חופשה ללא הבת זוג.

שלום דנית,

בהחלט יש זוגות ש"מפרגנים" אחד לשני טיולים גם לבד, בארץ או בחו"ל. החוויה היא חוויה של בעיקר חופש ומרחב, לפעמים לשני הצדדים. לא פעם זה יוצר מסתורין וגעגועים ומרענן מעט את הקשר. לפעמים, מרוב שרוצים לתת מרחב, עולים רעיונות שקצת מתחרטים עליהם אח"כ, וכנראה זה מה שהרגשת כאן.

מצד אחד את כותבת שזה היה נטו רעיון שלך, אם כי התכוונת שהוא יהיה קרוב. הוא כנראה חיכה לאישור הזה שלך ולקח את הרעיון צעד קדימה. כנראה הרגשת באותו רגע שזה נכון, אך משחשבת על זה שוב- היו לך ספקות.

נשאלת השאלה, למה. למה היו ספקות? האם יש משהו שקשור לאמון? האם את מרגישה שאת יכולה לסמוך עליו לחלוטין? האם זו רק פגיעת אגו קטנה- שהוא ממש רוצה את זה ולקח את זה ברצינות, להיות קצת בלעדייך? האם זוהי קנאה (בריאה)? נסי לזהות מה בדיוק קשה לך שם. אם הוא היה לוקח חופשה בארץ- האם זה היה מתאים לך יותר? או שלגמרי הרעיון נראה לך הזוי פתאום?

אני חושבת שיהיה נכון לשקף לו מה קרה לך אחרי שהעלת את הרעיון. שפתאום, צצו לך ספקות ואולי חרטה לגבי הרעיון הזה. שפתאום הלבד הזה גורם לך להרגיש קצת מאויימת או חסרת ביטחון (השערות, את תמצאי את המילה שמתאימה), בהחלט שווה להגיד לו שאת לא שלמה עם זה. אם הזוגיות שלכם פתוחה דיה ואתם בד"כ שקופים וגלויים זה עם זה, לבטח הוא ישאל למה ואת תוכלי להגיד לו לגמרי מה את מרגישה, ללא חלילה טון קשה או מאשים.. את יכולה בהחלט להגיד לו שזה מעט מעליב/ מוזר/ כל דבר אחר לגיטימי.

מותר לך להתחרט. זה קורה, כשאנחנו מאפשרים משהו לבן הזוג ואח"כ מתקשים לחזור בנו. אבל החזרה הזאת היא מספרת לך משהו על עצמך ועל איפה את בזוגיות הזאת. וזה בסדר לתת לזה מקום, כי משם בד"כ רק צומחים.

אני בטוחה שתוכלי להמשיך לאפשר לו את המרחב לו הוא זקוק (שווה לברר איתו למה בדיוק הוא זקוק), ואולי לחשוב יחד על פיתרון שמתיישב יותר טוב עם התחושות שלך.

היי עדי,

תודה על העצות שכתבת ועל הפירוט הנרחב.

עזרת לי ונהנתי לקרוא את דברי החכמה שלך.

מה שקרה,

אתמול בדרך לביתי, לפני שקראתי את שכתבת, חשבתי על הנושא והתחלתי בגיבוש דעה.

כשהגעתי לדירה, דברתי איתו על הנושא, שהרי בטוח שגם חיכה לדעתי.

שמעתי את נימוקיו והחלטתי שמגיע לו.

הרי בסה"כ הוא הציע לי להצטרף ואני סרבתי (כי אין לי צורך כרגע לסוע לטיול), לעומת זאת הוא מאוד רוצה לצאת לחופשה בעיקר בגלל שאם לא יקח את החופש הזה, ימחקו לו בעבודה והוא יאבד את הימים.

כמו כן החלטתי שאין סיבה שלא אבטח בו באחוזים גבוהים וגם דיברתי איתו על כך והוא הביע תמיהה מאיפה אני מוציאה רעיונות....... ושזו שטות לא לבטוח בו.

ואני די מקבלת זאת, עד כמה שידוע לי הוא בחור מאוד טוב ונאמן ואין סיבה לא לבטוח בו .

(אם כי בחיים יש תמיד הפתעות).

אנחנו רגילים לבלות ולטייל תמיד ביחד ולכן לא כ"כ אהבתי את הרעיון שיסע בלעדי.

אבל כמו שאמרת צריך לתת קצת מרחב בזוגיות

והאמת גם לי יהיה אויר לנשימה.

כמו כן הוא מתכוון לסוע בטיול מאורגן, ומבחינתי זה נשמע יותר טוב מזה שהוא יסע לבד לגמרי. או עם חבר.

אז כמו שאתם רואים, התחלתי לחשוב שזה בסדר לתת לו מרחב ושיהנה מטיול וגם אני אוכל להפיק מכך תועלת- : מרחב ושמחה כאשר יחזור.

בנוסף עדי, נתת לי חומר למחשבה,

תודה רבה.

שלום דנית,

ראשית אני שמחה שהצלחתי לעורר כמה נקודות למחשבה ותודה לך על מילותייך החמות. מעבר לכך, שמחתי לקרוא את התובנות הנהדרות שכתבת, ונשמע שהפעלת שיקול דעת ומודעות עצמית גבוהה אלייך ולזוגיות.

כל הכבוד לך שאת מפרגנת לו צעד כזה, אין לי ספק שזה יכול לעשות הרבה טוב. לכל אחד באופן אישי וגם לביחד שלכם.

אשמח כמובן להמשיך להתעדכן איתך מה שלומכם.

בהצלחה רבה וזוגיות טובה ומאושרת.