מבולבלת

היי
אני גם במצב מאוד דומה לשלך לא יודעת מה לעשות אומנם אוהבת את החבר אבל לא ברמות מטורפות כמו שצריך להיות.. וגם אנחנו עומדים להתחתן
וכולם אוהבים אותו ואת האופי שלו.. מצד שני אני רק חושבת שאם אני אעזוב אותו ותהיה לו מישהי אחרת אני אצטער על זה כל כך..
תחשבי אם את מוכנה לאבד את חבר שלך ותהיה לו מישהי אם זה לא יפריע לך..
לפעמים צריך לאבד מישהו כדי להעריך מה היה לך בידיים!
אבל מבינה מאוד לליבך בקשר לריגושים וכאלה..

אור היקרה, אכן דילמה רצינית. האם עשית את הבדיקה שהציעה לך נופר? לחשוב איך תרגישי אם הוא יתחיל לצאת עם מישהי אחרת? לחוש האם מופיעה אצלך קינאה או לא?

גם נשאלת השאלה מהי אהבה בעינייך? האם את מתכוונת לתחושות הפרפרים? לגעגועים? שאי אפשר בלעדיו ואת כבר מחכה לרגע שהוא יחזור הביתה? כל התחושות האלו שייכות למושג אחר שנקרא "התאהבות" ומאפיינות רק את התקופה הראשונה של קשר. בגלל שמקורן במצב כימי (קצת דומה להשפעת סמים) - לא אפשרי לחוש בריגוש הזה לאורך שנים. הוא פג אחרי חצי שנה - מקסימום כמה שנים...ואז מערכת היחסים משתנה בהדרגה. ככל שמכניסים למערכת היחסים בהמשך יותר "דברים טובים" כמו מחות של אהבה, שיחות טובות, חוויות כייפיות, הערכה הדדית, פירגון, חיזור, סקס טוב ועוד - זה מרגיש כמו אהבה. אבל, אהבה שהיא כבר לא מרגשת כמו ההתאהבות. באהבה יש בטחון, אמון, וודאות, חיבה והנאה זה מחברתו של האחר.

את צודקת שיש סיכוי גדול מאוד שגם אם תיפרדי ממנו ותתאהבי במישהו אחר - הסיכוי הסביר שהוא שיקרה אותו דבר ויגמר הריגוש...
כך שאם הוא כזה מושלם, חבל לעזוב אותו.
הביאי בחשבון שאם את נשארת איתו, או עם כל אחד אחר ומקימה איתו משפחה, עלייך להיזהר בעתיד לא ליפול במלכודת הדבש הזאת של להתאהב במישהו אחר רק בגלל הריגוש המתלווה לכך. עלייך לבחור מה חשוב לך: להקים משפחה ולבנות מערכת משפחתית אוהבת ויציבה, או שוב ושוב למצוא ריגושים והתאהבויות.
מקווה שעזרתי להבהיר לך.

- גם משפחה וגם ריגושים..
אני לא ילדה, אני לא מחפשת רק כוכבים ופרפרים
זה נראה כאילו כל מי שנשוי משלים עם זה שכבר אין לו ריגושים בחיים.
זה הפחד של להיות עם מישהו מהמקום הנוח ולא מהמקום הנכון.
ומה אם כבר גם משיכה כל כך?