צומת

אני יוצאת עם הבחור חודשיים , כיף לי איתו הסקס טוב אנחנו באותו הראש מבחינת הבילויים ,הוא בוגר ומאוד גורם לי להפתח ולדבר על דברים אם מטרידים אותי, אני רואה שאכפת לו ממני ואפשר שזה הקשר הכי טוב שהיה לי.
אנחנו בתחילת- אמצע שנות ה20

אני עוברת לאזור אחר בארץ בעוד הוא נשאר באזור המרכז, הוא מבחינתו רוצה שנישאר בקשר, עם הזמן חשבתי על העניין בצורה חיובית בקטע של ננסה ונראה
אבל עכשיו עלתה לי מחשבה נוספת אומנם צעירים אבל לא עד כדי כך צעירים
אני כרגע מאוד מושפעת ממצב מפתיע שקרה לי בחיים ומדברת איתו בעקיפין על זה
ואולי סוג של מנסה לבדוק מה עמדתו בנושא ואולי קצת מבקרת באופן כללי את כל אלה שלא חיים כמוני, שכרגע הדבר נראה לי בזבוז זמן ואנרגיה נוראיים, גם לפני המהפך בחיי חשבתי ככה ובהסתכלות כוללת נגמרה מערכת יחסים רצינית בגלל שהבנתי שהבחור ואני תופסים את הדברים האלה אחרת. ואני מאושרת על זה שהיא נגמרה.

עכשיו השאלה האם על סמך חודשיים הכרות מהנה ונחמדה אך עם מעט ספקות ביני לבין עצמי, ותוך ניסיון לגישוש ואין לי תשובה חד משמעית
האם זו סיבה להפרד? כי בכל זאת להיות בקשר מרחוק עם כל הקשיים שיכולים להיות בו ואולי למרות, שעד שהכרתי אותו במשך שנה וכמה חודשים הייתי צריכה "לנשק לא מעט צפרדעים" כי כמה שזה ישמע אבסורדי תוך חודשיים אני לא מספיק מכירה אותו לעומק והאם לתחזק מערכת יחסים שאולי המרחק לא יגרום לי באמת להכיר אותו עד הסוף להבין האם הוא מתאים להיות בן זוגי לעתיד.

אני מקווה שהבהרתי את עצמי נכון, מעבר לבילויים ולהרגשה הטובה שיש לי חבר וגם הבן אדם שהוא יש בו הרבה איכויות, אבל אני בשאלה האם מבחינת התפיסה הוא מתאים לי כבן זוג לעתיד, ואני לא בטוחה שאני מבינה זאת לאחר חודשיים, אבל האם שווה על סמך מה שכתבתי להישאר איתו במערכת בשלט רחוק אולי לאורך זמן ,בלי לדעת לא כמו שאפשר לבדוק עם חבר שרואים ומתקשרים הרבה , האם הוא באמת מתאים לי מעבר לבילויים ולהנאות אלא גם בתפיסת החיים.

והאם תפיסת חיים בנושא של סדר עדיפויות בחיים וראייה של הדברים האלה
יכולה להתגמש ע"י דיבור והבהרה של כל אחד מהצדדים מה הוא מצפה בחיים משותפים.

והאם יש גבר בעולם שלא יחשוב שעבודה זה הדבר הכי חשוב ות'כלס בזבוז הזמן הכי גדול ויבין שיש עוד חיים כולל זמן לעצמו שמשום מה כל-כך כל לגברים להשקיע המון שעות בעבודה ואז או לוותר או יותר גרוע לנסות לקחת את הזמן הפנוי שלהם על-חשבון דברים אחרים ,וזה משהו שלא הולך כיום כי גם האישה רוצה זמן פנאי וגם שני בני הזוג צריכים וכן -צריכים לדאוג למשק הבית וכמובן למה מביאים ילדים אם לא רוצים להיות איתם?! אני מבינה שזהו רצון שונה של הגבר והאישה, אבל באמת להגיע ב8-9 או יותר מאוחר הביתה? כל השבוע איזו מין חוויות אבהות זו.
אציין שכנראה זה מה שעברתי עם אבי.