משפחה מורחבת מציקה לילדים

לגבי האחות יש לי תחושה פנימית שהיא ממש רוצה ליצור קשר קרוב עם הילדה שיקח את מקומי וגם חוסר נוחות שבאופן קבוע בארועים משפחתיים או בבית הוריה היא לוקחת לי את הילדה מהידיים ונעלמת
אציין כי היא בת 42 וגם אחיו מתקרבים לגיל החמישים, אין לי בעיה עם הסטטוס שלהם למעט שאנימרגישה שאני משלמת פה מחיר.

ענת היקרה, סליחה על העיכוב בתשובה.
את מתארת משפחה שיש בה כמה אחים רווקים מושבעים, שמן הצד כאשר אני קוראת את התיאור שלך אני יכולה לראות הכל בצורה קצת שונה ממך...אני רואה שהילדים שלך זוכים להמון אהבה ותשומת לב ופינוקים מן הדודים שלהם. הם עושים זאת בדרך קצת שונה ממה שאת היית רוצה.

לדעתי את יכולה ליזום שיחה עם הגיסה הזאת, בארבע עיניים, ובה תתחילי עם מילים טובות, שאת רואה כמה היא אוהבת את הבת שלך וזה חשוב בעינייך, ושיחד עם זה, את קצת מודאגת מחלק מן הדברים שהיא עושה איתה או מרגילה אותה.
אם תעשי זאת ברוח טובה, עם הרבה מחמאות לה ורגישות, יש סיכוי טוב שהיא תתחיל לעשות מאמצים לשנות את מנהגיה.

אם הדאגה שלך היא ההשפעה על הילדה, הסירי דאגה מליבך. חשיפה של עשר שעות פעם בשבועיים אינה משמעותית לחינוך של הילדה לעומת החשיפה היומיומית שלה אלייך.
האהבה ותשומת הלב שהיא מקבלת מכל הדודים היא חיובית ונדירה, וחשוב לדעת להעריך זאת.

אני לא חושבת שמדובר בתשומת לב חיובית אלא בדביקות ובנסיון של גיסתי לספק את צרכיה שלה קרי הצורך שלה בילד הלא ממומשת, כפי שאני רואה את האחיין השני שלה בן העשרים ושש היא מדביקה גם אותו אליה , מתקשרת אליו ומזמינה לישון אצלה וכד'. ואין לי שום רצון שזה יהיה הקשר בינה לבין ביתי. בעיני היא המונית ושתלטנית חוץ מזה שלא ילדתי עבורה את ביתי.
תשומת לב חיובית היא כזאת בונה ומכילה זה לא המקרה אצלנו, הם בעיקר מציקים לה ומסכנים את בטחונה דוגמה לשים אותה על כיסא הפוך , לקרב אליה חיה שרה שהיא לא אוהבת , לא להקפיד על סגירת הדלת בבית פרטי עם מדרגות. ואני חשה שמוטל עלי כל העת לשמור עליה מפניהם. הנאה צרופה מהם ומהביקור אין, ולגבי גיסתי אין סיכוי שאמחיא לה על משהו למען האמת הלוואי ולא היתה גיסתי.