מפריע לי

נעם יקרה,

לפי מה שאת מתארת, נראה שהחבר שלך הינו בחור רציני. את הדברים שהוא בוחר לעשות הוא עושה באופן הטוב ביותר שהוא יכול. הוא משקיע בעבודה, כמו רובנו, שעות רבות במטרה להצליח, להתקדם, לצבור ניסיון וכד'. כאשר קורה שיש בעבודה משהו משמעותי או חשוב לו ו/או למקום העבודה הוא מקדיש מעט יותר. הוא מסור ונאמן למקום העבודה. אם יש עומס או צורך הוא נותן כתף.
למרות שאת חשה שאת "עודף" הזמן בעבודה הוא יכול היה להקדיש לך ולכם נסי להסתכל על חצי הכוס המלאה. את התנהלותו בעבודה הוא "מעתיק" לקשר שלכם. גם כלפייך הוא רציני מהבחינה הזו שהוא עומד במילתו, מקדיש לך את מרב הזמן שהוא יכול, בין אם זה בסופי השבוע ובין אם במהלך השבוע, הוא מסור ונאמן גם אליך ולקשר שלכם כפי שהוא נאמן ומסור לעבודתו.
התנהלותו זו אולי נראית לך רצינית מידי לגילו הצעיר אולם עם השנים אני מאמינה כי תלמדי להעריך את השילוב הקיים בו, את הרצינות הזו, המסירות הזו, המחויבות והנאמנות הטמונות בו לכל דבר שהוא בוחר לעשות.
היות שלא ציינת אחרת אני מסיקה כי זמן ה"יחד" שלכם הוא זמן איכות. זמן בו אתם נהנים מה"יחד" שלכם ומהדברים אשר אתם עושים יחד. הקשר שלכם, למרות תדירות המפגשים הנמוכה שלכם, לטעמך, נראה כמו קשר בריא ונכון. לכן, נסי למצות את זמן ה"יחד" הזה. גם על מנת לעשות את הדברים שאת אוהבת וגם כדי לנסות ו"לצבור" ולחוש "שבעה" עד המפגש הבא שלכם.

תודה על התגובה
אומנם הזמן שלנו גם באיך שהוא "מתוכנן" נפגשים בשישי ככה שאין בלת"מים כמו יום שמתארך בעבודה לדוגמא... והבחירה שלו בי בזמן הפנוי על פני דברים אחרים
שאני מעריכה את זה, למרות שהייתי בקשר שזה ממש לא היה ככה, זו התפיסה שלי לאיך זוגיות צריכה להיות בגדול,
הזמן שלנו ביחד אומנם אנחנו עושים פעילויות ודברים אהובים על שנינו וגם אני "מכניסה לזמן הזה" דברים שהייתי רוצה לעשות במקביל
אבל הבעיה שלי איתו באופן כללי זה הרגשה של פחות רגש פחות קשר
אומנם אני רואה במעשיו וגם ביחס שלו שהוא מאוד בתוך הקשר הזה
אבל לי זה מפריע שאני מרגישה שאין לנו מספיק באמת ביחד בקשר הזה
בשיחות טלפון נראה שדי מהר נגמר על מה לדבר וגם במפגשים שאומנם נמשכים הרבה זמן , מרגיש שהעניין בביחד הוא די שולי , ואין המון כימיה ונושאי שיחה
אולי נהנים מהחברה אחד של השני , אולי הוא כן אוהב אותי כמו שאמר לי ואולי הוא פשוט לא מחפש קשר מאוד רגשי ועמוק , אבל מבחינתי הוא די רדוד ומשעמם...

ואני מפחדת קצת שאני נשארת שם למרות הספקות והבהלה של סדר העדיפווית שלו
בגלל המצב החברתי שלי שבו הרוב בקשרים אף הפ וגם אם לא אז בכל-זאת חבר יותר "נגיש" וירצה מאשר חברים ...

כשלא היה לי חבר אומנם ראיתי חברים אבל היו המון מקרים שרוב הסופ"ש הייתי לבד
לא שיש לי בעיה להיות לבד מדי פעם , ועכשיו עם חבר אז תמיד יש אותו שרוצה בחברתי.. רק מפריע לי הבאמת להרגיש שאנחנו שותפים בנפש.. ושאלה אם במצב כזה כשאני עוברת לעיר אחרת רחוקה מאוד להשאיר את הקשר לפגישות של סופ"שים כשאני לא בטוחה שברמה היומיומית אנחנו ... אממ מתאימים
והשאלה אם יש דבר כזה בכלל

נעם יקרה,

ככל שאת מוסיפה יותר פרטים לגבי התנהלות הקשר שלכם וככל שאת מעלה יותר מחשבות ורגשות שאת נושאת עמך, אני מקבלת תחושה שאת נמצאת בקשר הזה בגלל כל הסיבות הלא נכונות. הבחור אינו אחת מהסיבות הנ"ל. כל הסיבות, המחשבות והתחושות נמצאות אך ורק אצלך.
חסרה לך תחושת השותפות הרגשית בקשר, כפי שכתבת, את חשה שהוא משעמם ורדוד ונראה שאחת הסיבות שאת נשארת בקשר היא הרצון לבלות את סופ"ש יחד ולא לבד.
נראה כאילו את מחפשת סיבה אמיתית, סיבה טובה, על-מנת לסיים את הזוגיות שלכם.
לאור כל מה שכתבת, נראה שיש באמתחתך סיבות מספיק טובות על-מנת להתפנות לקשר חדש.
יחד עם הנאמר לעיל, היות ואת עוברת לעיר אחרת והיות ותהיי עסוקה בכל הכרוך בהתחלה חדשה במקום חדש אולי תגלי שקשר של סופ"ש יכול להתאים לך ואולי שם, רחוק, תראי את הדברים באור אחר.
מהדברים אשר כתבת בפנייתך לגבי הבחור עולה כי הוא סוג של נכס. יכול להיות שבסופו של דבר תגלי שלמרות היותו נכס הוא לא הנכס שלך ולא מתאים לך אולם, אני חושבת שכדאי לתת לזוגיות שלכם עוד קצת זמן, בוודאי לאור השינויים אשר צפויים בחייך בזמן הקרוב.
אם לאחר שתתארגני במקום החדש עדיין תחושי שזה לא זה, תמיד תוכלי לסיים את הקשר.