מאוכזבת

מאיה היקרה, מצב לא פשוט!
יש לי הרגשה שאת לא תאהבי את התשובה שלי, אבל זו דעתי:
אני מדמיינת לעצמי את הסצנה בבריכה, ואת יודעת, קשה בדיוק לדעת באיזו צורה וסגנון פנית אל האב ההוא. סביר שפנית אליו בכוונה לחנך אותו ולהטיף לו מוסר על מעשהו (שלגביו אין ספק שהוא לא בסדר).

העניין הוא שזו היתה פעולה שלך, יוזמה שלך, אחריות שלך, ואת ציפית שבעלך יתן לך גיבוי וייקח אחריות על מעשייך.
יתכן שבעלך זיהה שמדובר באדם שעלול להיות תוקפני ומסוכן,ועשה את החשבון שלו שעדיף לא להיכנס איתו לעימות על אגו - במצב שהאגו שלו כבר נפגע על ידי מה ואיך שאמרת לו.

ויתכן דבר נוסף, שבעלך קצת (או הרבה) רגיש לדרך בה את נוהגת לדבר עם אנשים במצבים שלא מוצאים חן בעינייך. תבדקי את עצמך - האם זה משהו שמפריע לו - הדרך בה את מגיבה במצבים בהם אינך מרוצה ממה שקורה. נניח נותני שרות למיניהם - לפעמים בני הזוג שלנו נבוכים מהתנהגותנו בציבור, והיו מעדיפים שלא נעשה עניין מדברים שניתן להתעלם מהם.
אם זה נכון לגבי בעלך - אז יש לו כבר רגישות והתנגדות לדרך בה את מגיבה, ואם הוא היה נותן לך גיבוי במצב כזה - הוא היה פועל בניגוד לאמונה שלו שכלל לא צריך להתעמת עם אנשים במצב כזה.

בקיצור, אני מציעה לך להיות אחראית בעצמך על מעשייך ועל הדיבור שלך, ולדעת לא להיכנס למצבים שאת לא יכולה בעצמך להיחלץ מהם וזקוקה לתמיכתו של בעלך.