק, בלית ברירה, מעט הצידה. הזוגיות- גם היא צריכה לפנות מקום למשהו אחר. משהו חדש. האיזון הולך להיות מופר.

לגבי יחסים אינטימיים במהלך הריון- גם פה, יש הרבה מאוד גברים שמאוד חוששים להגיע למגע מיני עם בת הזוג ההריונית- מכל מיני סיבות (הילד שלי בפנים-איך אני אמור להרגיש עם זה נוח.) וכד'. מעבר לזה, משיכה- אין מה לעשות, משמינים בהיריון- יתכן, רק יתכן, שיש משהו בהיריון עצמו שלא מושך אותו (ואז אנחנו חוזרות להשערה הראשונה- על החשש והחרדה מפני היריון).

עד כאן אלו סוגיות שהן שכיחות וטבעיות, וחשוב מכל- הן זמניות. לאחר הלידה, מספר חודשים- הדברים מתחילים לקבל שם, מתחילים לקבל סדר, והזוגיות לאט לאט נבנית לאור השינוי הענק הזה.

שני עניינים נוספים:
1. האם בדקת איתו מה עובר עליו, מה פשר ההתנהגות שלו, ומה מרתיע אותו? האם את מוכנה לקבל ולהכיל את התשובות שלו?
2. עינין אחר ויותר משמעותי הוא- מה היה לפני ההריון, כמה זמן אתם מכירים, האם בזמן הזה היתה משיכה, היה ביטוי אהבה כפי שאת מבקשת, היתה התרגשות לקראת ההיריון, האם ההיריון היה רצוי מצד שניכם, האם זה לא תפס אותו בהפתעה? נסי לחשוב גם על מה שהיה לפני גילוי ההריון בבחינת משיכה הדדית ביניכם, ושלו אלייך בפרט.

התחושה שאינך מושכת מגיעה כנראה ישירות מהתנהגותו של בעלך אלייך. שהרי אם היה מבטא אהבתו כמו הזוג הזה שאת מכירה- לא בטוח שהיית מרגישה לא מושכת. לגבי הקנאה- מה שניתן כרגע הוא לדבר איתו ולברר מאיפה הדברים נובעים. אם זה משהו זמני, עד לאחר הלידה, דעי שזה עובר וזה מסתדר. אם זה משהו מהותי יותר שטמון בזוגיות שלכם עוד מעבר- יש על מה לעבוד.

דבר אחר, שקשור יותר אלייך הוא עוד דבר שכיח מאוד בקרב נשים הריוניות- לא תמיד אשה בהיריון מרגישה מושכת, ללא קשר להתנהגות בעלה והסביבה. הכובד, הסחיבה, השינויים הגופניים הרבים, מצבי רוח, הורמונים- את יכולה לקרוא על זה הרבה ברשת. יש גם לזה השפעה על הדימוי העצמי שלך, לא נשכח עד כמה האחריות לילד היא עצומה והשינוי- על אף היותו מרגש ואחד מפלאי הבריאה, הוא עדיין- לא קל בכלל.

אשמח לשמוע מה דעתך.