הי

מה את אומרת? חשבתי לכתוב לה שלא בא לי להתכתב ונדבר כבר ביום חמישי. מצד שני זה נשמע קצת כמו הכנה לסרט והיא לא מתה על זה. אחרי הפעם ההיא לפני שבועיים היא אמרה שאין על מה לדבר, אם כי הפעם זה שונה, היא רצתה,יזמה,פינקה... אולי היא פינקה ולא התפנקה כי לא רצתה להיקשר, בינתיים אני נקשרתי אחרי שאמרתי לה בתחילת הערב שאני תמיד חשבתי שאני נקשרת והנה עם אורי הופתעתי. לא יודעת כבר כלום........

מצטערת שזה במקטעים, אני פשוט מהפלאפון ומנסה לענות על כל חלקי התגובה שלך.
כן, יש בה משהו מבולבל, לא סגור וכו. היא רוצה להיות עם אישה, ולא פעם אמרה שהיא לא ממש מוכנה להיות עם לסבית אמיתית. היא צריכה להיות עם מישהי שיותר כמותה. בקצב שלה.
בנוסף, האקסית עדין בלב שלה, והיא פשוט מנסה להמשיך הלאה אז היא יורה לכל הכיוונים ןהדייטים.
אין ספק שאולי בשבילי לא היה נכון להיכנס לזה פשוט כי היא רגשית לא מוכנה, אבל אני לא יכולה לחשוב על העובדה שהכל יכול להיות, ופתאום מכירים מישהו שבוחף אותך ואתה שוכח הכל, ואולי זו החדשה תעשה זאת ואני פיספסתי.
אני באמת מאוד אוהבת אותה ותמיד אמרתי שאם לא להיות בת זוג אז להיות החברה נכח טובה שהיא צריכה. ומנגד מרגישה שיש פה חלון הזדמנויות.
ואולי צריכה להישאר חברה, ובבוא הזמן אולי תבין...
אבל כרגע אני צריכה לדעת מה לענות לה... אנחנו, אני, בסדר...?
ודבר אחרון, מצג אחד רוצה להגיד שהכל בסדר ושוב לשים עצמי במקום קצת נמוך, אבל בשביל הזמן שלה. מצד שני, בא לי לעמוד קצת על שלי...

הי עדי,
לפני הכל, רציתי לאחל לך (אומנם קצת באיחור...) שנה טובה, חתימה טובה, רק דברים טובים. וסליחה אם חפרתי :)

ולעניינינו... בסופו של דבר רשמתי לה שהכל בסדר, והמשכנו להתכתב רגיל. אני כמובן תמיד יכולה להעלות דברים אם בא לי לדבר איתה. אני באמת לא יודעת אם לדבר או לא.
הכי חשוב לי בשורה התחתונה, זה לא לאבד אותה. לא להלחיץ, לדחוק, להרחיק. זו מע' היחסים שלנו, גם אם היא לא נכונה עבורי, אני פה בשבילה, תמיד, לכל דבר. מצד שני, מאוד רוצה להגיד משהו. מתה להגיד - את ככ רוצה משפחה, ילדים - מה גורם לך לחשוב שאני לא מסוגלת? כי אני בטוחה שהכוונות שלי הן כאלו - אף פעם אי אפשר להבטיח הבטחות, אבל אני בהחלט שם.
ולפעמים אני מאוד רוצה להגיד - תשמעי, בתור חברה, אני חייבת להגיד לך א,ב,ג אבל אל תלחצי. ומצד שני (המון לבטים :) ) שלא תחשוב ש - אוקי, היתה אינטימיות, אז היא חושבת רחוק. כי זה ממש לא נובע מזה, זו אולי דחיפה מבחינתי להעלות את הדברים, אבל הם שם כבר זמן מה.
ואולי בכלל, אני צריכה לחכות, שהיא תמשיך לנסות ואולי תמצא את האחד/ת, כי למעשה, ה-אקסית עדין שם בלב, ולהתחרות איתה אני ממש לא רוצה. ואולי אם אהיה שם בשבילה, אולי אולי היא בסוף תבין... הבעיה שאני לא יודעת מה בינתיים... להמשיך עם אורי למרות שהיא ממש לא אוהבת את זה (ויש משהו בה שצודק, כי הוא באמת לא שם עלי מעבר לזה ולחברות שלנו, ואולי באמת אני צריכה למצוא פרטנר אחר...), להכיר? גבר? אישה? כי אם אכיר פתאום גבר, היא אולי שוב תחשוב - הנה,, למרות הניסיון והחוויה, היא ממשיכה ורוצה גברים... אוף... כמה בלבלות........

הי עדן,

ראשית תודה רבה על האיחולים. חפירות, כבר הסכמנו, מביאות לאוצרות לא פעם... :)
חתימה טובה גם לך.

התעדכנתי אתמול, אחרי החג, במה שכתבת לי, וגם היום. ההחלטה שלך להמשיך הלאה וסה"כ לזרום היא נכונה, בעיקר שהיא כה חשובה לך.

אני מניחה שתהיה לכן הזדמנות קרובה לשוחח, וכשתרגישי שזה לא מאיים מדי או מלחיץ, אפשר להעלות מולה את מה שאת חושבת, בעדינות, ולאפשר לה לענות ולתת פידבק. את יכולה להגיד ש*את מרגישה* שהיא חושבת שאינך מסוגלת או בשלה להקים משפחה, והיית רוצה להבין למה. חשוב גם שתסבירי לה שאלו דברים שמתרוצצים לך בראש הרבה זמן, עוד לפני החוויה האינטימית שהיתה. כמובן יש לה משקל, הרי היא חוויה מאוד משמעותית. אני חושבת שאם כן תיזמי שיחה כזאת, עדינה ולא מאיימת, אולי תרגישי הקלה ורווח מסוים. חשוב שבסוף השיחה תבהירי שאת לא מצפה שיקרה משהו עכשיו מעבר לזה, אלא רק היה לך חשוב לשתף, כי את רואה בחברות הזאת מרכיב מאוד חשובה והוא הכנות, השיתוף וגילוי הלב.

חשוב שתזכרי שדווקא בגלל חוסר הבשלות שלה, הנוכחי, לקבלת החלטות (מה אני רוצה, מי אני) היא "משליכה" באופן זה או אחר, מודע או לא, עלייך. את, מצידך- מרגישה את זה גם- מבולבלת, לא בטוחה, תוהה, מתלבטת. היי בטוחה שגם היא מרגישה בדיוק כך. באיזשהו מקום, החוויות מאוד דומות. גם היא ממשיכה לצאת לדייטים עם גברים. אם היא היתה בטוחה במי שהיא, היתה עושה החלטה. אם היתה בטוחה בעצמה ובבחירות שלה (נשים/גברים/שניהם) היא בטח לא היתה שמה אצלך את סימן השאלה הזה, לגבי מוכנות למשפחה. כי "כל הפוסל במומו פוסל", בבחינת- כשמפריע לה משהו והיא "שמה" אותו חזק אצלך, היא רואה את עצמה. נוסיף לכך את הקשר המיוחד הנרקם ביניכם, את ה"סודות" והגילויים, את החוויות, והרי לך קשר שטומן בחובו הרבה מאוד הזדהויות. ולכן את חשה בדיוק את מה שהיא חשה.

אני מקוה שעשיתי לך קצת סדר. ומתנצלת שהתגובה שלי הגיעה מעט מאוחר..
חתימה טובה ושנה של הצלחות וסיפוקים :)

נתחיל בקל – לא יצרתי קשר מאז ההתכתבות בערב בחג, אני גם לא יודעת אם אני מתכוונת. אני רוצה שהיא תרצה, שהיא תתגעגע, שאני אחסר לה, שהיא תתאמץ, תרדוף, תחפש, וכמו פעם – תתגעגע לשיחה, לשיתוף, להתייעצות, לשפוך את הלב, אוזן קשבת. זה קצת ילדותי, אבל... ומצד שני אני חושבת, שאני לא באמת רוצה לאבד אותה... אז אולי כן ליצור קשר? סתם לשלוח איזו הודעה... משהו... שלא נלך לאיבוד... למרות שגם היא יכולה להיות זו שתרים את הכפפה, ולא אני כל פעם. ובכלל, אני לא ממש מתעניינת בדייטים שלה כבר, אם היא תרצה תספר ואם לא, אני לא אשאל.
נמשיך לקשה יותר – ובהמשך לזה שאני לא אשאל, מודה, קשה לי. המחשבה שרגע אחד היא איתי באינטימיות, גם אם חד צדדית (בכל זאת, לפנק את הצד השני זה לא פחות אינטימי, במיוחד שרוצים לדעת מה השני אוהב כדי לספק את זה), ורגע אחרי היא בבליינד דייט... משגע אותי! יש לך אותי, מישהי שאת כבר מכירה, ועכשיו מכירה בעוד רמה, אז את הולכת ומנסה את מזלך אי שם??? נראה לי שאם זו לא היתה הסיטואציה, הייתי מרגישה קצת אחרת. ושלא נדבר על הדייט עם הבחור שהיה אמור להיות באותו ערב ונדחה. אני אפילו לא יודעת אם הוא התקיים, ואיפה היא בכל זה.
הכי קשה... – לא מצליחה להוציא אותה מהראש. כל שיר נשמע אחרת... כל מפגש עם החבר'ה פתאום חסר טעם לחלוטין... לא כיף לי... והיא מדהימה ככ...
הכי מסובך – החלטתי לעשות מעשה, ככה במקביל. נרשמתי לאתר היכרויות של נשים. אמרתי שאני חייבת לבדוק את השטח. לא שאני באמת חושבת שיצא מזה משהו, אבל אני רוצה לראות איך זה מרגיש לי, אם אני מסוגלת בכלל. אם כי, אני גם לא ממש מסוגלת לצאת לדייט עם גבר. כנראה שאנחנו באמת דומות – מוזר לי לצאת לדייט, מעדיפה פי מיליון להכיר איכשהו על הדרך.
מחשבות – מציפה בפני את כל הדברים הלסביים... מנסה לבחון. כשהייתי טום-בוי, כשהסתכלתי על ההיא, כשעשיתי כך ואחרת... אולי באמת בגלל שסימנתי V על כל הדברים המהותיים, אני מרשה לעצמי להתחבר גם לצד הזה. את כבר הבנת שאני לא חיה בהגדרות, אז זה לא שאני פתאום גיליתי את עצמי בצד השני, אבל אולי יש מקום לזה בחיים שלי. אני סתם חושבת בקול...

אני מקווה שהסוחר תקשורת שלי כלפיה לא תגרום לריחוק... מקווה שאני נוהגת נכון.
ככ בא לי לראות אותה, לדבר איתה, ואני ככ מתאפקת לא ליצור קשר. מחכה לה...
ועוד אני מקווה שהיא תיצור קשר לפני שבטעות ניתקל אחת בשניה בעבודה... כי אז כמובן הכל יהיה רגיל, כי אי אפשר באמת לדבר שם או להראות משהו בהתנהגות, להעביר משהו...
מה את אומרת?

אז בגדול אני אדבר איתה ואעלה דברים בסיטואציה נכונה. השאלה איך להתנהג עד אז ? ומה עם העובדה שהתחילה לצאת עם מישהי ?

אניניכולה פשוט לשאול: אני פשוט לא מבינה למה אני לא יכולה להיות.במשבצת של בת זוג ?
ככה הכי ישיר... בהנחה שאני לא רואה סיטואציה מתאימה בקרוב, והיא בטח תנסה להבין את המקום שלי, אם אכפת לה...

נשברתי, לא יכולתי, היה לי קשה מידי, והרגשתי מרחק שרק הולך וגדל. התקשרתי אתמול בלילה. דיברנו, היה קצת מוזר, גם ממנה הרגשתי קצת מוזר. שאלה מה יש לי – שמעה בקולי שלא משהו. אמרתי לה שקצת יותר מידי משפחתולוגיה. לא אמרתי כלום עלינו, לא רציתי ככה בטלפון להעלות דברים, אני גם צריכה לראות אותה, את הפנים. אז לא אמרתי שלמעשה כל המצב רוח הוא כתוצאה מ... ומצד שני - שוב, לא לעשות סרט ממה שהיה, והיה כיף... לאחר כמה דקות של ניסיון לשיחה רגילה, שאלתי מה עשתה בימים האחרונים. כמובן שהיא לא הזכירה את החדשה, נשמע שהיא נזהרה בכל הקשור אליה, כנראה בגללי. ואז כשסיפרה מה עשתה אמרה שגם פגשה אותה. אני כמובן אמרתי שאני שמחה לשמוע. והיה לי קשה ומצד שני רווח לי. בסוף סיפרה שמצבו של סבא שלה ממש לא משהו, זה די הסוף... אמרתי לה שאם היא צריכה משהו, אני פה בשבילה. זהו.
הקלה כלשהי, דיברנו, הכל בסדר. מצד שני, געגוע... בלבול... מניחה שלפחות אין חשש לפעם הבאה שנתראה. אוהבת אותה מאוד, ומקווה שנמשיך כרגיל, בטוח בעצם. אם תהיה הזדמנות אני אעלה את הנושא שלנו, ואם לא אז לא... בתקווה שהזמן יעשה את שלו...
פעם היא אמרה, בנוסף לזה שאני סטרייטית, אמרה שלא רוצה שאהיה הריבאונד, כי זה לא מגיע לי. אולי כל הסיפור הזה עכשיו עם הדייטים זה ניסיון להמשיך הלאה, בלי אולי תקווה אמיתית שיצא מזה משהו אמיתי. לא יודעת, אולי אני סתם משכנעת את עצמי ומקווה.
אין לי עוד מה להוסיף. באמת שאוהבת. אוהבת המון. אבל זה לא בשליטתי. גם אם לא אגיד לה כלום, אם היא מאוד תרצה אותי, אני לא אצטרך לשכנע ולהגיד את מה שהיא צריכה לשמוע. כי היא מספיק תרצה כדי לנסות... ואני מנסה להגיד לעצמי כל הזמן – כבר אמרתי לך את זה בעבר – אני יצאתי מהנישואים בגדול עם משהו אחד שמהדהד לי בראש "למה את נמצאת אם מישהו שלא נלחם עליך" – אז זה צריך להיות תקף גם פה... הבעיה שמילים לחוד ומעשים לחוד...

הי עדן,
לא שוכחת. אענה מחר ברשותך :-)
חג שמח בינתיים.

הי עדן,

ראשית תודה על השיתוף ועל הכנות המרשימה שלך.

את מגוללת את המחשבות בקול, אין ספק שהחוויות האחרונות איתה העירו בך משהו שעד כה היה בפינה מסוימת בחייך, ועכשיו קיבל מקום אחר. בולט יותר.. כזה שמגיע לקידמת הבמה של חייך, וזה משמעותי.

יתכן והיא לא רוצה שתהיי הריבאונד שלה, לפי מה שאני מבינה היא לא התגברה על הזוגיות הקודמת שלה ועל כן לא יהיה כדאי להיכנס למערכת איתה, זה יכול להיות מאוד קשה. בפעם הראשונה אני שומעת אותך אומרת, ומאמינה בזה, שאת אוהבת. ולכן- זה סיכון ענק עבורך, רגשית, להיכנס איתה למערכת יחסים.

במקרה הזה, כמו מול אורי, אני שוב ממליצה- לקחת צעד אחורה. לתת לה לרצות ליצור את הקשר, עד כמה שזה קשה להתאפק, חשוב יהיה- לקחת צעד אחורה ולבדוק מה קורה- האם מתגעגעת, האם משתפת, האם לפחות חוזרת לפורמט הקודם של הקשר. חוויות מיניות בתוך קשרים לא מחייבים הן מטלטלות.. עד כמה שמאמינים שזה "רק הפעם", או "רק זה ואח"כ הכל ישוב למה שהיה", זאת טעות מרה, כי אף פעם אף פעם זה לא עובד ככה. חוויה מינית היא בהכרח טומנת בחובה אלמנטים רגשיים. אני לא כותבת לך את זה כדי לעשות לך "נו נו נו", אלא להפך, לשקף, עד כמה זה לגיטימי- שכרגע, יווצר איזה מרחק ביטחון ביניכן- כי בכל זאת זאת חוויה משמעותית, אני בטוחה שלא רק לך, אלא גם לה.

אני כן חושבת שבבוא העת יהיה כדאי לשאול אותה למה לדעתך אינך עומדת במשבצת "של", למה היא לא רואה אותך שם, מעניין לדעת מאיפה ועל מה היא מסתמכת. גם ברמה שלך האישית, מעניין לדעת איך אנשים רואים אותך. ואיך את, לעומתם, רואה את עצמך, ואיפה הפער- כמה הוא גדול.

אשמח שתמשיכי לעדכן אותי, זכרי שכל דבר שקורה או לא, יש לו סיבה. בד"כ הסיבה הזאת נועדה לשמור עלייך מכל מיני "אסונות רגשיים". היא- לפי כל מה שאת מספרת לי, לא בשלה - לא למערכת זוגית לפחות. היא מאוד חוששת, היא מאוד פגועה מקשר קודם, היא מאוד "שמה" אצל אחרים את החששות שלה, היא עוד לא עיבדה את הכל. תני לה זמן. ודאגי לשמור על עצמך.

תיכף אתייחס לשאר, אחרי שאקרא כמה פעמים...
אז אין טעם להעלות דברים?
בבוא העת אולי יהיה טו לייט, פה יש קצת מומנטום, אם כי התחילה לצאת עם מישהי...
אני בהרגשה שלי מרגישה פספוס מצד אחד, ומצד שני היא בתקופה שהיא צריכה חברה. רק להבדיל מהתקופות עד כה שהיתה זקוקה לחברה, היא עברה
עם החברה לשלב אחר....
בגדול, אני לא רוצה להתמודד מול הקשר האחרון, של ה-אחת. במיוחד עם כל מה שאני יודעת עליהן, והכרתי את ההיא. אז גם בי יש משהו שלא רוצה. אבל שוב, אולי זה הזמן שלנו... ובאמת לראשונה הרגשתי במקום הנכון. פעם ראשונה שהרגשתי שאני יכולה להוריד את כל המגננות, שאיתה אני יכולה לפרוק הכל. בלי מגננות, שריון, חזות, תדמית...
אז מה את מציעה?

בעניין החוויה המינית, אני ממש לא רוצה שזה יהיה משהו בתוך חברות. איתה אני רוצה שזה יהיה בתוך משהו אמיתי, זוגי. לא מעוניינת איתה בחוויה מינית בתוך קשר לא מחייב. איתה אני רוצה קשר מחייב, או שנהיה חברות בלי חוויות מיניות. השאלה מה עושים עכשיו.
היא חוששת, פגועה, מתגעגעת, מבולבלת – לא משנה מה, באיזשהו מקום אני מרגישה שהיה פה חלון הזדמנויות. אולי לא, אולי אני טועה. אני יודעת שהיא מבולבלת, וממשיכה להתבלבל ובאיזשהו מקום זה נוח לה, ואמרתי לה את זה – היא מצידה מכחישה את זה...
כמה שאני אוהבת, ומסוגלת להסתכל רחוק – בית, משפחה, אישה, יש בי גם משהו שאומר – היא ספציפית, לא בטוח בשבילי. מבולבלת, יש לה לפעמים קטע שהיא לא ממש רואה אותי (ומצד שני, לפעמים הכי רואה אותי בעולם). אני הרבה יותר בשבילה מאשר היא בשבילי, אם אני חייבת להיות כנה עם עצמי. אני תמיד אבוא ואעשה ואהיה מוכנה להכל, והיא - פחות. בגלל זה, פתאום לקחת צעד אחורה – מבחינתי זה אומר המון וגם היא תרגיש בזה. היא, אם היא לוקחת צעד אחורה ואני לא שומעת ממנה כמה ימים, זה יכול להיות לגמרי שיגרתי.
היא באמת יקרה לליבי. כשהיא התחילה אז לספר לי על הפגיעה שלה, זה כל כך חדר לי ללב, לדם לעצמות. לא יכולתי לדמיין שמישהו פגע בה ככה. הדבר היחיד שחשבתי (אפילו שבכלל לא הייתי בתמונה באותה תקופה) זה איך זה שלא הייתי שם בשבילה. ואין מצב בעולם שאני אתן לזה לקרות ואתן למישהו או למשהו לפגוע בה. היא פשוט ככ הרבה בשבילי...

הי עדן,

אני מבינה אותך לחלוטין, במקרה שלה, המצב הרבה יותר שביר, בהחלט יותר "שחור לבן"- או, או.

אני מרגישה מצד אחד כמוך, שיש פה איזה חלון הזדמנויות, מצד שני כל האיתותים מצידה מראים כי אינה בשלה לזה, חד וחלק. היא לא מאוד מתבוננת בעצמה נכון לעכשיו, אולי קצת חוששת מזה כרגע, והיא לא מעניקה את מה שאת תעניקי לה. זה בסדר שצד אחד פחות, השאלה היא כמה פחות. אם "שיגרתי" אצלה לקחת צעד אחורה, צריך לקחת את זה בחשבון רב מאוד.. היא אולי רגילה שאת הצד היוזם יותר, המכיל יותר, המחבק יותר, ועל כן- היא רגילה לא ליזום. כי איפשהו זה מתאים לדפוסים שלה.

הפגיעה שלה שכ"כ קירבה ביניכן מלמדת עד כמה את יכולה להיות שם עבור אחר, עד כמה את יכולה "לצאת מעצמך" לקראת מישהו אחר, וזה משמעותי לך, כאישיות, לדעת את זה על עצמך. שוב, היא משקפת בך הרבה צדדים נהדרים.

אני באמת חושבת שאת צריכה לשמור על הלב שלך. לחכות לזמן מתאים. שהצד השני יאותת שזה באמת הזמן, גם עבורו.

קצת קרדיט לגברת – עם האקסית, ה-אקסית, היא היתה ממש בתוך זה – סתומרת, הכי חתונה בית וילדים. ואני מאמינה שאם ההיא היתה הולכת על זה, עכשיו הם כבר היו בתחילתו של תהליך. לבית היא כבר דאגה, קיוותה לא לעשות את זה לבד, אבל כבר רכשה שטח שאמורים לבנות עליו מתישהו. אז יש מן הרצינות, והכוונה העתידית. ברהש דיברנו, כל המשפחות בישוב היו, הילדים בני גילה עם בני הזוג והצאצאים... והלב שלה נמעך.
אני יודעת שהיא מחפשת את ה-אחד/ת. אני גם יודעת שהיא לא יודעת להיות לבד, או לא רוצה להיות לבד. היא גם סוג של הרפתקנית, ואולי זה שאנחנו כבר מכירות ואני תמיד שם, לא בדיוק מוסיף לחידוש וההתרגשות.
זה שהיא משקפת בי צדדים נהדרים, אני מניחה שזה טוב ויפה, אבל איך זה בדיוק עוזר לי...?
וכמובן שהייתי שמחה לאיתותים, אבל אולי יש בה משהו שמחכה שמישהו יבוא ויגיד לה – את, אותך. מישהו שיבוא ויהיה החלטי והכי ירצה אותה בעולם. לא יודעת...
פשוט כל פעם עולה לי תרחיש אותו לילה – למה לא דיברנו ברכב כשהיא חשבה שאני רוצה שנדבר עלינו? אולי זה שרציתי לדבר על משהו אחר גרם לה להבין שאין מה לדבר עלינו – ועוד שאלה אם אני בסדר וכמובן שאמרתי שכן... כי מה כבר אני יכולה להגיד בהודעה, ואולי זו היתה טעות... ואולי כשאמרתי לה שאני נבוכה ממנה, בלי להסביר את כוונתי, היא בכלל הבינה משהו אחר... שהיה לי כיף אבל זהו, לא מתאים לי מעבר... לא יודעת, המון מחשבות ותהיות.
ובלילה הלכתי לישון, וחלמתי עליה. חלמתי שאני רוצה להגיד לה ולא אומרת. ובסוף מתחילה אבל היא לא ממש מקשיבה, או שכן. ואני רק רציתי אותה ולא יכולתי לחשוב על מישהי אחרת, או מישהו...

צהריים טובים,

חשוב לי לציין שלא התכוונתי כי אינה בשלה *בכלל* למערכות יחסים, אלא יותר כיוונתי לכך שכרגע, כנראה עדיין כלואה בתוך פגיעות העבר וקצת מתקשה להחליט מה היא רוצה היום, או למה היא מוכנה היום, לאיזה סוג של היקשרות לאדם אחר.

לגבי ההתעסקות שלך בה, גם ביום וגם בלילה- אין ספק שזה לוקח ממך המון המון אנרגיות. אני מבינה ממך שאת חשה כי את מפספסת משהו, וגם היא כתוצאה, ויש איזה ברזל חם שכדאי להכות בו, ויהי מה. אז אם זה המצב, ואת חשה שזה בולע אותך במהלך רוב היום, ואינך מצליחה להרפות- אולי כדאי דווקא לעשות צעד, רק כדי להיות אחרי זה ולבדוק. אבל ה"יהי מה" הזה הוא חשוב. חשוב שתהיי מוכנה לכל תסריט, ולכל תגובה שלה, גם אם כביכול אין תגובה- זה גם סוג של תגובה. אני מבינה ממך שאת חשה צורך להסביר את עצמך, משפטים או התנהגויות, ואם כן- עשי זאת. זה יקל עלייך.

שאלת מה זה תורם לך כשהיא משקפת בך צדדים. אני חושבת שכשיש מולנו אדם שמאיר בנו נקודות שהכרנו אך היו סמויות, או שלא הכרנו כלל- זה כבר תורם ברמה האישית. לדעת איך אחרים תופסים אותי, אומדים אותי, איך היא תופסת אותך ואת ההתנהגויות השונות, את הסמנטיקות, ההבעות, המשפטים- זה חשוב. חשוב לך כדי להכיר טוב יותר את עצמך. לא שכל הערה והשערה של אחר לגבייך היא חשובה ונכונה, אבל במקרה הזה אני חשה ממך כי ההזדהות שלך איתה, מביאה אותך ללמוד עלייך עוד משהו. ואם בכל התהליך הזה למדת עוד משהו עלייך- מה טוב. זה תמיד טוב לאסוף עוד תובנות בדרך.