התגברות על פרידה

ליטל יקרה, אני עכשו אפתיע אותך:
לדעתי מה שקרה לך הוא מצויין עבורך!!!
את נאלצת עכשו להתמודד לבד עם מי שאת ועם הצרכים האמיתיים שלך והעובדה שהוא כבר איננו בחיים שלך מכריחה אותך לנקוט בפעולות חדשות, שאת לא רגילה אליהן, על מנת לשרודמבחינה אישית וחברתית. אז בהתחלה יהיה לך יותרקשה, משום שאינך מתורגלת. כל עוד היית בצל שלו - השארת לו "לפתוח לך דלתות" בחברה כי זה התאים לשניכם. לך זה התאים כי הרגשת את עצמך לא מיומנת בנסיבות חברתיות וראית בו אדם חברוי ואהוב על כולם. אלא שככל שהמצב הזה נמשך והתקבע - את הורדת עוד יותראת ההערכה העצמית שלך לעומתו.
עכשו זאת ההזדמנות שלך לבנות את עצמך ללא תלות בו! יהיה לך יותר קשה, אבל את יכולה גם להסתכל על כך בתור תקופת אימונים ולמידה. כמו רכישת שפה חדשה. בהתחלה תגמגמי, ותרגישי חסרת בטחון, ותיכשלי ותעשי טעויות, אבל עם הזמן תלמדי לקרוא נכון את המפה, למצוא אנשים שיותר נוח לך איתם וחברות חדשות.
אם את יכולה להרשות לעצמך מבחינה כלכלית - חפשי לעצמך טיפול פסיכולוגי שיחזק אותך ושם תוכלי לפתח - בהתחלה מול המטפל/ת - איך זה לבטוח בעוד מישהו, לשתף אותו בחיים שלך. בהמשך זה יכול לעזור לך מול אנשים אחרים, חדשים.

אפשרות אחרת, שגם היא עולה כסף, אבל פחות מטיפול נפשי - היא להירשם לסדנא לצמיחה אישית כדוגמת ה"פורום של חברת לנדמרק" שאני מאוד ממליצה עליה. שם תוכלי גם להתמודד עם "כבלים דמיוניים" ומגבלות מיותרות אשר במו ידייך הצעירות כבר הספקת לשים על עצמך
ושם גם תוכלי לפגוש אנשים חדשים וצעירים באווירה מאוד ידידותית ומקרבת, ולפתח חברויות חדשות. אשתף אותך במשהו אישי - אני עשיתי את הסדנא הזאת לפני 14 שנים, והחברים הכי קרובים שיש לי כיום הינם אנשים שהיכרתי בעקבות הסדנא.

מה שמאוד חשוב זה עכשו לבנות לעצמך את הדרך האישית שלך, בלי להשוות כל הזמן למה שקורה איתו. היי נדיבה איתו. אחלי לו הכי הרבה הצלחה בחיים, ואחלי זאת גם לעצמך ותתחילי לפעולבכיוון הזה, ואל תתני למעידות קטנות להפיל אותך.

מאחלת לך שתצליחי להתגבר על הכבלים המדומים ששמת על עצמך, ולגלות את הפוטנציאל האמיתי שלך.

מאוד קשה לי בלי זוגיות כי אני כ"כ רגילה שכל הזמן היה לי מישהו..
הוא היחיד שהייתי איתו כל חיי, אני לא רואה את עצמי מצליחה להיפתח ככה לבן אדם אחר כי אני די חסרת ביטחון וגם יש ל דרישות גבוהות מגברים.
מאז הפרידה גם הבנתי הרבה דברים על עצמי לא הייתי טלית שכולה תכלת הייתי נורא קשה. הייתי קנאית בצורה חולנית, היו לי התפרצויות עצבים שהייתי מקללת אותו ואפילו מרביצה, בדיעבד אני שזה הרס הרבה בקשר. כל המחשבות האלה גם גרמו לי ממש לחשוש מזה שאני לא ימצא אף אחד בגלל שאני כזאת דפוקה, שברגע שמישהו יכיר אותי לעומק הוא יברח.
זה נורא כאב לדעת שהוא ימצא מישהי אחרת שתהיה הרבה יותר טובה ממני.
אני מניחה שאם הזמן זה יהיה יותר טוב אבל בנתיים נורא כואב לי
בעיקר בגלל שאני מרגישה שהוא "מנצח" אותי שלו יש הכל ולי אין כלום ואני נשארתי לבד.
איך מתגברים על רגשות הקנאה הזאת?

ליטל היקרה, אני חוזרת לאותו דבר שכתבתי לך קודם: מצאי לעצמך חיים משלך שאינם קשורים אליו. נראה לי שאת התרגלת לראות ולחוות הכל דרכו, ולא לסמוך על עצמך.
את מאוד צעירה וזה ממש לא הגיוני עכשו להרים ידיים ולהחליט על עצמך שאת כל כך קשה. זה שהפקת לקחים - זה מאוד חשוב ונכון מצידך.ברור שבמערכת היחסים הבאה עלייך לשחרר יותר ולהיות פחות תלותית ואז גם פחות קנאית ורכושנית.אלו תכונות שבאמת מבריחות אנשים. המסקנות שלךהינן בכיוון הנכון, אלא שהן קיצוניות. הן לא משאירות לך דברים שאת כן אוהבת בעצמך. קטלת את עצמך לגמרי. עכשו, כמו שהצלחת למצוא את הבעייתיות - עשי נא מאמץ שכלי וחפשי בעצמך תכונות שוות, טובות. רישמי אותן. כתבי לנו כאן, אל תתביישי, הרי זה אנונימי.
התחילי את העצמאות שלך משינוי קטן. הירשמי לקורס חדש, סדנא, פיתחי דף חדש שאינו קשור אליו, שם את יכולה להמציא את עצמך מחדש. להיעמד על הרגליים של עצמך.
אם אינך מסוגלת לעשות את הצעדים האלו, אולי תשקלי ללכת לטיפול נפשי שיחזק אותך ויעזור לך להכיר את החוזקים של עצמך.

קראתי את ההודעה שלך והייתי המום אני בדיוק במצב כמו שלך..

אני גבר בן 23...שגם חווה פרידה אאחרי 5 שנים.

גם אני התנתקתי מהמון חברים עקב זה שהייתי כל הזמן עם החברה..

ונהייתי תלוי בה ...כל פעם ידעתי שאנחנו לא מתאימים אבל מאשר הבדידות היה לי יותר טוב להיות איתה...

יש לה הרבה חברות ומשפחה טובה ופשוט היה לי כיף

גם לה היה מאוד קל אחרי הפרידה היא מחוזרת מאוד ויש לה המון חברות
והיא מבלה ויוצאת למסיבות כל הזמן..

גם לי המחשבה שהיא המשיכה הלאה בקלות ואני פה תקוע בבית משגעת..

גם לי אין הרבה חברים ורוב הזמן אני מוצא את עצמי בבית..

גם אני מתגעגע והייתי רוצה קשר חדש ובריא

מאחר וזה היה הקשר הראשון שלי שנמשך כמעט 6 שנים

אין לי ניסיון עם יותר מבחורה אחת ולכן גם הביטחון שלי עם בנות נפגע וקשה לי להתחיל עם בנות ואני מפחד שאני ישאר ככהלבד עוד הרבה זמן

כאשר היא כבר התקדמה הלאה והיא לא עוצרת באדום..

אנחנו פרודים כבר כמעט שנה ועדין לא הצלחתי להתגבר על כל הדברים האלה ואני מרגיש תקוע במקום .