לא מוצא את עצמי

שלום, שמי ירון ואני בן 20, ויש לי בת זוג שגם היא בגילי, ואנחנו ביחד כמעט שנתיים.
היחסים עם בת זוגתי התחילו בתיכון, וההתחלה היתה מדהימה- היא היתה הבחורה שכלכך רציתי, ואיתה היו כל הדברים הראשונים , והרגשתי שאני באמת מאהב בה ברמות.
עם הזמן, נוצרו ריבים ומחלוקות, ועם הזמן התחלתי להיסגר, ולשמור לעצמי יותר ויותר.
אני צריך להגיד, שזוגתי מאוד ביישנית וסגורה, אין לה ממש חברות שהיא יוצאת איתם(בתיכון היה, אבל עם התחלת הצבא לא כלכך שומרות קשר) כך שאני בעצם החבר הכי טוב שלה, והבן זוג שלה.לפני הגיוס נסעתי לחודש לארה"ב , ובזמן השהות שם עלו לי המון מחשבות על אולי להיפרד.
וכך הגיע שכיום, אני בשירות סדיר וגם היא, ואנחנו עדין ביחד, אבל אני מרגיש שאני נמצא שם בשבילה, רק כי "אני חייב" וכי כואב לי להשאיר אותה לבד.. אין לה ממש חברות קרובות, ונשבר לי הלב כל פעם שהיא אומרת ש"חברות" שלה לא מדברות איתה ולא מזמינות אותה לצאת.. ואני לא איתה באמת כי אני אוהב אותה, אלא כי אני מעין "אח גדול" ששומר עליה, ומדבר איתה ותמוך בה.
קשה לי להאמין שאני רוצה להתחתן איתה (מה שהיא אומרת לפעמים) או אפילו לעבור לגור איתה (מה שהיא הציעה כמה פעמים) , נחמד לי לצאת לבלות איתה, אבל אני פשוט "לא ארוצה אותה" כאישתי לעתיד, וזה כלכך קשה לי..
אני לא מסוגל לעזוב אותה כי אני פוחד שהיא תיהיה מדוכאת , ותישאר לבד שנים רבות, ולא יהיה אף אחד שידאג לה כמו שאני מנסה, ואני פוחד שיפגעו בה, או חלילה שהיא תעשה זאת לעצמה, אני מאוד פוחד שהיא תפגע עבצמה אם תישאר לבד.
אבל מצד שני , אני לא רוצה להיות איתה, ועם הזמן היא מתרגלת אלי יותר ויותר, ו"בונה" עליי.
אני לא דברתי עלזה איתה מעולם, כי אני פוחד שזה יפגע בה, ולא יודע מה לעשות, באמת שאני לפעמים מקווה שהייתי יכול למחוק אותי מהזרון שלה, ושלא היינו נפגשים.
אני באמת לא יודע מה לעשות, ואני לא מוצא את עצמי, אני לא רוצה לעזוב ילדה כזאת לבד, אבל מצד שני לא מרגיש שאני יכול להמשיך איתה, כי עם הזמן הבנתי שאנחנו קצת שונים, ודרך ההסתכלות שלנו לחיים שונה, ויש באישיות שלה משהו מאוד תלותי, ומאוד "מציק" , אפילו בריבים, אף פעם לא יצא שהיא בסוף לא התקשרה אחרי יום, והשלמנו.
ואני מאז הטיול שלי "השלמתי" עם זה שנפרד, ושאני אתחיל את החיים בלעדיה, למרות שגם לי זה יהי קשה, אבל פשוט שאני ישאר עם בנאדם שאני רוצה להיות איתו, ולא כי אני "חייב"
אני לא יודע מה לעשות , ולא יודע איך היא תגיב, ומה תעשה, ואיך בכלל לעשות את זה, ומצד שני נקרע לי הלב שאני נוטש אותה אחרי שהיא היתה כל עולמי.