קנאה

שלום..
אני וחבר שלי יוצאים כבר חודשיים, והאמת שזה די מרגיש אמיתי, כאילו לנצח, לא משהו זמני - קשר רציני בדרך לחתונה ילדים והכל.
אני מתאהבת בו מאוד, כל יום קצת יותר, וגם הוא הוא בי.

דיברנו לפני כמה ימים על כמה דברים והגענו לדבר על זה שהוא הולך לאיזו מסיבה (מסיבת טבע) עם ידידה של ידידה שלו. (או משהו כזה) אני מניחה שעוד חבר יהיה.. לא רק שניהם.
עכשיו, הוא מאוד אוהב אותי, אני יודעת, מרגישה, הוא אמר לי והוא מוכיח לי את זה בכל הזדמנות. אבל הפחד או הקנאה או משהו מנכר בי מאוד.. אני לא הייתי בחיים במסיבה שכזו, אבל אני יודעת שאנשים שם לא הכי מודעים למעשיהם, לא אסור לעשן סמים, אבל אלכוהול, ואווירה בטוח ישפיעו עליו, גם אם קצת.

אני לא חיה כל יום בפחד שיבגוד בי, אבל אני נורא חוששת מהסיטואציה הזו.
דיברנו על זה, הוא אמר שהוא מבין את הרגש אבל לא את הסיבות ההגיוניות..
עכשו מצד אחד אני רוצה שילך, כי הוא נהנה שם, ועושה את זה רק לעיתים רחוקות. אבל אני ממש חוששת. אני לא מונעת ממנו כלום, אבל ההרגשה שלי עם עצמי בלתי נמנעת וגורמת לי לתחושת מועקה אדירה.

הוא כן רוצה שאבוא, הוא מאוד רוצה ואפילו ניסה לשכנע אותי, שכדאי לי לנסות דברים חדשים ושהוא ישמח אם אני אבוא איתו ואפילו יתאהב בי עוד אם אני עושה משהו לא שגרתי איתו.
בכל מקרה, אני לא רואה את עצמי במקומות כאלה.
אני תוהה אם כדאי לצאת מהמסגרת ולנסות, רק לשם הניסיון ולא לשם הפחד - כי לדעתי זו טעות ללכת לשם רק כדי לא לפחד מבגידה או מקנאה. אבל כן ללכת מרצון להנות ולנסות משהו חדש (ועל הדרך גם להתגבר על הרגשות הללו מן הסתם)