קשר חדש

תות היקרה, ממכתבך קצת קשה לי "לשים את האצבע" ולהבין במה מתבטא הקושי בזוגיות החדשה הזאת שלכם.
מצד אחד, אם הוא זה שהעלה את הרעיון של הליכה לייעוץ זוגי - זה מעיד שהוא כן חושב על הקשר ברצינות.
מצד שני את כותבת על חוסר הבטחון שלך שהוא גם בגלל שהרבה זמן לא היית בזוגיות, וגם כי הוא מצהיר שהוא לא בטוח בקשר, והצהרה כזאת מאוד "מוציאה את הרוח מן המפרשים" ולא מאפשרת לך, מן הסתם, להתמסר לקשר יותר לעומק, את נסגרת בפניו - גם מבחינה מינית, וכאשר דבר כזה קורה, אין מה שידביק אתכם יחד עוד יותר. ואז אתם נכנסים למעגל קסמים שלילי, שלא מצליחים ליהנות כאשר אתם ביחד.

אני תוהה מה הוא היה כותב אילו הוא היה פונה כאן. כלומר - מהם הדברים שמפריעים לו. בשלב כה מוקדם של קשר - נראה לי שאחת הבעיות היא ששניכם נזהרים יותר מדי זה עם זו, יש שבריריות בקשר, ואז חוששים לשתף ברגשות ואתם עוצרים את עצמכם ושוב - לא מצליחים להגיע לחווייה של אהבה שנוכחת ביניכם ותחושת "וואו" כמה כיף להיות יחד.

אז אם שניכם תמשיכו עם הזהירות, ולא תשמיעו את רגשותיכם האמיתיים, ולא תבטאו את כל האהבה שישנה בלב - יש סכנה שהאהבה תיחנק ותדעך.

תחשבי מהן ה"לבנים" שבונות את האהבה? מילים שמביעות אהבה, געגוע, שמחה כאשר הוא מגיע, חיבוקים, ליטופים, נשיקות, פינוקים... בלי אלו - אין מה שירומם את האהבה וינכיח אותה.

אולי - אם זה מדבר אלייך - תיקחי את היוזמה ותרשי לעצמך לבטא את האהבה שלך אליו, ותראי האם זה יעשה שינוי.

כי אם לא תעשו זאת בקרוב, ותמשיכו להישאר יחד כזוג, אתם "נידונים" לזוגיות שלא נוכחת בה אהבה. זהו סגנון זוגיות שעלול להישאר ביניכם וברור שחסר בו משהו, והמשהו הזה עלול בעתיד לדחוף אתכם החוצה - או לפרידה או לקשר מקביל - אסור - שבו תרגישו שאתם מקבלים ומבטאים אהבה.

לגבי ייעוץ זוגי - לא כתבת בני כמה אתם. ברור לי שלא מתבקש כאן תהליך רגיל של ייעוץ זוגי, אלא אולי עזרה חד פעמית "בלהתניע" את היחסים שלכם בכיוון בו כתבתי לך, של ביטוי ברור יותר של האהבה.

מקווה שעזרתי במשהו.

בוקר טוב דורית ותודה על התשובה...
אני בת 27 והוא בן 36 , הוא רווק ומעולם לא התחתן
אתמול בעוד שיחה איתו, התברר לי כי ההתנהגות הזו שלו לפיה- הוא נלחץ בקשר ונוטה לפה ולשם היא התנהגות שקרתה לו בעבר בזוגיות רק שאז לפי מה שאמר לא התמודד ומהר מאוד סיים את הכל. ופה הוא בפעם הראשונה מתמודד.

אני מצידי מאוד עובדת על גילוי אהבה, כפי שהצעת... רק שברוב המקרים כשאני רואה את התגובה שלו ואת ה- תהיות והלחץ מצידו אני נסגרת. כמובן מסיבה אחת פשוטה כדי לא להיפגע.

אתמול בשיחה ניסיתי לעלות את הנושא שוב, אבל הוא רק הקשיב ולא הגיב.
אני חושבת שהוא מודע לקושי הזה שלו ומאוד מתסכל אותו המצב. כי יודע מצד שני שלא ימצא אישה כמוני ושיש בי כל מה שתמיד חיפש ורצה.
אנימצידי אמרתי לו שהוא לא לבד בזה, ושאני פה איתו ובשבילו... ושאם יש משהו שאני יכולה לעשות, אני יעשה הכל ושהחלטתי להפסיק לרחם על עצמי ואני מוכנה לעשות הכל על מנת שזה יצליח.


אני מקוה שיהיו לי את הכוחות לזה, מה גם שאני לא ממש בטוחה עד מתי להמשיך ככה ואיך בכלל מתמודדים עם בן אדם כזה, שאולי זו אחת הסיבות שבגללן נשאר רווק בגיל כזה.

הבהרתי לו שטוב לי איתו (גם במעט הזה שיש) ושאני רוצה להיות איתו... אני ממש רוצה להגיד לו עד כמה אני אוהבת אותו על אף הכל, אבל אני מפחדת להיות כל כך פתוחה... :/ האם כדאי?

תודה ושבוע טוב כמה שיותר:)

ככל שאני קוראת על זה יותר ויותר מהבוקר... אני מגלה שההתנהגות שלו תואמת מאוד את המקרה של- פחד ממחויבות.

מצד אחד הרצון להיות בקשר והערכה שלו. מצד שני לחץ ופחד שגורמים לו לריחוק וסגירות. תוך ביקורתיות כלפי הצד השני שזו- אני..ביקורתיות שאני מרגישה הרבה עמים והיא לא מילולית אל היותר בצורת ההתנהגות שלו.

חשוב לי להגיד כי הוא גם כל הזמן מדבר על כך שיש לו ציפיה שאנחנו נהיה כמו שהינו בפגישה הראושנה מבחנת התלהבות והתרגשות, ואני מצידי אמרתי לו שלדעתי לא נוכל להגיע למצב כזה בדיוק ושציפה כזו שלא מתממשת, רק גורמת לו לאכזבה מה שגורם למעגל של שליליות.. אכזבה->לחץ ודאגה-> ריחוק.

ממה שקראית, בפחד ממחויבות יש ביקורתיות וניסיון לתרץ למה לא מצליח ולא הולך-במקרה שלנו זה אולי הציפייה שהיא התירוץ... יש לו ציפיה שנהיה במצב מסוים ואם זה לא בא לידי מימוש וביטוי אז "בגלל זה" קשה לו .

אשמח לתשובה גם על זה:)

לפני פחד ממחוייבות קיים פחד מקשר רגשי עמוק. אחרי 3 חודשים של היכרות - עוד ממש מוקדם לדעתי לדבר על מחוייבות. כרגע - ומתחילת הקשר שלכם - הבעייה היא שהוא לא נותן את עצמו להתאהבות.
מחפש כל הזמן את הריגוש והקלילות והקסם שהיו בדייט הראשון.

או בעצם מחפש "ריג'קטים", כדי לפסול עליהם את הקשר החדש איתך.

כך שלדעתי השורש הוא מה שכתבתי לך בתשובה הקודמת - החשש שלו להיפגע.
אולי תנסי לברר איתו מה קרה בעבר שגרם לו לטראומה. אינני יודעת אם הוא ירגיש נוח לספר לך בגילוי לב...

תות היקרה, לדעתי את נמצאת בכיוון הנכון.את מבטאת את רגשותייך כלפיו, את מעבירה לו את המסר שהוא הגבר המתאים לך - לא משנה מה, וזה אמור לחזק אצלו את הבטחון ולהקטין ספקות.
נדמה לי שאכן מדובר בגבר עם נושאים בלתי פתורים, כי בגילו - בדרך כלל כבר היו מערכות יחסים ארוכות לרבות מגורים ביחד.
אני מנחשת שבעברו הוא נפגע מאחת מחברותיו ומאז הוא "למד" לשמור על עצמו על מנת לא להיפגע. אלא שהלמידה שהוא לימד את עצמו לא להיפגע - מפריעה לו להיכנס לקשר עמוק יותר ולהתמודד עם קשיים טבעיים שקורים בכל קשר. בשבילו - כנראה בגלל הטראומה שהוא עבר בצעירותו - כל קושי כזה, "רעש" כזה שקורה זו אזהרה שהוא עלול שוב להיפגע, והוא חותך לפני כן.
חשוב שהוא יבין שקשר זוגי הוא לא רק משהו כייפי וכי קורים בו גם דברים שמלחיצים ומפחידים, ויש בו חילוקי דעות וויתורים.

לאור הגילאים שלכם יתכן ואם כך יש מקום לייעוץ זוגי, מעין קורס בזוגיות ובבניית אינטימיות רגשית - כדי שתקבלו כלים מתאימים יותר מכפי שיש לכם עכשו.

שלום דורית , קודם כל תודה על התשובה המהירה.

קצת עידכונים.. אחרי שבוע שעבר שהיה טעון וסופש מלא בשיחות בנינו ואוירה מתוחה ומבחינתי מלאה בחרדות ומתחים...
אתמול הוא פתאום "התעורר" ויזם מפגש- סרט וארוחת ערב לכבוד השנה החדשה.
האמת שהופתעתי כיוון שיום קודם לכן כשדיברנו בסוף היום הוא היה נשמע בלי חשק לדבר איתי בכלל... ואז ביום למחרת הוא היה ביום חופש ופתאום יזם.

היה ערב מדהים! אפילו הכנתי לו מתנה קטנה עם מכתב שבו כתבתי לו- שסבלנות והתמדה כמו אמונה מזיזות הרים ושאני גאה בו! היה לי חשוב להיא לו את זה כדי לחזק אותו ולהראות לו שאני מעריכה את הדרך שעושה איתי.

ולמרות הערב המדהים והמוצלח שהיה באמת, בלי מתח וחששות, נפתחנו וחווינו משהו קצת שונה ומיוחד (עד עכשיו לא ישבנו במסעדה לארוחה)
אך משהו בקיצצוניות של ההתנהגויות לא ברור לי ונותן לי מקום לחשש...

נכון, יש עליות וירידות...וזה מאוד בולט! מאוד קיצוני אפילו..
אני מניחה שזאת תוצאה של השיחות , והפנמה שלו וניסיון לעבוד על הדברים
ועדיין...יש בי פחד מסויים של - מתי יגיע שוב המשברון הבא.. :\

והנה שוב, אתמול דיברנו כמה דק אחרי הצהריים, אמר שיתקשר אחר כך... ולא התקשר. אני התקשרתי להגיד לילה טוב ולא ענה.

גם הבוקר לא שלח הודעה ולא התייחס בכלל, אז אני מבחינתי שוב שלחתי-בוקר טוב ושיהיה לנו יום מקסים.. הודעה שגם עליה לא קיבלתי מענה.

ככה זה אמוק להיות בזוגיות שרק נרקמת? שיחה של כמה דק ביום? ואי מענה וחוסר תגובה? הוא אמנם בעבודה, אבל לא עבוד שלא מאפשרת לשלוח הודעה קטנה של יחס.

אני ממש מתוסכלת כבר. מה לעשות???

תות היקרה, אני מתחילה להבין, בעזרת הדוגמאות שאת נותנת, מה קורה...כל פעם שהוא מתקרב, את מתעודדת ומתמלאת באופטימיות, ואז הוא מפסיק "לספק את הסחורה" ואת נכנסת לחרדות ולספקות. אפשר כמובן להבין אותך, ואכן בקשר רגיל זה לא אמור לקרות.
אלא שיש כאן בחור יוצא דופן.
יתכן שבכל פעם שאת נתקפת בספקות ובחרדות - את משדרת זאת כלפיו בצורה כלשהי, בין אם בצורה ישירה ובין אם בצורה לא מודעת ולא נשלטת.
וכאן מתחילה הבעייה אצלו. יש לי ניחוש שבעבר - על הדבר הזה נשים היו "מציקות" לו והוא היה מגיע למסקנה שהוא לא בנוי לקשר מתמשך, שצריך כל הזמן לתחזק אותו אחרת הוא מקבל על הראש...מרגיש אשמה, מרגיש שהוא כפוי לדרך התנהגות מסויימת שגוזלת לו את דרגות החופש האישיות שלו. ככל שזה קורה יותר פעמים, כך זה מבליט לו את אי ההתאמה שלו לחיי זוגיות.

לדעתי הוא צריך בת זוג שהיא עצמה מאוד חופשייה ו"ציפור דרור", ולא עושה עניין מן הנורמות המקובלות של איך אמור להיות קשר.
מישהי שתיתן לו להרגיש שהוא לא חייב שום דבר, ועל כן גם לא נכשל בשום דבר.
שייצור קשר מתי שבא לו באמת. לא מתוך תחושת אשמה.
אני חושבת שיש בו את היכולת לאהבה, אבל החופש שלו מאוד חשוב לו. שלא יגידו לו מה לעשות ואיך להתנהג. שלא יחנכו אותו.ובקשר שלכם כל פעם אלמנט אחר גובר. פעם האהבה ופעם הצורך בחופש.
אם היחסים שלכם יעברו את המשוכה הזאת, ותצליחי לקבל שאלו הצרכים שלו, ולנהל את הספקות שמתעוררים אצלך - לאט לאט הקשר יעמיק. אבל לדעתי זה ייקח הרבה זמן.

תחשבי על כך, ותראי מה את עושה עם האלמנטים האלו, במידה והם אכן תואמים את תחושות הבטן שלי.

שלום דורית,
לדעתי בתחושה שלך לגביו יש מן האמת.
בשיחות שלנו וא לא פעם אמר לי כי- מצד אחד נהנה להיות איתי וטוב ל כשהו אאיתי ומצד שני כשאנחנו לא האחד עם השניה זה כרילו עובר לידו ,מה שכמובן גורם מצידו להתנהגות לא עקבית,לא מחזיר הודעות,לא מתקשר וכו... כמו שהייתי מצפה.

אתמול הגעתי למצב שכבר יכולתי להמשיך בצורה כזו לאור כמה עניינים כאלה שהיו בכמה ימים האחרונים..ובכלל במהלך התקופה.

דיברנו בערב, ואמרתי לו שאני לוקחת כמה צעדים אחורה, לחשוב על כל העניין וגם בכדי לתת לו זמן להיבן עם עצמו מה הוא רוצה, וזאת למרות ועל אף שכמו שהוא אמר בעצמו- שנינו יודעים מה אנחנו רוצים, אז למה זה לא בא?! למה זה לא מצליח לנו ?
והוא צודק :(

הגדרנו סוג של כמה ימים כאלה של נתק... הוא מצידו אמר שיתקשר אליי היום , אבל לא התקשר וזה בסדר...אולי היה לו קשה לקבל א ההחלטה שלי ....

מה דעתך על הצעד שעשיתי? אני בעצמי קצת מבולבלת כי לא יודעת כל כך למה לצפות.. למה אני בדיוק מחכה ממנו? כי לסיים את זה הוא לא מוכן, וגם אני לא.

אז מה לעשות?!

העלתי בפניו את האפשרות שכשאנחנו לא יחד זה עובר לידו, והוא פחות מתעניין כי אולי תופס את הקשר שלנו כמובן מאליו? ויודע שאני בטוח שם אז הוא מרשה לעצמו?
בנוסף לכך ההרגשה הכל כך קשה מצידי שאין לי שום מקום בחייו ושאנחנו לא ממש כמו זוג..אלה יותר כמו זוג חברים טובים :/ זה קורע אותי מבפנים!
ואולי אני ממהרת עם ההרגשה?

אופפ יש לי הרגש שמרוב ניסיון להבין את הכל, אין פה כאילו על פניו כלום.

אשמח לתשובה, טיאנה.

כשאני מתעמקת וקוראת את מה שכתבת...
אני מצליחה לרדת לעומק העניין וכן להבין את מה שאת אומרת
אני חושבת שאני לא באה בדרישות גבוהות, להגיב להודעה ששלחתי בבוקר, זו אינה דרישה גדולה או משהו שגוזל את החופש שלו...
או לחלופין לשתף אותי בלכ מיני דברים שקורים אצלו ולא לגלות עליהם כדרך אגב בשיחת חולין של 10 דק...

הקושי שלי נובע מזה שאת הבסיס הזה הו אלא ממש מצליח לקיים.
בסיס שהוא הכרחי לדעתי, ומשקף ומראה התעניינות, מוטיבציה בקשר וכו...

לגבי לא לראות את הקשר כמתנהל כמו שכל קשר צריך אני מוכנה לוותר, אך אם הבסיס היה קיים ... לדוגמא - שלושה חודשים יצאנו ואף לא פעם אחת למסעדה, השבוע זו היתה פעם ראשונה שבה עשינו את זה. וזה לא הפריע לי, הדברים בדרך, הלבנים האלה שבונות את הדרך ל-זוגיות שלא מתקיימות מצידו, הן שקשה לי איתן.

תות היקרה, הביאי בחשבון שבנוסף לכל מה שכתבתי לך, מאוד יתכן שהוא לא "בנוי" לקשר, כלומר אין לו את הנתונים הבסיסיים ביותר שצריך - להיות מסוגל לצאת מתוך עצמו ולהתעניין באחר, לחשוב על הצרכים של מישהו אחר ולהתאמץ לצאת מן הנוחיות והעניין העצמי (סוג של נרקיסיזם).

כנראה שאין לו את כל זה באופן טבעי. ואז הוא צריך להיות מאוד מאוהב כדי שזה יתחיל אצלו. כי אם הוא מאוהב - נהיה לו צורך עז להיות איתך, ובשלבים הראשונים של הקשר הוא יהיה מסוגל ליזום פגישות, לחזר, משום שיש לו כזה צורך (מן המקום האגואיסטי...) לראות אותך. אבל בהמשך - אם אין אצלו מספיק התרגשות וגעגועים - הוא לא יעשה זאת מתוך מחשבה על הצרכים שלך אלא רק כאשר הוא ייתקף בגעגועים. כלומר מתוך הצורך שלו.

מאוד יתכן שזה אדם ששקוע מאוד בעצמו ויהיה לך קשה לחיות איתו - בדיוק כמו שזה היה קשה לאחרות.