זוגיות

שלום תמי,

ראשית מזל טוב לרגל נישואייך הקרובים. התקופה שלקראת חתונה אינה פשוטה בכלל, ישנם הרבה חששות ומחשבות מה יהיה הלאה, האם הבחירה תצדיק את עצמה, האם יהיה לנו טוב כזוג, באיזה קשיים ניתקל, איך נסתדר כלכלית, פונקציונלית, רגשית. אצל גבר לא פעם יש את המחשבה על העול הכלכלי, ההחזקה המשפחתית, המקום שצריך להיות מקור הביטחון ועוד ועוד. לצד זה, יש גם חששות טבעיים לחלוטין לגבי ההתחייבות, המיסוד, ההקרבות. וכאן כנראה יש נקודה רגישה אצל בן זוגך, בעלך לעתיד.

הוא מרגיש כי אכן הקריב לא מעט. מכל ההקדמה שלך אנחנו מבינים שאכן כך- המקום הפיזי, מקום העבודה. זה לא פשוט כלל לעבור עבודה, הרי כבר יצרת ביטחון, קשרים, יצרת רושם טוב, ולפתע אתה צריך לעבור למקום חדש, בוס חדש ופקיד חדש ולהתחיל הכל ממש מ-0. מנקודת ההתחלה. זאת ועוד, הבחור שלך גם העתיק את מקום מגוריו, לפי דבריו, למקום שפחות נוח לו בו, אבל עשה זאת עבורך. הכל הכל הוא עשה מתוך בחירותיו שלו, זה נכון, אבל להערכתי- הוא מחפש אצלך הוקרת תודה ברורה יותר, אולי הקרבה בחזרה, אולי הבעות יותר ברורות וחד משמעיות כמה את מעריכה את זה.

לפעמים, אנחנו מוכנים לתת הרבה בשביל בן הזוג, וכדי להמשיך לעשות כן אנחנו חייבים מילות תודה, להרגיש שאנחנו לא מובנים מאליהם, להרגיש בכל זאת שמישהו "רואה" אותנו, את ההקרבות ואת המאמצים שאנחנו מקדישים לבניית הזוגיות. הוא כנראה מאוד מבקש זאת ממך, באותה התנהגות של הסתגרות וכעס. וזה יכול להיות מובן באיזשהו מקום.

אני מציעה, אם להיות פרקטיים, לגשת אליו, עם מכתב חמוד או עם מתנה, או עם כל משהו אחר יצירתי שתעלי בדעתך (ארוחה זוגית, פיקניק, ים, נופש) וזוהי תהיה ההוקרת תודה שלך עבורו. נסי לתרגם למילים את ההרגשה שלך, האהבה שלך אליו והרצון לתת לו בתמורה. שאלי אותו, נניח, מה את יכולה להעניק לו בחזרה.. ואיזו תגובה היה רוהצה לקבל ממך, תגובה שתימנע ממנו את ההסתגרות והכעס.

החשוב הוא, בזוגיות צעירה וגם בכזאת ותיקה יותר- לדבר. לתקשר. לדעת להעריך גם אם זה נראה מאוד קטן. לנסות לשים את עצמך במקומו (אני עוברת עבודה, אני עוזבת מקום מוכר ועושה שינוי לטובת בן זוגי, אני עוברת ליד ההורים שלו) ואז יהיה לך קל יותר להבין ולהרגיש את ההקרבה האמיתית שלו.

מאחלת לכם זוגיות נהדרת ובהצלחה בדרך החדשה,

אני מראה לו את אהבתי אליו כל הזמן בדברים הקטנים, אבל כשזה מגיע לרגעים שהוא כועס בגלל ההקרבה שלו אני פשוט לא יודעת איך להגיב. רק פעם אחת אמרתי לו שאני מאוד מעריכה אותו על מה שהוא עושה ושהלוואי שהיה לי את האומץ שלו. פעם אחרת אמרתי לו שכרגע הוא מקריב בשבילי ואולי בעתיד אני אצטרך להקריב בשבילו. כמו כן אמרתי לו שאנחנו לא חייבים לגור באזור הזה כל החיים ושאח"כ נגור איפה שהוא יבחר. אבל עדין הוא ממשיך להיות מסוגר ומרוחק ואני לא יודעת מה לומר כדי להרגיע אותו. הוא לא מגיב לכל מה שאני אומרת לו ונדמה לי שהוא רק כועס עוד יותר מכל מה שאני אומרת. אז את מציעה שפשוט אומר ואראה לו שאני מעריכה אותו על מה שהוא עושה בשבילי בלי כל ההסברים הנוספים?
תודה רבה!

הי שוב תמי,

להערכתי הוא מחפש משהו יותר ברור ממילים או משיחה "פה ושם". הוא כנראה רוצה לראות גם מצידך איזו "יציאה מגדר הרגיל" עבורו, כמו מה שהצעתי לך בפוסט הקודם. אולי מעשה כזה יוכל להסביר לו כמה את מעריכה אותו.

אם את תחושי שזה לא מביא אתכם למצב רגוע יותר, נסי לשבת איתו ברצינות ולשאול במפורש מה הדברים שמציקים לו בקשר. העלי את נושא החתונה, האחריות, המגורים, העבודה, כל מה שיכול להציק, אבל לא להציף אותו בשיחה, לאפשר לו לנהל אותה בקצב שלו- תוך שאלות מנחות שלך. הציעי לו לכתוב לך אם הוא מתקשה. אמרי לו כמה חשובה לך הכנות שלו והאם יש משהו שבאפשרותך להקל עליו את התחושות הלא נעימות.

סה"כ, מדובר בתקופה מאוד לא שגרתית, והיא רוויית לחצים מכל הכיוונים. להתחתן לא רק פרושו לשים טבעת, אלא משהו עמוק בהרבה- פתאום מאדם יחיד אתה הופך ליחידה זוגית רבת אחריות והשלכות על מעשיה. יתכן וזה מוסיף ללחץ שלו.

כפי שכתבתי, הכי חשוב- לדבר, ולהתנהג את הדיבורים: אם את אומרת לו כמה את מעריכה אותו, צרי הזדמנות יצירתית לפעילות כיפית, למתנה, למשהו קצת אחר, כדי להביע את זה.

בברכת הצלחה!

תודה רבה על עזרתך עדי!