כבר עברה שנה

שלום דניאל,

השיתוף שלך נוגע ללב- תודה.

אתה מתאר תקופות לא פשוטות שעוברות עליך. חוויית פרידה, כל פרידה, אינה קלה, וקל וחומר חוויית פרידה שנמשכת כחוויה כ"כ קשה הרבה זמן. בפרידה הספציפית שלך יש איזו תחושה נמשכת ורצופה של פספוס והחמצה, שמלווה אותך כמעט בכל "דבר שאתה נוגע בו". טוב וחשוב לנסות לצאת ולבלות ולמצוא קשרים משמעותיים אחרים. אני מחזקת אותך להמשיך ולהרחיב קשרים ומעגלים חברתיים כדי לצאת מהתחושות הקשות שהקשר הזה השאיר בך.

אמנם עברה שנה, אך לכאב אין "זמן". כאב הוא תהליך שיכול להיות ארוך וזמן ההחלמה שלו שונה. חוויית הפרידה, אפשר לדמות אותה לפצע- יש עמוק, יש עמוק יותר, ויש שכבות ושכבות עד שהמקום אמנם עדיין רגיש- אך מאוחה. וכדי לאחות את המקום הזה, זמן, הוא המרכיב החשוב ביותר.

אני לא יודעת אם ניסית ליצור עמה קשר מחודש ולנסות להבין האם יש עוד סיכוי. אני מבינה שנראה כי היא המשיכה הלאה. למדת רבות מהקשר הזה, אולי יותר בתקופה שלאחריו מאשר בקשר עצמו. הוא לימד אותך להעריך מהו "ביחד", מה צריך לשאוף אליו וכמה יש להעריך את הדברים הקטנים. דווקא כשאין לנו- אנחנו מבינים מה פספסנו. ככה אנחנו עובדים.

נראה כי יש בך תחושת אשם כבדה מאוד- למה הרסתי, איך טעיתי ככה, וכו'. אבל מאוד חשוב שתזכור- זוגיות טובה נבנית קודם כל, משני אנשים. וגם, אם הטעויות בקשר הגיעו יותר מהגיזרה שלך, היה חשוב לעשות אותן כדי להמשיך הלאה ולהבין איפה אפשר לשפר. אני מאמינה שקשרים לא סתם מתנהלים כמו שהם מתנהלים. יש לנו משהו ללמוד מהם, ונראה שאתה עושה את זה. אך תחושת האשמה מאוד כובלת אותך מלהתקדם.

במקום אשמה, נסה לקחת אחריות על החלקים שלך בקשר, ולנסות להתקדם משם. אשמה היא כדור שלג שלא יפסיק לגרור אליו עוד תחושות שליליות עד שתהפוך אותו לכדור של אחריות.

אם אתה מזהה שהחוויה הזאת ממשיכה לנהל אותך גם בחודשים הקרובים, ולא נראה שאתה מצליח למצוא לה "מקום של החלמה" - אולי כדאי לשתף מישהו ולחשוב על כיוונים של עזרה לצאת מזה.

חשוב גם שתדע שיש הרבה מאוד אנשים שחווים את מה שאתה חווה. אפילו שזה נראה חוויה אישית שלך ואף אחד לא יבין אותך- פרידה היא אובדן ומשהו שיש להתאבל ולהיפרד ממנו לאט, בשלבים. צריך לעבור שלב שלב כדי להחלים מזה לחלוטין. צריך תמיכה ועזרה של הסביבה כדי להתחיל לשכוח. זה לא תמיד פשוט. ושנה- לא אומרת כלום. שנה זה "זמן" כרונולגי, אבל לא "זמן רגשי". השעון של הרגש מתקתק אחרת. לפעמים מהר, כמו בהתאהבות. ולפעמים ממש לאט, כמו בעיכול פרידות קשות וכואבות.

מקוה שהצלחתי קצת לסייע.. אשמח אם תספר לי מה דעתך.