נפרדים?

אולי הייתי צריכה לא לדבר איתו בכלל ביום שלישי ואז לא היינו רבים
והנושאים לא היו עולים שוב
אבל למרות הריבים או בגללם כן כתבתי פה כדי שתעזרו לי
ועכשיו כנראה שנפרדנו , עברתי על ההודעות שלנו ומחקתי , ומבאס אותי לאללה
שיש יום כזה יפה בחוץ ואני לבד ואין לי עם מי לעשות משהו כיפי
והוא כן היה חמוד וטוב איתו , אומנם לא מלהיב או מרגש, וגם מעצבן בחודש האחרון
האיך שהעבודה משפיעה לו על החיים
אבל עכשיו אני לבד ואני לא יודעת אם זה יותר טוב
למה לעזעזל לא עונים פה כמו שצריך?!

שלום איה וערב טוב,

ראשית- התנצלותי שלא הספקנו לענות לך לפני כן. אנחנו משתדלות לעשות את המיטב מהבחינה הזאת.

ניכר שאת נסערת מהמצב. אני מבינה מדברייך שנפרדתם. אך חשוב לי להתייחס לכל מה שהעלית-

אכן נראה שאינך מפרידה או מבחינה בין החיים האישיים שלך לבין החיים הזוגיים. נראה שאת מצפה שהזוגיות תמלא חסרים וחסכים שכיום קיימים בחייך, ובכך להרגיש מסופקת ועסוקה יותר. כשבן הזוג עובד הרבה שעות זה מקשה יותר על מערכת היחסים וזה דורש גמישות מירבית, וניצול הזמן ביחד כמה שאפשר. אך נראה שהציפיות שלך הן לגמרי שונות משלו, בכל הקשור להגדרת הזוגיות עצמה.

מעבר לכך העובדה כי מעולם לא התאהבת בו, והנטיה להשוות בינו לבין אהבות אחרות, או הנטיה לבדוק עם עצמך עד כמה באמת את אוהבת אותו, מלמדת כי אולי גם מבחינה רגשית הקשר הזה לא מספק אותך, לא ברור לגמרי עוצמת הרגש אליו, מה שבטוח מדברייך הוא שאינך שלמה עם הקשר הזה גם בבחינת ה"אהבה" שאמורה להיות שם.

דבר שיש לשים עליו דגש הוא ה"כיפיות" שקשר אמור לתת לנו. נכון, אם נצרף את כל החלקים וננסה לסכם את הקשר בשורה אחת, אמור להיות לך "כיף" עם בן הזוג. אך מקריאת דברייך אני חשה כי זה מה שאת מחפשת, בעיקרי הדברים. ז"א, את מחפשת את הכיף, מילוי הזמן, ניצול הזמן וחוויה מתקנת לקשר קודם. נשאלת שוב השאלה איך את מגדירה זוגיות ומה היא אמורה לספק לך. אם תצליחי לתחום את הגבולות, כפי שציינת, אולי יהיה לך קל יותר להבין- האם את נוטה לחפש בני זוג שיספקו וימלאו את הזמן שלך, ובכך תחושי שאינך מבזבזת זמן (הדבר שממנו את כה סולדת), או שאת באמת מחפשת זוגיות שמושתתת בין היתר על הדדיות, סובלנות, כבוד, ויכולת להתמודד גם עם משברים, לצד "טוב", "כיף", "הרמוניה", וכו'.

במילים אחרות- האם את תלויה בבן זוג כדי להרגיש כי חייך מלאים..?

אני מקוה שבינתיים את מרגישה קצת יותר טוב ואולי תוכלי לבחון גם את הדברים שכתבתי. אשמח אם תחווי דעתך כמובן.

בברכת שבוע טוב,

היי עדי
תודה על התגובה
אני מבחינתי ומהסיבות שהעלית בתגובתך, הייתי בטוחה שנפרדנו, ואולי בגלל "תלות" של מילוי הזמן כבר ישר חיפשתי בחור אחר, כי אני כן רואה שזוגיות היא טובה לי,
אבל יום אחרי היה לי מוזר המחשבה להתחיל הכל מהתחלה, אחרי כל מה שיצרנו בקשר,
התקשרתי אליו ומסתבר שרק רבנו, ודיברנו ואנחנו בסדר, כיביכול.
אתמול נפגשנו ודיברנו על כמה דברים, אני מבינה שבגלל שזהו לא מצב רגיל של עבודה, הברירה שלי היא או לקבל את המצב שלו או לא, אבל כאן גם הבעיה מעבר,
אני כן רואה הרבה דברים טובים בו כאדם ובקשר שלנו, ואני גם צריכה לקבל את הדברים בנו ששונים, ודיברתי איתו על התלות המסויימת הזו שקיימת, והוא אמר שזה מאוד הגיוני שנוצרת תלות הדדית שכזו, אבל אולי כן מוזר לי שכשאני מדברת על הדברים שמעניינים אותי אני מתלהבת, וכשהוא מדבר על הדברים שמענינים אותו אבל לא אותי, אני מקשיבה אבל ביני לבין עצמי, חושבת האם יש לי כח, כמו שאמרתי גם הגענו למסקנה כי כן בעיקר נמצאים רוב הזמן "בדברים הגדולים" ולא פגישה של שעתיים, עם בן-בת זוג, והוא אמר שהוא שמח שזה איתי, ולא אמרתי לו אותו הדבר, גם עבר עליי שבוע קשה, אבל גם ההרגשה של אין ביטחון מלא בלמה אני איתו.
אבל כן הרגשה רגועה וטובה יותר מזה שאני כן איתו, וכן איתו ספציפית, אבל השאלה אם זה בגלל שאליו אני "רגילה" ומכירה...

בנוסף, ההרגשה שאני לא בדיוק יודעת מה לעשות עם עצמי בזמן פנוי... אני לומדת, אז יש גם מטלות, אבל נגיד עכשיו שאני עייפה, ואין כח לזה, וחברים גם לפעמים ארצה להפש והם לא יוכלו, ונגיד כשלא בא לי חברים, וספורט כבר עשיתי היום, וקראתי כבר הרבה... ההרגשה שכשיש הרבה זמן פנוי לא בדיוק יודעת וגם לא בדיוק יודעת איך למצוא מה מעניין אותי. וכשאני עם החבר, אז יותר פשוט כי מטיילים מסתובבים ביחד, סתם מדברים, הולכים לשבת איפשהו... וכשאני בלבד וכשיש הרבה זמן וסימנתי וי על דברים מסויימים באותו יום, מוצאת קושי בלדעת מה אני רוצה לעשות...

שלום שוב,

מעניין שאת חווית את הסיטואציה כניתוק ופרידה ואילו עבורו רק רבתם והכל בסדר.

ז"א עבורך הסיטואציות הן הרבה יותר עוצמתיות מאשר עבורו.

נכון לומר שתלות בקשר הינה הכרחית אפילו להמשך קיומו. אך השאלה היא האם מדובר בתלות בעייתית והרסנית, כזאת שמונעת ממך לראות אותך כאדם יחיד ולעשות עבור עצמך, או שזאת תלות שמזינה זה את זו והפוך, וגורמת לקשר להמשיך להתפתח.

אני חושבת שאת צריכה להמשיך ולברר עם עצמך למה באמת את איתו, מני את הסיבות להיות איתו וגם לא להיות איתו,נסי לעשות סיעור מוחין בינך לבינך ולהבין בדיוק איפה את עומדת. כיוון שיש בלבול אצלך לגבי ההישארות בקשר ו"למה ודווקא הוא".

במקביל כדאי להמשיך ולפתח את חייך האישיים, תחביבים, מיצוי שעות פנאי, קשרים חדשים וכד'. זה יוכל לעזור לך לשים את הזוגיות במקום הנכון ופחות לצפות ממנה שהיא תמלא לך את כל היום.