אמא שלי לא מסתדרת עם בעלי

שלום לילך,

תודה לך על השיתוף. אני מבינה כמה קשה לך להיות קרועה בין המקום האישי שאת בנית, לבין המקום שעזבת- אמא וביתך מאז ומעולם. אני מניחה שקיים בך, כמו בכולנו- גם לקבל מילה טובה מאמא, על מה שאת בונה לך, פירגון על הזוגיות שלך וכו'- ומשאינך מקבלת את זה, זה קשה הרבה יותר.

בד"כ, הורים "אוהבים" להתערב. אבל לא מתוך מקום שיפוטי או חלילה שלילי. אלא, הם רואים את הדברים מנקודת מבטם, מניסיון של שנים, רואים את הבעיות ואת מה שיש לתקן, וכיאה להורים- הם ממשיכים בדרכם, לחנך אותנו, הדור שגדל ובנה לעצמו "קן" משלו. לרוב זה מגיע אך ורק מדאגה, למרות כל הקשיים מסביב והחדירה לפרטיות. לפעמים, החדירה היא עצומה מאוד, עד שהיא מטשטשת את היחסים הטובים שהיו עד אז, ופה כבר נדלקות כמה נורות.

אני מבינה ממך כמה דברים- הראשון הוא שאת מסכימה עם חלק או עם רוב הדברים שהיא משקפת לך- ז"א, את מנסה לשפר את הזוגיות כי *לך* לא טוב בה, ואת עושה מאמצים להפוך אותה למיטיבה יותר. כאן אפשר לומר שההערות שלה עושות "משהו טוב". השני הוא שהקשר שלך עם אמך נסדק ומגיע למקומות שאת לא רוצה בהם: ויכוחים, שנכנסים למקומות אחרים ללא קשר לזוגיות שלך עם בעלך: היא באה אלייך בתלונות שאת אינך מקשיבה לה וכד'.

מה שעולה לי במהלך הקריאה של דברייך הוא, שאולי, וזאת רק השערה- היא למעשה כועסת עוד משכבר הימים, על התנהגויות כאלה ואחרות שלך. ז"א, הזוגיות שלך ושל החתן שלה זה נושא אחד, קטן יחסית. אבל הנושא המהותי שלה הוא דווקא היחסים בינך לבינה- אולי יש דברים שמפריעים לה, אולי את נוטה קצת להתעצבן עליה מיד ולא לשמוע אתה דברים עד הסוף (בגלל שאת רוצה להתגונן מפניה ומפני ההערות הלא נעימות שלה), אולי היא קולטת ממך שאת מתרחקת ומנסה בכל הכוח להחזיר אותך אליה, קרובה- ולא הולך לה.

נסי לחשוב ואולי אפילו להעלות רעיונות איך לשפר את היחסים איתה, ולהפריד הפרדה ברורה בין שתי מערכות היחסים: את והיא, ואת והבעל.

מעבר לזה, ברמת הזוגיות: נסי להבין האם מתוך דבריה יש אלמנטים שאכן מפריעים לך בזוגיות, וכפי שאת עושה עד כה- שקפי אותם בפניו ונסי וגייס אותו לתהליך משותף (חשוב שהוא יבין שיש דברים בעייתיים, אם יש כאלו בעינייך).

והדבר הכי חשוב השארתי לסוף: דרשי מאמא שלך לא לקרוא לבעלך בשמות גנאי! זה לא לכבודך, ולא לכבודו, ובטח שלא לכבודה. אם היא חושבת עליו כך וכך, היא יכולה להגיד את הדברים באופן שבו האוזן שלך תקשיב, ולא תהדוף. הסבירי לה שכל עוד היא מקללת או מגדירה אותו התארים לא מחמיאים- את אינך מעוניינת להקשיב לביקורת שלה, כי במקרים האלו הביקורת לא בונה, אלא הורסת. ואם היא מעוניינת ביחסים טובים איתך, היא צריכה לקבל את הבחירות שלך, ביניהן- בחירת בעלך. אני בטוחה וסומכת עלייך שבחרת את מי שנכון לך לחיות איתו.