מתוסכלת ועצובה

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • מתוסכלת ועצובה
    נועה
    06/12/2012

    שלום,
    אני בת 27 וכל כך לחוצה מתוסכלת ועצובה מבחינה זוגית.
    היה לי קשר רציני שנמשך שנה וחצי וכלל מגורים משותפים הייתה ביננו תקשורת טובה אבל עם הזמן האידיאולוגיות שלנו והצורות חיים התנגשו והוא נפרד ממני- זו הייתה פרידה קשה ביותר שכללה פירוק בית באמצע שנה, ויתורים כאלה ואחרים. בכי וריבים רבים אחרי פרידה. היה לי מאד מאד קשה רציתי להילחם על האהבה שלנו אבל הוא לא היה מעוניין.. אבל אחרי 3 חודשים הכרתי בחור חדש. תחילת הקשר החדש הייתה מלווה בהתגברות על הפרידה הקודמת אבל הבחור היה כל כך מבין והוא קיבל זאת והכיל אותי. הקשר ביננו היה טוב בתחילתו, הוא העניק לי המון והיה מדהים. בחודש האחרון התחיל להיכנס לדכאונות שכללו בריחה ליום/ יומיים וניתוק כל קשר, לחץ מהלימודים, מחברים וממשפחה ואני ניסיתי להבין אותו ולעזור לו ולתת עצות והוא כל הזמן אמר שאני צודקת ושהוא מאד אוהב אותי ואני הדבר הכי טוב שקרה לו בזמן האחרון, אך למרות זאת המצב חזר על עצמו והוא המשיך בדרכו וגם הרגשתי שהוא פחות מעניק, ופחות מסוגל להקשיב לי ולרצונות שלי. (חשוב לציין שאף פעם לא רצה לבלות איתי סופי שבוע וזה היה לי מאד מאד קשה וכל סוף שבוע זה חזר על עצמו) לפני שבוע וחצי ביקש להיפרד בטענה שהוא לא יכול להחזיק עכשיו קשר זוגי. אני לא הסכמתי עשינו שיחה ארוכה והחלטנו שניקח את זה יותר לאט ושהוא יקבל זמן בשביל עצמו. ואכן כך היה. ניסיתי להפחית בלחץ, לתת לו מקום, לא להכביד עליו לשמוע אותו ולהעצים אותו. אך לצערי זה לא עבד, שלשום הגיע אליי ונפרד ממני סופית שוב באותה טענה- שהוא לא יכול ולא רוצה כרגע להיות בקשר זוגי. שהוא אוהב אותי אבל אחרי הרבה מחשבה הוא בטוח בזה. ניסיתי שוב להתעמת להסביר לו שלא נתן לזה נסיון אמיתי. שיש לו לחץ מהלימודים אבל אנחנו אוהבים זה את זו וחבל לוותר על קשר טוב. הוא לא הקשיב ודבק בהחלטתו.
    עברו 3 ימים ואני סמרטוט.... כל כך עצובה כל כך מתוסכלת...! אני מתגעגעת אליו, אני מתוסכלת מניפוץ החלום.. מהידיעה ששוב אני לבד, ששוב צריך להתחיל מהתחלה.. ששוב הלחץ הגובר של השעון הביולוגי שרץ והחברות שבזוגיות מתמשכת שמתמסדות ואני- אני לבד...אפילו לחברות כבר אין כוח לנחם אותי..
    אני רוצה להחזיר אותו אליי למרות שאני יודעת שהוא במצב נפשי לא פשוט והוא צריך להחליט לבדו מה הוא רוצה.
    קשה לי ועצוב לי....

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מתוסכלת ועצובה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לעבד

    עדי בדיחי
    07/12/2012

    הי נועה,

    היטבת לתאר מה עובר עלייך, מצער לקרוא את כל מה שאת חשה כתוצאה מהפרידה. כמה דברים:

    קודם כל העובדה שנכנסת לקשר הזה מיד אחרי פרידה, גם היא חשובה. אכן קשהל התגבר על פרידות, אבל כשיש פרידה אחרי פרידה, בשני קשרים שיחסית צמודים (תקופה של 3 חודשים) זה רק מגביר יותר את הרצון לעכל ולהבין מה עברת.

    לגבי הבחור הנוכחי- אני איפשהו שמחה עבורך שהקשר הזה נגמר. קשה אולי לקרוא את זה, אבל מהיכרותי עם "עולם הדיכאון" - זה לא ממש פשוט לקיים קשר זוגי. אם האדם לא מטופל ולא נתמך ע"י שיחות (כמובן הכל תלוי בעוצמה), יהיה קשה לו להמשיך הלאה ולעסוק בתחומים האחרים של חייו. כל האנרגיות מנותבות לדבר אחד- לדיכאון. למחשבות. לצמצום, להסתגרות. לא פשוט. הסביבה שלו מנסה בכל כוחה להוציא אותו, לעודד אותו, אבל האדם הדכאוני לרוב ימשיך להסתגר, לאבד תחומי עינין, לא לרצות יחסים אינטימיים, פשוט להיות הוא והמחשבות לו. זה יפגע בלימודים, בעבודה, בקשרים, בבריאות, ביחסים. זה הלך הרוח הכללי. אם נעצרים ומחליטים לטפל, יש דרכים ואני אישית מכירה אנשים שחיים עם זה, ואפילו בשלום. הם מצאו את הדרך היעילה להתמודד ועדיין להקים בית ומשפחה, עדיין להחזיק חזק במקום העבודה..

    אז אני לא יודעת באמת עד כמה את היית יכולה להיות מאושרת במעין קשר עם אדם שכרגע עובר את מה שהוא עובר. יאמר לזכותו שהוא היה אמיתי איתך ודבק בעיקרון שלו שלא מתאים לו קשר, אני מעריכה אנשים כאלה. אני בטוחה שגם את, על אף הקושי והעצב.

    לא, אין לך ממש מה לעשות כרגע. את כן יכולה לתת לדברים לשקוע, כן לכאוב את הפרידה ולקבל אותה בהבנה. להבין שלאורך טווח את כנראה לא היית מאושרת עם אדם כזה, שאין בו יכולת להעניק כרגע. נסי להבין שלא את הכל אנחנו מכירים לעומק, לא את כל ה"בתוך" של האדם אנחנו מזהים, ולפעמים גם קשה לאדם עצמו לבטא מה באמת עובר עליו. כך שאולי את נחשפת לחלק קטן ממה שעבר עליו באמת, אין לדעת. בד"כ דיכאון הוא "צובע" את הכל, ונראה שכאן זה גם קרה לצערנו. הדבר היחיד הוא להמשיך להיות שם בשבילו אם הוא רוצה לשתף, אבל לא להיכנס לקשר זוגי איתו, אני חושבת שהוא צודק במקרה הזה.

    כל זה לא מבטל את הכאב שלך. כמובן. תהיי איתו, תקבלי את הפרידה ותנסי לעכל אותה לאט לאט. אם תרגישי קושי אמיתי לאחר תקופה, להתגבר, נסי ליצור קשר עם איש מקצוע ולקבל אולי מספר טיפים או שיחות כדי למצוא כיוון טוב להתגבר על הקשר הזה, וגם על הקודם- כי יש לו השפעה עלייך גם היום (לא הבחור עצמו כמו הפרידה הקשה).

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו