היי אשמח לעצה

מבולבלת יקרה,

ראשית, שיהיה בשעה טובה, בהצלחה ובאושר המעבר הזה למגורים משותפים. אני משוכנעת שהשהות המשותפת תעשה לכם ועמכם רק טוב.
בואי נתחיל במה שאת רוצה, כי את זה את יודעת בוודאות. אז...למיטב הבנתי, את רוצה לעשות את הצעד הזה ואת שלמה עם המעבר למגורים משותפים. לכן, מצוין שזה מתרחש, מעולה שמצאתם דירה שמוצאת חן בעיניכם ומשביעה את רצונכם ונהדר שהחלום שלך, לו המתנת הרבה זמן, קורם עור וגידים ומתממש.
"כנסי" לזה בהתאם לתחושותייך (את, בלי קשר למה את חושבת שהוא חושב ו/או חש). עשי למענך, למענכם ולמען ביתכם כפי שהיית רוצה שזה יהיה, כפי שראית בעיני רוחך, כי הנה ניתנת לך ולכם ההזדמנות להגשים את החלום.
באשר לבן-זוגך, אני משוכנעת שהוא רוצה בזה. אם הוא לא היה רוצה בזה זה לא היה קורה, היות ו"לריקוד" הזה צריכים שניים. אולי הוא חושש/מפחד ממה ואיך יהיה, אולי הוא חש שהמעבר הזה "מכניס" אותו לאיזושהי קפיצת מדרגה מבחינת המחויבות והאחריות שיהיה עליו לקחת על עצמו (וכרוב בני המין החזק חושש מכך...), אולי...את לא יודעת בוודאות מה עובר לו בראש ו/או בנשמה ולכן התמקדי בך, כי כפי שציינתי, את בהחלט יודעת מה עובר אצלך, גם בפן השכלתני וגם בפן הרגשי.
נסי לא ללכת איתו "ראש בראש". אם הוא לא פנוי ביום ופנוי בערב, היפגשו בערב, אם הוא לא מתקשר, התקשרי את. אל תנהלי איתו חשבונאות, בוודאי לא בשלב הזה כאשר הדברים מתחילים להסתדר כפי שרצית. תני לו תחושה שאת איתו ולצידו ולא נגדו.
לי נראה שהוא רוצה אבל מעט חושש. לכן, הושיטי לו יד ועזרי לו, עזרי לו להבין עד כמה המעבר למגורים משותפים טוב לו ועבורו ועד כמה נוכחותך ובתדירות גדולה בחייו טובה עבורו.
קבלי, הכילי ואהבי אותו, הוא זקוק לך עתה. התנהלות רכה ואוהבת מצידך תעמוד לזכותך בהמשך הדרך המשותפת שלכם בעתיד ולעת עתה תסייע לו להיות לך כפי שאת רוצה.