מה עושים..

את צודקת!!!!זו יהיה טעות קשה לעבור לגור עם החבר!!ואני בעלת ניסיון בזה!!!
את צריכה לשאול אותו:מה יותר חשוב לו-את או חבר!!!!
מקסימום-יהיה לך חבר אחר.

הסבר בבקשה?..

דוגמא-את רוצה לשירותים-חבר שלו שם,את רוצה להתקלח-חבר שלו מתקלח...וכמובן שאין הרבה פרטיות זה כן.וגם יכול לבוא באמצע הלילה...

אלמוג יקרה,

מבינה אותך לחלוטין. ההשפעות של החבר הזה על בן-זוגך, כמו גם האווירה בבית הזה (שנשמע כמעין מאורת סמים...) עלולות להיות פחות מוצלחות, בלשון המעטה...גם כך ציינת כי הבחור מושפע מהחבר הזה. מגורים משותפים עלולים להחמיר את המצב.
דברי איתו, שתפי אותו בתחושותייך ובמחשבותייך. הסבירי לו שאת חוששת לו ולעתידו. אמרי לו שאת אוהבת אותו ולא היית רוצה לראות אותו משליך את חייו לטובת מה שאולי נראה בעיניו כעת כמו התגשמות החלומות...
לגבי המגורים המשותפים איתך, אולי זה נראה לו מוקדם, בשלב הזה של הקשר שלכם, אולי הוא אינו חש מספיק בשל לכך.
באופן כללי ייתכן כי בשלב הזה בחייו הוא חש צורך בחופש מוחלט. אולי בגלל שהוא מרגיש "תקוע" כפי שכתבת, אולי בגלל שהוא מרגיש מעט חנוק בבית הוריו (לא ציינת, האם הוא גר עם הוריו?), בכל אופן בבית החבר הזה מתקיימת אווירה של חופש מוחלט ואולי נראה לו שזה עשוי לספק את צרכיו ורצונותיו הנוכחיים. שם הוא לא יצטרך לתת דין וחשבון לאיש, שם הוא יוכל לעשות ככל העולה על רוחו ושם אין אחריות על כלום ואין מחויבות לכלום.
עם כל הרצון להבין לליבו הוא כבר ילד גדול ובגיל כזה (וגם בגיל מאוחר יותר) יש לקחת אחריות, לפחות על חיינו. לאור זאת ולאור העובדה שאחד מחבריו הקרובים מנהל את חייו כפי שציינת, אולי יש מקום לשקול את המשך הקשר שלכם, האם הוא האיש הנכון עבורך?