אחרי לידה

שלום לך אנונימית,

ראשית מזל טוב על הולדת התינוק.

אני לא ארחיב כי את בטח יודעת את כל מה שקורה אחרי לידה בבחינת האוירה, ההורמונים, הלחץ והשינוי הגדול- בעיקר אם זה ילד ראשון. עברת ניתוח קיסרי- לא פשוט לכל הדעות לעבור כל ניתוח, ובוודאי ניתוח כזה שאמנם הוא שכיח, אבל עדיין הוא ניתוח, שמגביל, שמצריך תפרים, וכל ההשלכות שלו ברמה הרגשית גם אינן פשוטות. ההגבלה הפיזית היא קשה עבור כל אדם ובעיקר עבור אמא שאמורה להיות כל כולה- רק של התינוק שלה. לספק את צרכיו ולנסות ללמוד אותו, ולהכיר לו- אותה, והפוך. במצב כזה בו את מוגבלת, ואפילו זמנית, זה לא פשוט. זה אפילו יכול לעורר רגשות מאוד קשים - ביניהם אשמה, תסכול, ועוד.

את מתארת בפירוט כמה בעלך היה שם עבורך, ועבור התינוק, ועזר- בעצם היה גם אמא וגם אבא לגבי הצרכים של התינוק. עבור אבא טרי, כל השינוי הזה של ילד הוא לא פשוט. ראשית הזוגיות נפגמת- את כולך של התינוק, את צריכה להחלים מלידה, את עדיין שבויה תחת הורמונים של לידה והריון- הגוף צריך לחזור לעצמו, את עסוקה בעיקר בשני דברים- בך ובתינוק. לגבר שעד כה היית רק שלו- לא כ"כ פשוט לקחת צעד אחורה מהמשוואה הזוגית. לילד- יש לפנות מקום. לאט לאט הזוגיות "ננגסת" ע"י חלקים אחרים שקשורים להקמת המשפחה. בעלך, מבחינתו- רוצה רק דבר אחד: להחזיר לעצמו את השיגרה המוכרת והידועה. כי השינוי הזה- הוא עצום, מפחיד, ולא קל.

לאחר ימים שלמים של חוסר שינה, טיפול בילד, בצרכיו, דאגה לך, עיכול הלידה, עיכול ההורות, כל האנשים והמבקרים מסביב, כל הלוגיסטיקה של הסידורים הפונקציונאליים מול בית החולים והשיחרור, חופש מהעבודה, ועוד ועוד (פשוט אין לזה סוף)- הוא חייב להרגיש את ה"בטוח" שלו. ומהו הבטוח הזה? הזוגיות, החיים האינטימיים והביחד.

אז נכון, העובדה שהלך ועזר לעצמו להיות מסופק היא לא מאוד פוטוגנית עבורך ולא גורמת לך בדיוק להעריך אותו על המעשה הזה. אבל, יש לציין לזכותו, שהוא הביע בפנייך כמה את נחשקת בעיניו. וזה- לא משהו שקורה תמיד אצל גברים לאחר לידה של האשה. מכל מיני סיבות- רגשיות, פיזיות, אבל בגדול- בהרבה מאוד פעמים הגבר דווקא נרתע פיזית מהאשה והאשה דווקא חשה שהוא לא נמשך אליה. הוסיפי לזה דימוי נמוך לאחר לידה, לפעמים "מיני דיכאון" לאחר לידה, לפעמים צבירת שומן מההיריון שלא יורדת כל כך מהר, והרי לך מצב זוגי לא פשוט- הגבר נדחה מאישתו, האשה נדחית מעצמה, ומקבלת על כך אישור מהגבר כיוון שהוא לא נמשך אליה פתאום- ומה עושים?

אז סה"כ, אם נעשה זה ועוד זה, מדובר בבעל מקסים- שעוזר, שמסייע, שרוצה בטובתך ואף אומר לך כמה את נחשקת ואטקרטיבית בעיניו, דבר שהרבה נשים היו מייחלות לו, הרבה מאוד! משראה שאין מצב, הוא לא הצליח להתאפק ועשה מה שעשה. מה שהוא עשה, ברמה הפסיכולוגית- היא נטו הרגעה עצמית. להרגיע את הלחץ, את כל ה"מה שיש לעכל", לפרוק מתחים. וכן, פריקת מתחים היא גם ברמה המינית לא פעם.

כך שאני מציעה לנסות לסלוח על זה. למרות הכל. נסי לראות את כל המכלול שמייצג את בעלך ולנסות להבין מדוע היה צריך לפרוק כל כך. בד בבד חשוב שתדברי איתו על תחושותייך ולא מתוך הטלת אשמה, כי סה"כ את מתארת תפקוד מעולה שלו כבעלך- אוהב, מסור, קשוב, עוזר. זה לא מובן מאליו. אני אשמח לשמוע את דעתך.

עדי שלום,


תודה על תגובתך. אני יודעת שאני אמורה לראות את כל המכלול, ואני אכן רואה אותו. אני מאוד אוהבת אותו, מאוד מעריכה ומאוד רוצה אותו, למרות שאני בקושי מדברת איתו בימים האחרונים. אבל בימים האחרונים כל פעם שמציף אותי רגש כזה של הערכה ומשיכה אליו הוא נשבר מיידית ומתחלף ברגש של עלבון ואכזבה, ודאגה מ 6 השבועות הבאים.

כשתפסתי אותו הוא התנצל המון ואמר שהוא מבין את ההרגשה שלי ומבין שהוא יצא זבל ולא מתחשב ושום דבר שהוא יגיד לא ישנה את ההרגשה שלי, וגם אמר שאם זה היה הפוך הוא היה נפגע מאוד ומגיב הרבה יותר קשה ממני.

ואני שאלתי אותו "אם אתה מבין את כל זה לבד ויודע שזה פוגע ושזה לא מעשה נכון, אז למה לעשות אותו?". בסה"כ אני מבינה שזה לא כזה עניין גדול, הרבה יותר חשובה לי העובדה שהוא בעל אוהב ותומך ואבא נפלא, אבל זה חזק ממני וכל פעם שאני מסתכלת
עליו אני רואה אותו בפוזה הזאת מול המחשב.

בעיקר קשה לי להתנתק מ 2 דברים: העובדה שבזמן שאני מרגישה כמו פרנקנשטיין, כואבת, תפורה ומדממת, הוא מוצא סיפוק בלהסתכל על נשים אחרות. אני מרגישה כאילו במקום להזדהות איתי, הוא מצא לי תחליף באותו רגע.
והדבר השני שקשה לי זה שוב.. העניין של המשכב לידה. הוא הבטיח שלא יעשה את זה יותר, אבל 6 שבועות איך ישרוד? יהיה מתוסכל? את זה אני לא רוצה.

הכי מתסכל אותי ששבוע אחרי לידה במקום לחייך, להנות, להתחבק, להתנשק. אנחו נמצאים באווירה כזאת שאני כל כך כועסת עליו ולא מסתכלת עליו כבר כמה ימים.

היי
מזל טוב

כל מה שכתבת הכל טוב ויפה ונעים ונחמד, אבל דבר אחד חשוב שתאמצי ללבך דבר שיציל לכם את הזוגיות > הגוף שלו ברשותו כשם שהגוף שלך ברשותך! הוא טעה בכך שהתנצל בפנייך, זה לא עניינך כלל מה הוא עושה בזמנו הפנוי עם הגוף שלו, (כל זמן שזה לא בא על חשבונך או על חשבון תפקודו התקין שלו ושל הבית.)הרי את יודעת שזה לא נגדך, עובדה שהבן אדם הופך את העולם כדי להיות איתך בכל מקום ובכל זמן כדי שתרגישי טוב, וכפי שכתבה לך עדי שהמצב שלך מצוין כי בעלך חושק בך למרות כל הקושי וחווית הלידה שברב הבתים מרחיקה את הזוגיות ומשבשת את היחסים המיניים,
-
קחי את הדברים הטובים שהוא עושה וחבקי אותם בכל הכוח, תראי לו עד כמה את מאושרת ושמחה שהוא עוזר לך, תשמחי שהוא מסתדר כעת בכוחות עצמו, כל אדם זקוק למרחב אישי ואינטימי משלו כדי לא להעיק ולהכביד על השני, זה טבע האדם וחבל להלחם בקרב אבוד מראש,
וכעת כמה מילים רגע לפני שאתם מתבצרים כל אחד במרחב משלו והופכים להיות שותפים לגידול ילדים בלבד...
ברור שהדרך הנכונה היא לשתף ולחוות את כל החוויות יחדיו, ברור שהמטרה היא להגיע לחיבור רגשי ולקשר נפשי כה עמוק עד ש... כשיכאב לך אז יכאב גם לו, וכפי שהיועצים נוהגים לומר > הרגל של אשתי כואבת "לנו"! אבל חכי קצת בסבלנות, הזוגיות שלכם נמצאת בתחילת דרכה, חוויתם לידה ראשונה, זה עוד לא הכל, יש לכם עוד דרך ארוכה לעבור ביחד, משברים שתצטרכו לפתור, אתגרים וקשיים שונים שיחשלו אתכם אם רק תדעו להתנהל נכון. אז בבקשה לקחת את הדברים בפרופורציות הנכונות, ולהמשיך הלאה.
שבת שלום

בני היי

ראשית תדה על התגובה המפורטת.
אני יודעת שיש אמת בדבריך, ובשורה התחתונה לא על זה יפלו הנישואים שלנו. אבל מה לעשות שלמרות כל ההגיון הבריא שלי זה בכל זאת ממש מפריע לי.
אני יודעת שאני עושה טעות אבל בראש שלי אני משווה את זה למעין מיני בגידה וקשה לי להתנער מזה, כאילו אם הוא עשה את זה, אם הוא "החליף" אותי בדמות של אישה עירומה אחרת ואונן עליה ועוד בזמן שאני במצב כזה - אז איפה עובר הגבול של להחליף אותי במציאות?
ובכלל זאת הרגשה פשוט לא נעימה, שהוא מתגרה מנשים אחרות, כאילו אני לא מספיקה והוא מתעניין במשהו נוסף...
אני יודעת שאני לוקחת את זה רחוק אבל זה חזק ממני, ואני יודעת שאם המצב היה הפוך - אם הוא היה אחרי ניתוח ואני הייתי מענגת את עצמי מול המחשב כשאני בוהה בגברים עירומים, אני לא חושבת שזה היה עובר לי בשתיקה.

הי אנונימית,

קודם כל מצוין שאת יודעת לשים את האצבע על הדברים שבאמת פוגעים בך- ולארגן אותם בראש. אין לי ספק שאת באמת מעריכה אותו ויודעת עד כמה הוא מתפקד טוב כבעל. את בטח גם יודעת שהחוויה הזאת של סיפוק עצמי של גברים (ונשים) מול תכנים פורנוגרפיים היא לא נדירה כ"כ.. והרבה מאוד גברים, גם נשואים, ואבות, עושים את זה.

השאלה היא האם זה לגיטימי בתוך זוגיות או לא, היא שאלה נפרדת. העובדה שהוא עשה את זה כפי שכתבת- בזמן מאוד קריטי שבו את זקוקה לו רגשית, גם להתמודד עם חוסר היכולות שמשליכות בין היתר גם על הקירבה הפיזית.

בתוך כל מערכת זוגית יש את ה"מותר והאסור". עבור גברים חשוב מאוד עינין החופש- החופש הפרטי, הזמן שלי לעצמי, וכפי שכתבתי בהרבה מצבים מדובר בפריקת מתח שלאו דווקא קשורה לזוגיות. משזה קרה סמוך ללידה, סביר להניח שזה חלק מהעינין. אם תנסי לדון איתו על זה, אולי תגלי עד כמה בעצם הוא מוצא במקום הזה חופש פרטי ואפשרות לברוח.

עם זאת, אני בהחלט מבינה את הפגיעה שלך, אך מאוד מאוד חשוב להפריד בין החוויות האימהיות אחרי לידה, לבין החוויות האבהיות אחרי לידה- זאת לא אותה חוויה. השינוי עבורך הוא מגיע באופן טבעי יותר וכמעט אוטומטי (לא תמיד וזה גם בסדר), את נשאת את הילד הזה הרבה מאוד זמן, תיחזקת והענקת לו חיים במשך 9 חודשים. האבא, לעומת זאת, היה מעורב- אבל לא בדרך הזאת. חשוב מאוד שתסתכלי על כל הדבר הזה כקשור קשר ישיר למה שקרה סמוך למקרה.

אני מאמינה שעם הזמן את תמצאי את המקום המיוחד לסלוח, באמת לסלוח, ולהבין גם את החוויה שלו. אולי תנסי לקרוא מעט על אבהות טריה, או לקרוא גם על עינין הסיפוק האישי והמיני אצל גברים- אולי זה יצליח לעזור לך במעט. אין לי ספק שהוא הבין שהוא פגע בך בזמן הכי לא טאקטי והכי לא נכון. אבל לא נשכח- שיש לבני אדם נטיה טבעית, לברוח למקומות של פריקת עול ומתח- בדיוק ברגעים האלו.

לגבי משכב לידה- כן, יכול להיות שזה יקרה שוב, וגם באופן כללי יתכן וזה יקרה- לכל אדם את הצרכים שלו ואת המקומות שלו לברוח אליהם, כדאי שנכיר בזה. יתכן והוא ישרוד את זה כיוון שגם מאוד ירצה לשמור על מערכת יחסים קרובה איתך, ויתכן ולא. ולכן אני מניחה שתצטרכי "ללמוד את הנושא" ולנסות להפריד מתי ההתנהגות קשורה אלייך ועלולה לפגוע בך ומתי היא כלל לא קשורה אלייך. זה יעזור לך בעוד תחומים בחיים. כדי להיות פנויה לשים דגש על המקום המשפחתי החדש שיצרתם ועל הזוגיות והילד החדש- כדאי לנסות להרגיע את המקום הכועס, בכך שתנסי לקבל אנפורמציה ממנו, ומחומרי קריאה נוספים אודות התופעה הזאת אצל גברים.

גם כאן, אם תדפדפי או תעשי חיפוש- תמצאי תשובות טובות מאוד של דורית לנשים שפנו כאן עם אותן בעיות שאת העלת כאן. אולי גם זה יסייע.

בברכת שבת שלום ואימהות טובה,