חיים עם אדם עם אישיות נרקסיסטית

שלום לילך,

אני מצטערת על מה שאת עוברת, בתחושתך בן זוגך רואה רק את צרכיו ולא אותך, בעיקר במצבים שאת כה זקוקה לו. קל מאוד לקיים זוגיות כשטוב לשני הצדדים, זה החלק היפה של הקשר. החלק הפחות יפה והיותר קשה, וזה למעשה הניסיונות שהקשר עומד בהם- הם הפעמים האלו בהם באמת צריך לראות את האחר. לא קל תמיד לעשות את זה אבל השאיפה היא שברוב הפעמים תהיה הסתכלות והתבוננות גם בצד השני.

בגלל שבאישיותך את נוטה להעניק ולתת בקשר, והוא באישיותו יותר רואה את עצמו, לדברייך, כנראה זה התאים ומצאתם את הסיפוק בקשר. עכשיו כשאת יותר זקוקה לו הוא מתקשה לראות אותך. נשאלת השאלה למה את כה מעניקה עד שכבר "אין לך משל עצמך"? נשמע שמתוך המקום הזה, שאת בהחלט יכולה לשלוט בו, הגעת למצב הזה. קשה לעמוד מול מישהו שרק שואב ולא מעניק. אך אני לא בטוחה שהוא "שחור ולבן", ז"א, לא מעניק לחלוטין. יתכן ובמצבים מסוימים שאת מבקשת את תשומת הלב אלייך- הוא פשוט לא מצליח להיות שם והוא קם ועוזב. יש לכך כמה מרכיבים, ביניהם, דרך התקשורת שלכם, איך את מנסחת בקשות מולו (דרישה, בקשה, שאלה), יש גברים שחשים מצוקה קשה כשבת הזוג בוכה מולם, יש כאלו שדווקא יתגייסו ל"בכי" ויתנו את המענה. לכן חשוב לבדוק איזה סוג תקשורת נכון מולו.

אני מחדדת שוב שהיכולת והנטיה שלך לבטל את עצמך, לוותר על צרכייך- היא לגמרי בשליטתך. בן זוגך אולי מעמיד אותך פה בניסיון לא פשוט, לא לוותר על צרכייך- לעמוד עליהם. השאלה היא איך עושים את זה מולו מבלי להבריח אותו מהקשר. סביר להניח שכאשר אינך מקבלת את מה שאת זקוקה לו- את תכעסי, זה טבעי. חשוב לבדוק מה את יכולה לשנות מולו כדי לגייס אותו יותר לקשר.

תודה רבה על המענה המהיר תשובתך משמעותית עבורי אני עדיין לומדת את שכתבת לי ומנסה להפנים יתכן ואם הייתי מפנה מהזמן שמקדישה לו ולילדיו ומשקיעה בעצמי לא הייתי חשה כה מרוקנת כשהוא לא שם עבורי אף פעם
קשה לי לחשוב באיזה צורה הוא כן היה מתיחס כיוון שאני תמיד מדברת איתו מראש על מעט הדברים החשובים לי ואז הוא מיתיחס בהנה ומפריח הבטחות אך כשמגיע הרגע הוא הופך את עורו ולמלול צערי המיתבטא לא בכעס ולא בהתקפה אלא בניסיון הידברות שקט או לחילופין במצב גרוע יותר בבכי חרישי לתוך הכר הוא פשוט נעלם מאים בניתוק ולכן נאלצתי בכל פעם לוותר כדי לשמר את הקשר


לו היה מדובר בדברים קטנים כמו ארוע שהיה חשוב לי להיות בו או יציאה או פרחים ליום הולדת הייתי מעבירה דף בקלות הבעיה היא שמדובר בדרים קריטים כמו חתימת חוזה על דירה לתווך של שנה לפחות למרות שגדדנו במשך שנה וגרנו בדירות מוזנחות לשכירות של חודשועברנו כ7 פעמים וביום שמצאנו דירה והוא היתחב לחתום הוא נעלם לשבועיים

או להשקיע ביחסי מין יותר מפעם ב3 חודשים וכו

במצב הזה איני יכולה לבחור דרך הידברות כזה או אחר כי הוא נעלם ומאים בפרידה
ניסית לדבר איתו בימים רגועים אך אז הוא פריח הבטחות והבנוטת
מה עושים

הי לילך,

לא פשוט מה שעובר עלייך. נראה שדפוס התקשורת שלו מאוד בעייתיים, הוא מאיים בניתוק הקשר כי הוא כנראה מרגיש מאוים בעצמו- מהבכי או מהעימות עצמו בלדבר, בלהתמודד.

דבר נוסף שמשפיע על התחושות שלך הן הריקנות שאת חשה בחייך, לצד החיים המשותפים. נסי להפריד בין חייך כאדם אינדיבידואלי, לבין חייכם כזוג. נראה שמחקת הרבה "עבור" הקשר. אולי שווה לנסות למלא את חייך יותר, בדברים שקשורים רק לרווחתך האישית הפעם.

בואי לא נשכח מה הוא חווה ביחסים עם אשתו המנוחה, יש לכך חשיבות קריטית לגבי הטראומה שחווה בקשר, הפרידה הנוראית הזאת מבת זוג, האשמה אולי שהוא סוחב על גבו. לכן אני לא חושבת שיש "לדון" אותו כבן זוג רגיל לחלוטין. בכל זאת, הוא חווה אובדן מאוד קשה. אולי הוא מנסה לא לשחזר את הכישלון ועושה פעולות מסוימות ונוקט בצעדים מסוימים כדי לא להיכוות שוב. אלו רק השערות.

כאשר הוא ביום רגוע והוא מפריח הבטחות, אולי שווה להתמקד בהבטחה אחת בלבד שהוא מוכן גם לקיים, אפילו לכתוב את זה ולסכם מה עושים כדי שזה יתקיים, ומתי עושים את זה. ז"א לתת לזה תוקף ממש ולנסות הפעם גם ליישם את זה. חשוב שזאת לא תהיה הבטחה עצומה אלא משהו קטן, על מנת להגביר את הסיכויים להצליח בו. הצלחה קטנה תגרור עוד אחת כזאת. מה דעתך?

מה דעתי? דעתי שאת מקסימה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תודה רבה קראתי בעיון את עצותיך אני חושבת שאת מאד צודקת עדיף שאשתחרר קצת ואעצם עצמי בתחומי פעילות ועבודה שאני טובה בהם ולא אוותר על הכל ככה שלאמצב רוחי לא יהיה תלוי רק ביחסו אלי

לגבי לסכם איתו ניסיתי בעבר בימים הטובים לסכם איתו הוא הבטיח וזה לא קרה
הוא כאילו ביים מריבה שחיפש אותי מתחת לאדמה כדי שלא יהיו תנאים שמשהו טוב יצא באותו יום
אנסה עצתך שוב באופן שאתמקד בדבר אחד כל פעם ולא יותר

אך לשם כך עליו לשוב מהעלמותו הוא אנו עונה לטלפונים ומיתעלם לחלוטין עבר לגור אצל הבת הנשואה שהיתנגדה לכך שיתחתן זה מה שידוע לי


הוא מגיע ממגזר נורא חרדי ששם הכבעלי נושאים כל חג וכל שבועים לרב שלהם והנשים והנכדים נישארים לבד ולא עובדות
הן חיו כל הזמן על חשבןנו ועדין אך נותנות לו להרגישד אשם שלא תמיד יש להן מקום להיתנחל
אני מזמינה אותן הרבה אך הן 7 ועוד כל אחת עם הרבה ילדים והן נורא מקנאות אם מזמינים אחת ולא את השניה והיו רגילות להיתנחל אצלו יום יום
שם הוא כרגע נימצא ועם ישוב אנסה את שהיצעת

המון תודה עזרת לי בנתים הרבה ואני מעריכה את נכונותך הכנה לסיע מעריכה זאת מכל הלב
תודה

הי לילך,

תודה לך, אני שמחה שאני יכולה לעזור.

כמובן אשמח לשמוע אם העצות האלו הועילו והאם יש איזה שינוי בהרגשתך. יש משמעות רבה למנטליות ולמקום ממנו הוא מגיע. אולי שווה להתייעץ גם עם רב באיזור, מהמגזר שלו, ולראות אם יש משהו שאפשר לעשות ברמה הזוגית או ברמת התקשורת מולו.

ככל שאת נותנת יותר מידע כך יותר קל להתאים את הכיוון הכללי לסייע לך.

תודה לך ושבת שלום,

שוב מפח נפש .כשניסיתי לבקש ממנו שיחה או הידברות הוא מיתנתק לא עונה לטלפונים ועבר לגור סופית בבית ביתו הבכורהוברחוב שכל שאר ילדיו גרים הנשואים
הוא לא מוכן לסגור על דירה שהבטיח לי לפני 7 חודשים שנעבור אליה ולאחר נדודים רבים כי הוא טוען שכשהוא הבטיח זאת הוא חשב
שמגורינו בקירבת מקום יספיקו לו כיוון שאנו מבקרים ומארחים את ילדיו הרבה ורצה שהבת הלא נשואה תוכל להעזר בנו ,,,הבטיח לאחר נישואיה הוא יוכל לידאוג לי לצאת מהקרוואן שגרנו בו ולעבור לבית נורמלי ולהעניק לי זמן איכות


אך כעת לאחר שחיתן ביתו ולמרות היתמסרותי אליו ואליה בכל הריצות והעזרה הפיזית והריגשית

ולאחר שבילינו 7 חודשים אינטנסיבי בחברתם למרות שהבטיח לדאוג לי הוא שינה את דעתו וחושב לחזור לגור בבני ברק למרות התחיבותו לפני נישואינו שהוא עצמאי ושזה קיצוני עבורי הם שיכים לחסידות קיצונית בה הבעלים כמעט לא בבית ואין מגע פיזי ואפילו לא הולכים יחד ברחוב ובחגים הבעלים לא בבית וככה כולם יהיו אצלו עם הילדים כמו פעם
בלי זה הוא מיוסר ולא יכול להעניק לי כלום
הוא חוזר על התנית הקשר או שתסכימי לגור בחברה הזו עם החוקים האלה כשכולם על הראש יום ולילה או שלא אשאר נשוי ואינך יכולה לצפות ממני לדבר כי כל עוד זה לא קיים אני לא מסוגל להעניק כלום



אני לא מתחילה את המערכה הזו היום
אני כבר עברתי את שלב התמימות הגובלת באיבוד לדעת במיבצעים רבים למען ילדיו הנשואים ואלה שלו ועבורו כדי שיהיה מאושר וכדי שיעריך וחכתי לרגע בו הוא יעניק משהו לי

הדפוס הזה הוא כבר שנתיים של מאמצי על לרצות אדם שהחליט שכל עוד חסר לו משהו אז הכל רע הכל לא שווה ושגם כשממלאת לו את צרכיו במאמצי על לא עוברים יומים ושוב יש לו מצב רוח קודר ומגיעה הדרישה הבאה

הוא יודע כמה אני אוהבת אותו וכמה קשה יהיה לי להישאר לבד כי אני חוזרת בתשובה וזקוקה למיסגרת הבית לאוירה דתית בבית משלי והוא גם יודע כמה קשה היחס החברתי לאישה פרודה במערכת זאת
הוא מישתמש בזה ואומר לי את לא רוצה להיפרד נכון
את לא רוצה להישאר לבד לי יש מישפחה דתית ילדים אחים וכו אז אם את לא רוצה לאבד זאת תיצטרכי למלא לי עוד ועוד דרישות


עם כל הרצון הטוב אני כבר לא מסוגלת............מרוסקת ושבורה משנתים של אהבה הענקה פינוק ועבודה פיזית קשה למישפחה שלמה בלי לקבל מילה טובה יחס מעריך או מילוי משהו ממה שחשוב לי בעיקר קשה לי שהוא מתנה אינטימיות פיזית במשך חודשים עד למילוי הדרישה הבאה


אני אומנם באה מבית חילוני אך יש לכל אחיותי ובני זוגם ערכים אלמנטטרים ואף אחד לא מאיים כל שני וחמישי בפרידה על קושי הכי קטן או צורך של בת הזוג או משאיר להן רשימת מטלות בלתי פוסקות ומתנה האינטימיות בזה


ודבר אחד החלטתי בעיקבות עזרתך להתחיל לפחות לפרגן לעצמי רגעי אושר אישיים בלי קשר אליו
לקחת את הזמן כעת כשהוא במילא הלך לצורך האיום לבנותיו ולקחת אחריות על האושר שלי .אך איני יודעת מה להגיד לו
ן

היי

ברכות לעדי שנתנה לך מענה מהיר ומעשי:
אני מבקש להוסיף מאחר והוא לא מקיים את התחייבויותיו הבסיסיות הלא המה כתובים שחור על גבי לבן בתורה שהוא מאמין בה, את צריכה להגדיר מחדש את היחסים ביניכם, יהיה לך יותר קל לעשות זאת באמצעות גורם שלישי,
דבר ראשון - חידוש הקשר הזוגי וקדושתו!
דבר שני - תתאמו ציפיות, בשביל מה באת, לאן את הולכת, מי עושה מה ומתי,
דבר שלישי - מהי מידת האחריות שלך כלפי בניו ובנותיו הנשואים וכו',

קחי לעצמך את כל הזמן שבעולם לטפח את האישיות שלך, לעולם אל תזניחי את הדברים שחשובים לך,

בהצלחה

רק עתה תיקנו המחשב אס סליחה על איחור במענה
תודה רבה רבה על האיכפתיות והמענה
עזרת לחי לארגן תחושות רבות במישפטים מתומצתים המשקפים את עיקרי הדברים מעריכה עזרה ותודה

הי שוב לילך,

בהמשך לדברים הנכונים של בני, חשוב מאוד להסתכל עלייך כעל אדם נפרד, ומה בעצם המטרה. המטרה היא שתהיי מאושרת ומסופקת בקשר. מערכת דתית ומסגרת דתית תוכלי למצוא לא רק ע"י תלות בבעלך, אלא גם במקומות נוספים שישמחו לתת לך הכלה כזאת כפי שאת צריכה.

מעבר לכך אני מתקשה לראות את בן זוגך עושה צעד לקראתך ואף להפך- מציב לך תנאים ברורים להישארות בקשר. הוא מבטיח הבטחות ואינו מקיים, אורח חייו בעייתי מבחינתך, הוא מאיים עלייך שתישארי לבד ומזכיר לך כמה הסטטוס שלך יהיה בעייתי, הוא אינו מתקשר איתך כמו שמצופה ממנו, ועוד.

המלצתי היא לפנות לאשת קשר באיזור, מישהי דתיה כמוך שאת סומכת עליה, דמות מכילה שיכולה להיות לך לאוזן קשבת ואולי גם להדריך אותך מה לעשות. מישהי שהיא פתוחה דיה לראות אותך בתוך כל המכלול ואת אושרך במקום הראשון. מישהי שתוכל להבין את התסכול שלך. אם תרצי תוכלי להמשיך להתייעץ איתי ואנסה לכוון אותך ככל שניתן.

בברכת הצלחה,

תודה על ההיתיחסות והאיכפתיות סליחה על העיכוב היתה בעיה השבוע במחשב
עדיין לומדת את תשובתך
אימי שהיא עובדת סוציאלית מאד העריכה צורת חשיבתך ןגם אני חשה שאת רואה את טובתי מול עינייך ושאני חייבת להיות קשובה לדבריך למען היציבות הבסיסית שלי.


אולי כי כה אהבתי אותו ואולי כי הישקעתי בו המון היפסקתי מזמן ךלחשוב על עצמי ואולי כי הביע וכמיהה לקשר לפני נישואינו ...אולי כי ריחמתי עליו שהיה אלמן...ואולי כי לפני נישואינו הביע מישאלת לב לחיים שמחים שיתופיים ואוהבים האמנתי שחיינו יהיו ניפלאים ושגם אם יהיו קשיים עם רצון משותף ואהבה על הכל ניתן להיתגבר

לא היתעצלתי מלעניק לילדיו ואני אוהבת לפנק ולארח אז לא חשבתי שילדיו הנשואים יהוו בעיה.....
אך כניראה לא היכרתי את החברה המאד קיצונית הזו הייתי אולי תמימה חדשה חוזרת בתשובה....
וכעת
לי מאד קשה להפריד כניראה בין מה שהוא הבטיח שיהיה בין מה שחלמתי שיקרה בנישואין בין מה שאמר שהוא רוצה שיהיה לבין מה שבעצם קרה בשטח

הוא נתן לי להבין שאם אוותר עוד ועוד אז אחרי זה הוא יתחשב ויעניק גם לי אך עד שאינו מאושר לגמרי הוא אינו יכול להעניק דבר

בקיצור חשבתי הנה עוד ויתור אחד עוד מתיחה אחת מצידי עוד מאמץ נוסף והנה הוא גם יחשוב עלי אך זה לא קרה להפך בכל פעם שאני ניזקקתי לו הוא היתחיל בקול דו שיח עם עצמו עם מלאתי מספיק את צרכיו ובקושתיו ואם מגיע לי לקבל משהו ממנו
המסקנה תמיד היתה שלילית אלא עם אשקיע בעוד תחום וזה לצערי נהיה מעגל שלעולם אינו ניגמר.... מציאות חיים בה כשאני מעניקה לו הוא שמח ומאושר ומפריח הבטחות ואז אחרי כן מציאות ביקורתית שהכל לא מספיק שווה כי חסר לו משהו נוסף ...מציאות בעצם קשה מאכזבת ואכזרית אפילו.....

כעת בעיקבות הקושי שלי להמשיך כך כתבתי לך ואני יודעת שחיבת להפנים חזק את דאגתך אלי ולהתחיל לחיות
מנסה......אולי אסע לסוף שבוע ארוך לחופש להרגע להפנים ולחשוב מה הלאה

בנתיים המון תודה מעריכה מאד מאד
שבת שלום

שלום לילך ובוקר טוב,

ראשית תודה לך על המילים החמות, אני שמחה לעזור.

את מעלה כאן אותך כאדם שנכנס לתרבות חדשה, למשהו שהוא לא הכיר עד כה מבפנים, ומה ששאב אותך לתוך זה הוא קודם כל ההצהרות של בן זוגך, ההבטחות והעולם הורוד שהוא הציג לפנייך. מעבר לזה גם החממה הדתית שאת זקוקה לה בתקופת התחזקותך. נוסיף לכך את החמלה שאת חשת לבן זוגך, וכמובן שבהתחלה זה נראה מבטיח, ובשם האהבה בהחלט ניתן היה להבין את המקום הזה.

מעבר לזה, בן זוגך לצערי לא מקיים את מה שמבטיח, מאחורי המילים לא עומדים מעשים קונקרטיים והגשמת התקוות שלך. אין ממש ביחד, יש אותו ואת סיפוק צרכיו ו"אם" הוא יסופק ויתרצה, אז יבוא לקראתך. לצערנו זה לא עובד ככה, ומשהו גם אומר לי שהוא לא יהיה מסופק אף פעם. כיוון שקיימת נטיה ברורה לבקש עוד ועוד ללא שובע.

זה רעיון טוב לעשות איזשהו פסק זמן ולחשוב עם עצמך לאן את לוקחת את חייך הלאה, זכרי שהחיים הם בשליטתך, ואושרך- באחריותך. אין מישהו שאת צריכה להיות תלויה בו שיגשים את אושרך (כפי שעושה בן זוגך למשל, מולך). רק אנחנו אחראיים לאושר ולשמחה שיש לנו בחיינו- ואנחנו צריכים גם להתאמץ לפעמים להשיג את זה. אם נצפה שהחברה תספק לנו את זה, זה אומר דבר מאוד עצוב- שאנחנו תלויים באחרים כדי להיות מסופקים. זה לא דבר נכון לחיות לפיו.

אני שמחה שאת בדרך הנכונה ואין לי ספק שעם תמיכה מתאימה את גם תצליחי לצאת לדרך שיותר מתאימה לך, זוגית ואישית.

הי kgsh vherv u,usv auc
חוזרת אליך לאחר תקופה ארוכה של ניסיונות שונים
כיוון שלא היצלחתי לשנות את המצב עם בעלי שמאז נישאר אצל הילדים ניסיתי לשנות את עצמי
גם הלכתי לסדנאות העצמה אישית וגם לסדנאות של היתמודדות עם תיסכול כעסים ותיקשורת חיובית ועוד
כל התקופה הזו ניסיתי ליצור עימו קשר
והוא אכן נעתר וענה והתחיל להיתיחס
אך בקצב מאד מאד איטי
במשך 3 חודשים ענה רק בסימסום קצר ופעם בשבוע הגיע לפגוש אותי
מצד אחד שלח כל לילה סימסומי אהבה כאילו רק היתארסנו והציע לקחתני פעם בשבוע לבית קפה
ומצד שני אין שינוי מעשי
הוא לא חותם על דירה
כי מפחד להיתחיב
הוא לא נותן ביטחון לגבי המשך הנישואים אומר ניראה
אין יציבות עימו באף תחום או היתחיבות
הוא נישאר לגור אצל בנותיו ואני נישארת תלויה באויר
היתברר למפרע לאחר תחקיר שערכתי גם את אישתו המנוחה עזב הרבה פעמים עד שנטשה לחלוטין ואז היא ניפטרה מהתקף לב
הוא טוען שהיא היתה קשה כלפפיו מאד וגרמה לו לדיכאון קשה אך בברור שערכתי היתברר לי שסבל מדיכאונות עוד בילדותו
שהוא סבל בעברו מדיכאונות קשים ובעיות חרדה עוד מנעוריו וסירב לקבלת טיפול
בשיחה עם פסיכיאטר היתברר לי שתופעות שראיתי אצלו מוגדרות כאפיזודות דיכאוניות ושיכות גם להפרעת אישיות חרדתית ונימנעת
כעת אני בדילמה
מצד אחד אהבתי אותו היו לנו גם הרבה דברים יפים משותפים .הרבה רגעים יפים ושמחים שבהם הוא גם העניק והיה מסור מאד ועד שנישאתי בגיל מבוגר חבל לי לפרק הקשר וגם מרחמת עליו
מצד שני אני חיבת להמשיך עם חיי להשכיר דירה לחזור למעגל העבודהה שהופסק כשנישאתי אליו ולחזור לחיי חברה שמחים ולשקם עצמי.הההההבעיה היא שאם אעשה זאת כבר יהיה לי קשה לחזור אליו אם יראה סימני מוכנות כי עבודתי עם נוער בסיכון היא בעבודת ערב במוסד ומקום מגורי יהיה רחוק מהיכן שמתאים לו לגור ליד עבודתו וילדיו
הקשר עימו חשוב לי
אך עד כמה יבוזבזו ימי וכמה אשאיר עצמי באי ודאות הזו???

היי

כואב לשמוע את מה שאת עוברת, יפה מאוד שאת מתעקשת להחזיק את הקשר ועוד יותר יפה שהלכת להתחזק ולקבל כלים כיצד להתמודד איתו,
לדעתי אם אינך רוצה לחתוך נשארה לך ברירה אחת והיא לחיות את חייך כאילו הוא אינו קיים יותר בחיים שלך!
מה תרוויחי?
שתפסיקי לצפות מאדם שעל פי מה שתיארת אינו מסוגל כלל להעניק לך צרכים מינימלים...
שתפתחי את העיניים ואת הראש כדי לפנות מקום לאהבה חדשה שיהיו בה קצת מהצרכים שאשה בגיל שלך מבקשת...
ו...תרוויחי (אולי) שהוא יקלוט שהוא הולך לאבד אותך ואז בעזרת השם יתברך אינשאללה הוא יילך לטיפול קבוע ומסודר! אמן!
במידה וכל זה לא קורה תצטרכי לעשות חישוב מסלול מחדש ואז לקבל החלטה אמיצה כיצד את רוצה לבלות את שארית חייך,
- - - אל תוותרי על תגובתה של עדי - - -
שיהיה לך המון בהצלחה

הי אעריך תשובה מהעוס עדי בדיחי זה יעזור לי מאד במצב הרגיש הזה מעדיפה שאחרים לא יענו במקומה

שלום תמר וסליחה על העיכוב במתן המענה,

קודם כל ברכותיי על עבודתך- עבודת קודש. מאוד מאוד חשוב שתתחילי לאסוף את חייך ולהכניסם למסלול. כלומר- עבודה מסודרת, דירה מסודרת, אורח חיים עם סדר יום ברור. לצערי בעלך מערער את כל אלו אחד אחרי השני, כמו דומינו.

לגבי מה שביררת עליו ותיארת פה- כן, בוודאי שיש דפוסים ברורים של הימנעות מקשר, של חוסר יכולת ליצור מערכת יחסים לטווח ארוך, אינו יכול להתחייב, אינו "יודע להתחייב" גם לך ועוד. ולכן הדפוס הזה, בגלל שהוא כרוני- הוא לא ישתנה. גם אם יהיה קשר, להערכתי הוא לא יחזיק לטווח ארוך. אני יודעת שזה מאוד קשה עבורך ואת נתלית בתקווה שיום יבוא והוא ישתנה ויהיה לכם את הקשר שרצית בו, אך ממה שאת מתארת כלל לא בטוח שזה יהיה כך.

ולכן, ככל שתקדימי ותאספי את החלקים ותתחילי לבנות את חייך, כך תוכלי גם לדעת מה לעשות הלאה ותרגישי מאורגנת יותר. לגבי הזוגיות- אני בספק אם הוא יצליח לספק אותך, אני לצערי לא חושבת שהוא באמת מסוגל, לאור מצוקותיו. שוב ממליצה לך ליצור קשר עם מטפלת שתוכל לכוון אותך, מתוך המקום התרבותי שלך, למה את זקוקה. את תרגישי מוכלת ורגועה יותר כך.

לעוס האיכפתית והמקסימה שוב תודה שאת שם כדי לכוון ברגישות ובאכפתיות ולעזור
אני מנסה להפנים את שכתבת לי עם כל הכאב שבכך
ניסיתי להכיל לאפשר את השוני בהיתנהגותו את אי המסוגלות מתחתי עצמי מעבר לגבול יכולתי להכיל
ואכן את צודקת חיבת להעביר דף ולקבל החלטה ושליטה על חיי
משהו בי לא רוצה לפרק .ולסגת
אני אדם מאד סבלני ונאמן בטיבעי אף פעם לא נוטשת אך זה כבר בעוכרי....
קשה להמשיך וקשה להיפרד כי כל כך חלמתי להינשא והישקעתי כל כך הרבה בקשר הזה
אך אולי אין ברירה
ביקשתי ממנו ללכת לטיפול ואמרתי לו שאתמוך בו בדרך אך הוא שונא תרופות ונילחץ מהסטיגמה של פסיכיאטר.ביקש שבועים לשקול זאת .גם אם יטופל מי יודע אם יתמיד וכמה זה יעזור
כי כל היתמודדות הכי קטנה גורמת לו למנוסה והיתכנסות כמו חילזון בתוך הקונכיה ומאד קשה כפי שאמרת וידעת לחיות ככה לאורך זמן
וכרגע האי יציבות וביטחון המיתמשך הזה מערערים אותי וגזלו לי מזמן את אופיי שהיה תמיד צוחק וצוהל
מעריכה את הזמן שהיקדשת לסייע לי לישקול מחדש המהלך
רק מקווה שאמצע את הכוח
תודה רבה בנתים שבת שלום

תמר יקרה,

תודה לך.

אני יודעת שזה על גבול הבלתי אפשרי שאת תקחי צעד אחורה מהקשר הזה, אבל לזוגיות צריך טנגו מסוים והוא אינו יודע לרקוד אותו. הוא מסתגר כי זוהי בדיוק המצוקה שלו- אינו יכול להתחכך עם ה"בחוץ" המכאיב. אינו יודע להתמודד עם זה, כל הקשור למחויבות רק מלחיץ יותר. מסרב ללכת ולקבל טיפול- זאת גם בעיה.

אני מחזקת אותך- בטוחה שתמצאי את הדרך המתאימה. אם תצטרכי סיוע נוסף והכוונה אני עבורך גם במייל האישי.

בברכת שבת שלום,