פרידה

נפרדתי מחבר שלי לפני 3 חודשים אחרי שהיינו יחד במשך שנה וחצי. היה לנו קשר מאוד טוב שנקטע בערב אחד של שיחה, בו בחרתי לסיים את הקשר לאחר שהצעתי לעבור לגור יחד והוא אמר שהוא עוד לא בטוח שהוא בשל לכך וכי הצעד והמחוייבות הכרוכה בכך בגילנו מאוד מלחיצה אותו (אני בת 28, הוא בן 33). יש לציין כי למרות שחשתי מאוד נאהבת, והוא תמיד ידע להראות כמה אני חשובה לו- מעולם לא אמר לי כי הוא אוהב אותי! לדעתו זהו ביטוי הוליוודי ריק מתוכן, ובאופן מוזר- זה רוב הזמן זה לא הטריד אותי (האם זה ממש נשמע דפוק?!). באותו ערב של הפרידה ובערך שבועיים לאחר מכן, הרגשתי מאוד חזקה, כאילו "הראיתי לו מה זה", מתוך מחשבה שאם הוא לא יודע אחרי שנה וחצי שהוא רוצה להיות איתי אז אני לא צריכה אותו. הוא יצר קשר כשבוע אחרי הפרידה ואמר שהוא מתגעגע, אבל שהוא לא מוכן עוד לעשות את הצעד ושהוא לא בטוח מה הוא רוצה בעתיד. שהוא יודע שאני אחד הדברים הכי טובים שקרו לו ושהוא יודע שהוא עלול לפספס את זה בגלל חוסר היכולת שלו להחליט- אבל שזה המצב. שהוא צריך זמן לעצמו בכדי להבין מה הוא רוצה. חשוב לומר שבשיחות שלאחר מכן, תמיד שאל אותי איך אני יודעת ש"זה זה", ומה יקרה אם נגור ביחד ונפרד- כמה קשה זה יהיה, ואיך אני יודעת שלא ארצה להיות עם אף אחד אחר. הוא אינו בטוח שהוא מאמין במוסד הנישואין, משום שהוא לא יודע אם קשר יכול להחזיק עשרות שנים יחד. התפיסה שלי היא שונה, ועל אף שאני מבינה באופן חלקי את הפחד שלו ממחוייבות, אני מרגישה שכבר לא מעניין אותי לצאת עם אנשים אחרים כי מצאתי את המקום הנוח שלי, וכי אני מאמינה שקשרים יכולים להחזיק זמן רב אם יש תקשורת טובה, הבנה ורצון מצד שני בני הזוג להמשיך ולנסות.
היום אני מאוד מבולבלת. מצד אחד בתחושה שלי אולי ויתרתי מהר מדי על קשר שהיה לי מאוד חשוב, ושגם היום אני עדיין חושבת עליו בלי סוף. בערב הפרידה הוא שאל אם חייבים מיד להחליט, אך לא השארתי לו ברירה. מצד שני, אני חושבת שאולי אני צריכה לעבור הלאה ו"לשחרר" אותו, מתוך המחשבה שאם זה נועד להיות- הוא יחזור. אני מתלבטת אם עליי להבהיר לו כמה אני אוהבת אותו ומוכנה לחכות לו עד שירגיש מוכן, או שמא זה בזבוז זמן ושעדיף שאכריח את עצמי לעבור הלאה. בעיקר מעניין אותי לדעת איך הוא מרגיש היום ואיפה הדברים עומדים כרגע מבחינתו- האם הוא באמת מנסה לברר עם עצמו מה הוא רוצה מתוך מחשבה שנחזור מתישהו להיות יחד? או שאולי הוא כבר עבר הלאה ושכח ממני? מה עושים?? איך בכלל מעלים דבר כזה לשיחה? האם זה נכון לשמור על קשר (אני יודעת שמבחינתו הוא היה שמח לשמוע ממני), או שצריך להתנתק כדי לאפשר קבלת החלטות נכונה. אני חוששת להגיע למצב שזה יראה כאילו אני משכנעת אותו לחזור אליי, אבל אני מודה שמאוד קשה לי לקבל את הפרידה הזו כי קשה לי להבין את מניעיו. איך הוא יכול לומר שהוא לא בטוח מה הוא רוצה, כשיחד עם זה הוא אומר שזה קשר מצויין ושזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לו?? זה לא מסתדר לי...