בגדתי בבן זוגי

וואו כתבתי מגילה שלמה, ועדין לא נראה לי שיש מספיק אינפורמציה :) אני חושבת שמי שירצה לעזור וייעץ צריך לדעת עוד פרטים חשובים...
אחרי השיחה השיגרתית ביום ו' ועד היום לא דיברנו ממש עם בן זוגי. לא התעקשתי לדבר אחרי שקראתי את ההודעה שלו. השבתי לו שאני לא מבינה מה קרה ורוצה לדבר בצורה גלויה, אבל לא אכפה את עצמי ואכבד את הבחירה שלו. זה אולי נשמע מוזר שהתנהגתי בצורה כזו אחרי חודשיים של קשר. זה יכול להישמע גם כאילו שהסגרתי את עצמי. הרי אם הייתי חפה מכל פשע, הייתי לכאורה אמורה לדרוש הסבר ולא לקבל את ההתנהגות שלו כמשהו לגיטימי. אבל אני טיפוס כזה. אני מאוד קנאית לפרטיות ולחופש שלי וסולדת ממחויבות, לא מסוגלת לסבול "דרמות" וטענות. (כן, אני יודעת שזה קיצוני מדי) לכן אני גם שומרת על דיסטנס מהצד השני, לא דורשת יחס ולא כופה את עצמי. מכבדת את הרצון של השני, מה שהוא לא יהיה (כל עוד זה לא פוגע בי. והאובדה שלא רוצים אותי לא אמורה לפגוע, זה לגיטימי) זו גישה ליברלית שיש בה המון יתרונות, אבל אני לא לגמרי מאמינה בה, אומנם בד"כ נוהגת על פיה. מכאן כנראה נבעה הבעיה העיקרית בקשר שלנו. לא שמרתי על המינון הנכון של "ליבירליות" ולעיתים אולי הייתי קשוחה וקרה מדי. בעיקר כי פשוט לא רציתי להיות "דביקית" וחונקת. ובן זוגי עם הביישנות שלו והפחדים שלו ועם האינפנטיליות האופיינית כל כך לגברים כנראה לא העז לדבר על מה שמפריע לו. גם הוא כנראה רצה להישאר "קול" ולא להיות "דביקי" וחונק. למשל, יצאתי כל יום חמישי למסיבות לבד עם חברות כי הוא בד"כ עבד למחרת או היה עייף אחרי העבודה. הוא אף פעם לא אמר מילה, אבל הרגשתי שהוא לא ב-100% שלם עם זה.. בשורה תחתונה, כנראה ששנינו רצינו יותר בקטע הריגשי ולא קיבלנו. והמשכנו "לשחק אותה "קולים". וביום חמישי המקולל ההוא זה הגיע לרמה של אבסורד. כך אני רואה את הדברים פחות או יותר...
היום הוא כתב לי שאני צריכה קודם כל להיות כנה עם עצמי ולעשות חשבון נפש, ואח"כ אולי נדבר. אחרי הרבה מחשבות השבתי לו בהודעה ארוכהף כתבתי שהוא חשוב לי מאוד ואנחנו מוכרחים לדבר. הבהרתי שלא התקשרתי כי אני לא רוצה לקבל יחס "בכוח". הוא עדין לא ענה.... :-(
אני לא יודעת מה עוד אוכל לעשות, ואיך בדיוק להתנהג במידה והוא יסכים לדבר פתוח.
אין לי מושג מה הוא יודע, וזה שם אותי במצב עוד יותר לא נעים... ברור לי שאכחיש את הבגידה, אחרת אני לא מאמינה שיש סיכויי להישאר ביחד. אני מוכנה גם למצב שנפרד סופית, אבל לא מוכנה למחוק אותו מחיי. הוא אדם יקר וחשוב, ואני רוצה להישאר ביחסים טובים לכל הפחות... טוב, חפרתי המון! :-) אני אשמח מאוד לעצות, ולעצה מקצועית במיוחד.. תודה מראש!

לילי היקרה,
היה מרתק לקרוא את מה שכתבת. תיארת סגנון חיים ועקרונות מסויימים סביב יחסים עם בן זוג, אשר מקבעים ובעצם מעודדים התנהגות שאינה מסגירה את הרגש האמיתי. סוג של "קוליות", קלילות, וגם "אדישות" יחסית. שיחקתם אותה כאילו אין מחוייבות, אין הצהרה על החברות כלפי אנשים אחרים, אבל בכל זאת התפתח רגש אמיתי. אלא שהנורמות שקבעתם, כנראה בעיקר את (בגלל הטיפוס שהיית עד כה) - לא איפשרו לרגש האמיתי, שהחל להתפתח, להיות מבוטא ביניכם. כאשר יש רגש אמיתי, אתה נמצא במסיבה ורואה רק את בן הזוג!
אתה רואה אותו עם מישהי אחרת ומתחרפן...
הוא מן הסתם ראה אותך מפלרטטת עם סיעה של גברים מסביבך, וזה חירפן אותו. בנוסף על כך, הידיעה שאת לא אוהבת סצנות ועימותים - משאירה אותו חסר אונים מול ההתנהגות הזאת. הוא כנראה הגיע למסקנה שהוא לא מסוגל לעמוד רגשית במערכת יחסים עם כללים כאלו. כלל לא בטוח שהוא יודע על הבגידות. מספיק מה שהוא ראה במסיבה, כדי להמחיש לו מה הוא לא ירצה לחוות שוב.
אני חושבת שעלייך לבדוק עם עצמך מה את רוצה. אם את רוצה יחסים של אהבה עם אותו בן אדם, עלייך למצוא דרך לשוחח איתו בדיוק על הכללים האלו, שפשוט מנוגדים לרגש ההתאהבות והבלעדיות הטבעי שמתפתח בחודשים הראשונים.

יתכן שההבנה ההדדית שכפיתם על עצמכם כללים שאי אפשר לעמוד בהם, תעזור להאיר את עיניו - ועינייך, ותוכלו לעשות עכשו תיקון של הכללים וההבנות הזוגיות.

גם אני חושבת שאין טעם לספר לו על הבגידות. זה עלול להיות פאטאלי לקשר.

ואם תצליחי להחזיר אותו, אז נדרש משהו נוסף, יסודי יותר:
המצב שנוצר הוא בר תיקון, לדעתי, אבל דורש לחשוף רגשות, ולבנות מחוייבות מוצהרת גבוהה יותר.
ועלייך להפנים שיחד עם האהבה מגיעים גם עימותים רגשיים לא קלים. כי כאשר אוהבים מישהו אזי כל דבר מזיז הרבה יותר, מכאיב הרבה יותר, גובה מחיר רגשי כבד יותר. כמו שכבר אמרו - "אהבה זה כואב"...

אם את רואה את עצמך בזוגיות אוהבת, וזה חשוב לך, עלייך להתחיל ליישם כללי התנהגות שתואמים זוגיות כפי שאת באמת חולמת עליה.
אם את רוצה לחוות אהבה, ולהעמיק את הקשר, עלייך להיות מוכנה לעשות את השינוי הזה בתפיסה וגם לוותר על כמה דברים שהתרגלת אליהם. החופש הזה לפלרטט עם מי שבא לך - זה למשל משהו שחייבים לוותר עליו. אלא אם שניכם מחליטים לאפשר זה לזו פלירטוט עם אחרים בתור משחק מוסכם, מידי פעם. האם את מוכנה לכך?

זה כל מה שיש לי להגיד..