הצילו !

קושקה יקרה, קרה לכם מה שקורה להמון זוגות כאשר מתחילים לחיות יחד.
אחד מבני הזוג תופס פיקוד על ניהול הבית והמטלות - פשוט כי זה יותר חשוב בעיניו, ומייד מתערערת תחושת השוויון הזוגית. כדי שהבית יתנהל כפי שנראה בעינייך - את נכנסת ל"מוד" ניהולי, נהיית הבוסית, והוא נכנס ל"מוד" של ילד מתבגר ששונא שאומרים לו מה לעשות, ועושה רק כדי להימנע מן הביקורת והתלונות שלך.
אתם נכנסים למעגל קסמים מוכר וידוע שבו היום יום שלכם מתמלא בתקשורת לא נעימה ובמחשבות שליליות.
כל זה "מתיישב" על האהבה ומחניק אותה, מוציא ממנה את החמצן...

חייבים לשנות את מעגל הקסמים הזה, ויש לכך דרך מובהקת, אותה ניתן ללמוד.
אני עובדת על כך עם רוב הזוגות, משום שזו תלונה ידועה ושכיחה.

ככל שמטפלים בבעייה הזו מוקדם יותר - יש סיכוי שהאהבה תחייה מחדש.
לאחר שמסלקים את ההפרעה הזו - בצורה הדדית: את מפסיקה עם הסנקציות והוא מגדיל ראש (בפועל זה יותר מורכב, כמובן) - מתחילים להרגיש שוב את האהבה.

ראשית תודה רבה על תשובתך,

חנוקה זאת באמת ההגדרה הנכונה לתחושה שלי כרגע...

רציתי לדעת- איך אוכל לדעת האם אני עדיין אוהבת אותו...
אני מסתכלת בתמונות ומנסה להרגיש... לא מרגיש לי כלום :(
האם לקום וללכת ? האם להילחם על הקשר יחד ? ואז אולי להתעורר עם ילד בעוד שנה ולהצטער ?!

בא לי פשוט קצת לברוח...

בשום אופן לא לעשות עדיין ילד!
לפני הכל - מה שצריך לעשות הוא לספק את הדברים שמפריעים ולבחון האם תחזור האהבה. זה קורה עם הרבה זוגות שכאשר מסלקים את הגורמים המפריעים - חוזרת תחושה חזקה של אהבה. אבל לא עם כולם. אי אפר לדעת עד שלא מתחילים לפעול ולשנות את מה שמפריע כפי שכתבתי לך בתשובה הקודמת.
זה מדהים עד כמה הדברים האלה לא מאפשרים לחוש אהבה. בעצם זה די פשוט: הכעס בגלל ההשתמטות שלו לא מאפשר לך לחוש אהבה. והביאי בחשבון שאולי גם הוא לא מרגיש אלייך אהבה כי את מופיעה בעיניו כמו בוסית שרודה בו. והרי במצב כזה - לשניכם קשה להתייחס חיובית ולבטא אהבה, וכך היא מתנדפת לה יום אחר יום.
אם רוצים שתופיע אהבה - צריך לבטא אהבה. מכאן זה מתחיל. אבל כרגע זה לא פשוט כי ישנו הכעס והאכזבה וקודם צריך לטפל בכך.