תחילת הדרך בנישואים

הי מיכל,

נישואים זה לא דבר כ"כ קל. עם כל ההרמוניה, האופוריה, והאושר הרב (ומזל טוב), נישואים הם גם משבר. משבר- כי זה שינוי עצום. שינוי רגשי, פיזי, לא פעם גיאוגרפי, שינוי מחויבות, שינוי שינוי שינוי. כל שינוי מביא איתו חרדות, לפעמים הן מורגשות ולפעמים לא. לפעמים מתגברים עליהן מהר ולפעמים יותר לאט. אז בואי נקדים ונאמר, שאת כרגע בעיצומו של שינוי, גם אם את לא חושבת ששם מקור העינין- הוא לבטח תורם לתחושה שלך. כי גם הוא מביא איתו מתחים ולחץ.

לגבי עינין העבודה- אכן חשוב שבעלך יתמוך בהחלטות שלך או במה שמושך אותך. אני יכולה להבין אותו שהוא מעדיף ו"יעשה לו טוב" אם תלכי דווקא על משרה שהיא נחשבת יותר. הרי זה מה שכולנו רוצים עבורנו ועבור הבני זוג שלנו. אך בשטח, מה שאנחנו רואים לא פעם, זה בעל מתוסכל או אשה מתוסכלת שמגיעים הביתה אחרי עוד יום עבודה לא מספק, נוחתים על הספה ורק רוצים שקט. אין זמן לזוגיות, אין זמן לילדים, ופשוט רוצים שקט- כי כל היום הלך על אנרגיות ועל חוסר שביעות רצון משווע. קשה לקום בבוקר, מתים לחזור הביתה. וחוזר חלילה לפעמים שנים על גבי שנים. נסי לחשוב כמה זה מתסכל כשיש ילדים ואין זמן לכלום- הכל פשוט סביב העבודה.

אז את צודקת בהחלט שחשוב שתלכי רק על מה שאת חושבת שיהיה לך בו טוב, תאהבי אותו ותשקיעי בו. גם כסף חשוב, זה נכון- אבל אם יש באפשרותך לבחור, בחרי את מה שטוב לך.

מה שכן הייתי מאמצת מתוך דבריו של בעלך- הוא עינין הערך העצמי שלך בעיני עצמך. האם לדעתך יש משהו בדבריו? אז אולי הוא לא אומר את הדברים באופן הנכון, אבל תוכנם חשוב: האם את מרגישה שמשהו מדבריו בכל זאת נכון?

לגבי מחשבות על גירושין: אני יכולה להבין מאיפה הלחץ והתסכול נובעים ,ברור שהמחשבה הכי "זמינה" היא לעזוב את הכל. אבל פה בדיוק נמדדת הזוגיות שלכם- האם אתם מסוגלים לעבור את המשבר הזה? אני משוכנעת שאם בחרת בו להיות בעלך- אתם מסוגלים, ואת מסוגלת גם להביא לידיעתו את הדברים שפוגעים בך. אם הוא סובר שמגיע לך משהו טוב יותר, אולי כדאי שיתגייס לחיפושים, יסייע לך לחפש עבודה, לנסח קורות חיים ביחד ולהצטרף אלייך למסע הזה. נסי להזמין אותו, ואולי גם תרוויחו חוויה זוגית שתקדם אתכם הלאה. בעצם, הרעיון הוא לקחת אותו לתוך החוויה האישית שלך ומתוך חוויה שהיא רק שלך, להפוך אותה לחוויה של שניים.