עצה בבקשה

אנא ענו לי

היי
התשובה נמצאת בשאלה---
האם אני מגזימה, האם אני צודקת, מה לעשות?
כן, את צודקת שאת מגזימה!
תרפי ותשחררי קצת מהעניין והכל יסתדר- בהתחייבות!
בהצלחה

מבולבלת יקרה,

לעיתים, בגלל שמקנן בתוכנו רצון עז להשיג מטרה כלשהיא, מטרה שהיא למעשה אמצעי בלבד למימוש השאיפה האמיתית שלנו, אנו נוטים להתמקד במטרה זו ולהתייחס אליה כאילו היא שאיפה עצמה. במילים אחרות, אנו מתמקדים כל-כך באמצעי שאנו שוכחים שזהו אמצעי בלבד. אנו כל-כך מרוכזים במטרה שלנו עד אשר אנו שוכחים מהם הדברים החשובים לנו באמת...זהו הטבע האנושי...
השאיפה האמיתית שלך היא ה"יחד" שלכם, העתיד המשותף שלכם, תקשורת טובה ובונה, אהבה, זוגיות ארוכת-טווח וצמיחה והתפתחות משותפת של כל אחד מכם לצד התפתחות הזוגיות שלכם. המטרה שלך היא הדירה, המגורים המשותפים. אל תאפשרי לעצמך להפוך את הרצון העז למצוא מקום מגורים המתאים לרצונותיכם ולצרכיכם לשאיפה עצמה.
התאזרי בעוד קצת סבלנות. אני משוכנעת שכאשר תהא זו הדירה המיועדת לכם, דירה אשר תמצא חן בעיניכם ותענה על מבוקשכם גם בתחום הכלכלי, הדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומהר מכפי שאת חושבת, כפי שקורה כאשר מתרחשים הדברים הנכונים לנו, בעת הנכונה לנו.
בינתיים החזירי את המיקוד למה שחשוב באמת, הקשר שלכם.

קודם כל אני ממש מודה לכם על הכול. דבר שני, בזמן האחרון אני חושבת שיש לי בעיה. כמו עם המגורים שלא האמנתי-למעשה אני לא מאמינה לכלום..מפחדת שיש דברים שהוא מסתיר ממני, מפחדת ממחלות, בעצם די לא סומכת בכלום ואני לא יודעת אם זה כי יש לי בעיה או שזה נורמלי..מה לעשות ?למה אני לא סומכת עליו בכלום?זו אני או הוא..המון תודה

מבולבלת יקרה,

נראה כאילו נכנסת למעין מערבולת של חששות וחוסר אמון אשר סוחפת אותך רחוק יותר ויותר ומהר יותר ויותר.
הסחף הזה נובע מהרגש. אצל רובנו כאשר הרגשות עולים על גדותיהם, לטוב ולרע, אנו נוהים אחריהם לחלוטין. כאשר הסחף מביא אותנו למקומות טובים אז זה נהדר אולם, כאשר הסחף הזה "מוריד" אותנו למטה ו"מושך" אותנו למקומות חשוכים, כמו במקרה שלך, רצוי לשים לזה סוף וזה כלל לא פשוט.
אז איך בכל זאת תוכלי להפסיק את הסחף?
נסי "לשים" את ההיגיון במקום הראשון. בכל פעם שאת חשה כי את נגררת שוב למערבולת עצרי רגע וחשבי האם יש לכך סיבה או הסבר הגיוניים. האם קרה משהו אשר גורם לך לחוש כפי שאת חשה.
זה רק נראה ומרגיש כאילו אין לנו שליטה על הרגשות שלנו, למעשה יש לנו שליטה. הכל עניין של מינון נכון בין הרגש להיגיון וכאשר הרגשות "משתוללים" יש "להרגיע" אותם בעזרת ההיגיון. כך, בכל פעם שאת חשה שאת "לא בשליטה", שאת נסחפת שוב למערבולת הלו בריאה הזו, עצרי, נסי לחשוב האם באמת יש סיבה לחששותייך ולתחושותייך. אני מוצאת שיש גם מקום לשתף את בן-זוגך היות שאני מאמינה שלפחות על חלק גדול מהתחושות ומהמחשבות המחלישות הנ"ל הוא יוכל לענות. לחילופין, אם את חשה כי ממילא אינך מאמינה לו ושהוא מסתיר מפנייך את האמת אולי יש מקום לשקול סיוע של איש מקצוע על-מנת שתוכלי לקבל כלים להתמודד נכון עם המצב הרגשי הזה אליו נקלעת.
כמובן ובמידה ויש סיבות מוצדקות לתחושותייך יש מקום לשקול את המשך הקשר.