מבולבלת

שלום גלי,

כן, זה באמת מבלבל ואת צודקת בתחושותייך. זה מביא הרבה תסכול וחוסר אונים לדרוך על ביצים, ולא להבין מה קורה לו.

אם הוא גר ביחידת דיור לבדו, וגם אם לא, אני מעט מוטרדת מהידיעה שהוא לא מזמין אותך לשם. הייתי מנסה לברר את זה לפני הכל- כיוון שאם מצידך הוא נחשף לעולמך, ואת לא נחשפת לעולמו במידה דומה- נשאלת השאלה למה.

יתכן וזה קשור קשר ישיר למה שמטריד אותו. משהו שקשור לבית, למצב כלכלי? אולי משבר בעבודה או כל דבר אחר שהוא טרם סיפר לך. יתכן ובגלל שהקשר מתהדק, קשה לו יותר ויותר לא לדבר על מה שמסתיר או מה שמטריד אותו ולכן גם מתרחק, כי עוד לא החליט מה הוא עושה.

לגבי ידידה- לא הייתי נלחצת מזה. נכון, זה לא נוח שיש דמות שיכולה לאיים. אך אם הוא הבטיח שאין ביניהם כלום, אולי שווה לך להכיר אותה עם הזמן ולגלות שהוא צודק. אך דבר ראשון כדאי לברר מה פשר העינין שציינתי.

מעבר לכך, כרגע הייתי ממליצה לא ליצור קשר מעבר למשהו מאוד קונקרטי, לא ליזום פגישות ולא שום דבר שמרמז על רצון שלך לקירבה ממנו. תאפשרי לו לחזר אחרייך בימים האלו ולנסות לתת לו תחושה שאת לא ממש מובנת מאליה ותמיד שם זמינה לו. עדכני איך היה.. אולי הוא יתחיל לשתף קצת יותר כשירגיש את חסרונך.

בהצלחה רבה.

היי עדי,
תודה רבה על התגובה. אתמול דיברנו בערב ובקשתי לדעת מה פשר הריחוק שלו. הוא אמר שהוא מאוד מבולבל ולא יודע מה לעשות. אמר שמרגיש לו שכל העיניין של הילדים גדול עליו,כי הם בעצם לא שלו. אמר שהוא מרגיש שבמקום לקרב אותי אליו הוא מרחיק אותי. אמר שהוא מרגיש שבגלל שכל היום אנחנו בקשר (טלפון,ואסמסים) הוא לא מוצא זמן לעצמו לבד. בסופ"ש שעבר היינו יחד מיום חמישי בערב עד מוצ"ש (אצלי כמובן) ואמר שהוא הרגיש אחרי הסופ"ש הזה שזה לחוץ לו מידיי. כששאלתי למה לא אמרת כלום? הוא ענה שהוא לא רצה להכניס מחשבות שליליות,ורצה פשוט שנהנה ביחד בסופ"ש.
כרגע הוחלט שהוא יקח לעצמו עוד קצת זמן בשקט,כדי לבחון את מה שהוא מרגיש. האם הוא מתגעגע? האם הוא רוצה להמשיך ולהעמיק בקשר? אני קיבלתי את זה ונתתי לו זמן.
אך הוא מסמס ועדיין מעדכן בדברים שעושה,ולא ממש לוקח את השקט המלא לעצמו.
אני שוקלת מאוד ברצינות לתת לו זמן עד מוצ"ש, ולראות אם הוא יחליט מה ברצונו לעשות. ואם הוא לא החליט אני אחליט בשביל שנינו לסיים את הקשר.
קשה לי מאוד ההמתנה הזאת,אני מרגישה שאני תלויה במה שהוא יחליט וזאת הרגשה בכלל לא נעימה. אני מתכוונת לבקש ממנו להיפגש ולדבר ב-4 עיניים. להגיד לו את כל מה שאני חושבת ומרגישה.
כי לדעתי גבר שנמצא בקשר עם מישהי שהוא רוצה,לא מבקש "שקט" של כמה ימים. לא באמת רוצה את הקשר.אנחנו לא ילדים בני 14. נכון שעיניין הילדים שלי הוא נושא לא פשוט,אבל זאת עובדה קיימת שלא תשתנה אף פעם.
אני מקווה לא לעשות טעויות,אבל אני מאמינה שכל מה שיקרה,יקרה לטובה.
סופ"ש נעים

הי גלי,

אני מסכימה איתך. לצערי לא הספקתי לענות לך לפני כן, בסופ"ש, לכן אשמח לדעת האם היתה התפתחות נוספת.

בגדול מותר לו לחשוב, וקורים מצבים שבן הזוג דווקא מעוניין במקום כלשהו בתוכו להיות שותף ונוכח בקשר, אבל כשהקשר הוא מורכב, והוא לא במקום שלך- הוא לא הורה עדיין ופחות מתחבר באופן טבעי למקום הזה של אחריות ו"הילדים מעל הכל", מן הסתם, יהיו גם יותר ספקות. וזה בסדר ולגיטימי. לא נשכח שהזוגיות הזאת היא בת חודשיים.

ההצעה של פגישה היא מתאימה לדעתי, כך תוכלי גם להבהיר לו מהן תחושותייך.

היי עדי, תודה על תגובותייך וההתעניינות. מאז שישי בצהריים יש עדכונים. אני נתתי לו את השקט שהוא ביקש ולא ייצרתי קשר,אבל הוא זה שלא הפסיק לסמס ולעדכן בכל מיני דברים. בערב הוא התקשר ואני שכבר לא יכולתי לסבול את המצב פתחתי שוב את הנושא. דיברנו קרוב לשעה ובסוף השיחה החלטנו להיפרד.סיימנו את השיחה יפה וחשבתי שהכל נגמר. לאחר מס' דקות הוא שלח סמס ואמר "אני מצטער" ואני הגבתי בחזרה "אני מצטערת על דבר אחד,שהכרתי בינך לבין הילדים" ואז הוא שלח הודעה "אנחנו צריכים לדבר ב-4 עיניים" כשלא הגבתי לסמס הוא התקשר וביקש לבוא ולדבר. הוא אכן הגיע (למרות שלא הרגיש טוב) דיברנו עד אמצע הלילה. דיבר על כל הפחדים והחששות שיש לו מהקשר ביננו. ובסוף השיחה החלטנו לתת לימים לעבור ולראות מה מתפתח.
מאז אני פחות יוצרת קשר,והוא זה שמסמס ומתקשר יותר. חזרנו לצחוק כמו לפני כל הבלאגן. הוא משתף אותי במה שעובר עליו מבחינת העבודה וכדומה.
אבל אני בתוך תוכי לא יודעת תמיד איך להתנהג איתו. האם ליזום להיפגש או לתת לו להציע? (כי כששאלתי אותו למה לא הזמין אותי עדיין אליו הביתה? הוא ענה שציפה שאני אזום. וגם רצה להקל עליי,כי לו יותר קל לבוא מאשר לי) אני לא יודעת כמה פעמים אני יכולה להתקשר או לסמס ביום וזה לא יראה מוגזם עבורו? סוג של חששות שלא פתאום שוב יגיד שזה "לוחץ" מידיי ולא משאיר לו זמן לעצמו.
האם לדבר איתו על זה או לתת לו עוד קצת" להתבשל" עם עצמו?
ושוב תודה על תגובותייך.
המשך יום נפלא

הי גלי, תודה על העדכון.

אני שמחה שהתגלגלו הדברים כפי שקרה- יצא לכם לדבר ברצינות ויכולת להיחשף יותר לקשיים שלו. אציין כי נראה שהוא מאוד "שם", מאוד רוצה להתמודד, מאוד חושש ומודע לעצמו בו זמנית. וזה בהחלט ראוי להערכתך.

אני מניחה שהמינון של ההתקשרות מולו מצידך צריך להיות מופחת, אבל לא ברמה של התעלמות. אלא לסמס לו כשהוא מסמס, לענות לו ולדבר איתו. ואם עבר חצי יום, יום, בו הוא לא הראה יצירת קשר - אז אולי אפשר לסמס לו בערב או משהו בסגנון. תזכירי לו מדי פעם כי את שומרת על המרחב שלו ולא מעוניינת ללחוץ וזאת הסיבה לאי יצירת קשר מצידך. אם יהיה "דיבור" בנושא שקפי לו שהוא זה שיוזם יותר, כך שאת מבינה ממנו שזה נכון לו ליצור קשר במינון הזה. מה שחשוב שהוא יחווה ממך שאת יודעת להתרחק כשצריך, ואת ממש לא זו שלוחצת עליו להיות בקשר. שהבחירה אצלו לחלוטין ואת "לקחת צעד אחורה".

אשמח לעדכונים נוספים.

היי עדי,יש התפתחויות ולאו דווקא לטובה. במהלך הימים האחרונים נתתי לו להוביל את המהלכים. כשסימס סימסתי בחזרה,כשהתקשר עניתי,מידיי פעם גם אני סימסתי והתקשרתי אבל מעט מאוד.אתמול דיברנו בטלפון ואז הוא אמר שביקשו ממנו להחליף למחרת מישהו בעבודה (הוא עובד במשמרות או בוקר או צהריים)ובמקום לעבוד בוקר שיעבוד ערב.אני חשבתי שהוא יסרב כי לא נפגשנו כל השבוע וירצה שניפגש. ולהפתעתי הוא הסכים להחלפה.דיברנו עוד קצת ואז סיימנו את השיחה.
לאחר שעתיים בערך סימסתי לו ושאלתי מה הסטטוס שלנו כרגע? והוא ענה שבאמת לא יודע,ושהוא חושב על זה המון ואין לו תשובה.אלתי מה אתה מציע שנעשה? הוא ענה שקשה לו מאוד לוותר עלי ומצד שני לא שלם עם עצמו. שאלתי אם זה בגלל הילדים? והוא ענה שלא. ואז הוא אמר שהוא עוצר את עצמו מלפתח רגשות כי הוא מפחד שהוא יהיה כמו אבא שלו עם התפרצויות של אלימות. שוב הוא הצליח להפתיע אותי בתשובה שלו. שאלתי האם זה מנע ממנו לפתח קשרים? ענה שכן. וגם אם היה בקשר ארוך תמיד השאיר לעצמו פתח מילוט (ואני חשבתי לעצמי,זה בדיוק מה שהוא עושה עכשיו)שאלתי אם הוא הרים יד אי פעם על אישה? ענה שהיה קרוב לזה אבל זה לא קרה.שאלתי אם הוא טיפל בנושא הזה? אמר שלא.
היות והופתעתי מהתשובה שלו שאלתי האם הוא מתרץ לי תירוצים על מנת שאקום ואלך? והוא ענה שאלו לא תירוצים אלא הפחדים שלו. הצעתי שילך לשיחות עם פסיכולוג אבל הוא ענה שלא רוצה לחזור אחורה לאותו כאב שחש בעבר.ואז ביקש שאשחרר קצת לחץ וזה מה שעשיתי.
בבוקר שלחתי לו הודעה מאוד ארוכה שבעצם בתוכן שלה פרסתי בפניו את כל מה שאני מרגישה וחושבת ושאני מוכנה להיות שם בשבילו אם יחליט לטפל בחששות שלו.
ואז הוא הגיב שלטובתי עדיף שאמשיך הלאה,כי אני מבקשת ממנו משהו להוא לא יכול כרגע למלא.שאלתי למה הוא התעקש לפתח את הקשר ביננו כאשר יעד מה אני מחפשת בקשר זוגי? והוא ענה שהוא לא ידע כמה החששות שלו עמוקים כשהתחיל לחשוב עלי ועליו.
ועוד אמר שלא מגיע לנו (לילדים ולי) לעבור איתו את היסורים. שאלתי אילו יסורים? ושבמשך כל התקופה הוא לא הראה שמץ של אלימות,כעס, או פקפוק בקשר שלנו,ורק דיבר על העתיד וההמשכיות. והוא ענה "ואז ישבתי וחשבתי איזה אדם אני אהיה..." ואז שאלתי אם הוא מוכן שנדבר פנים מול פנים כי אני חושבת שזה יכבד אותו ואותי. והוא מייד הסכים וקבענו להיפגש מחר בערב.
מבחינתי הוא הצליח להוציא לי את הרוח מהמפרשים,וגם בי נכנסו עכשיו ספקות לגבי הקשר הזה. אבל עמוק בפנים אני לא מרגישה שאני רוצה לוותר כ"כ מהר.
אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.להישאר או לוותר? אני זקוקה ממך לעצה דחופה.
איך להתנהג? מה לעשות בפגישה? איפה להיפגש?וכל דבר אחר שאת יכולה לייעץ לי על מנת לנהוג נכון ובהיגיון בכל המצב שנוצר.

שלום גלי וערב טוב,

אני מתנצלת שלא יכולתי לענות לך לפני, אבל משוכנעת שעשית את הדבר הנכון. מעבר לזה אני חייבת לציין לטובה את כתיבתך ואת הכנות והפתיחות שאת כותבת בה, זה בהחלט מסייע להבין את החוויה שלך וזה ראוי להערכה.

לגבי מה שהעלת- נכון יהיה כמובן להיפגש ולדון את הדברים. אני לא יודעת איפה נפגשתם, ומה היה- שתפי אותי אם תוכלי. בגדול אחרי פגישה זו הייתי רוצה שתהיי יותר "יודעת" לאן פני הדברים הולכים מבחינתו. כמה דברים שיש לזכור-

עד כמה שנרצה את בן הזוג - אם הוא חושש להתעמת עם התכנים המודעים והלא מודעים שלו כמו יצר התוקפנות במקרה הזה, זה לא יספיק. רק אם הוא באמת ירצה פעם אחת ולתמיד להחזיק קשר על צל ועל רקע כל מה שהוא חווה- הוא יצליח גם למצוא פיתרון. הוא כנראה מאוד חושש לאבד שליטה ונותר לנו להאמין לו ש"הוא יודע על מה הוא מדבר". יתכן ואלו צדדים לא מאוד פוטוגניים ולא רק איתך הוא אינו מעוניין לעבוד עליהם, כפי שהבנתי.

מעבר לכך ניכר כי הוא מאוד מבולבל, מצד אחד לא רוצה את הקשר ומשאיר לעצמי כדבריו פתחי מילוט, ומצד שני יוצר קשר כשיש נתק. הוא צריך להחליט מה הוא רוצה. או שהוא עובד על עצמו, מתעמת, מתמודד, הולך לאיזה יעוץ אם צריך או תמיכה אחרת - ומתחייב לחלוטין. או שהוא לוקח פסק זמן ואתם נפרדים איש לדרכו. כי הוא לא ממש יכול "לשגע" אותך כך. גם את כבר מאוד מבולבלת מכל המהלכים הסותרים שלו- חשוב יהיה להגיד לו את זה חד משמעית.

מקוה שמאז היו התפתחויות חיוביות בעינייך, אני פה לעדכונים.

היי עדי, תודה על העצות שלך,הן ממקדות אותי יותר.ותודה לך על המחמאות,אני משתדלת לתת כמה שיותר רקע, על מנת שתוכלי להבין מה בדיוק קורה.ולמה אני כ"כ מבולבלת.
היינו אמורים להיפגש הערב,אך הוא חזר מאוד מקורר מהעבודה ולכן לא דיברנו בכלל על להיפגש.
אבל אתמול בבוקר התכתבנו ממש מעט (אחרי הסמס הארוך שלי) וכל היום היתה דממה מצד שנינו. ואז בשעה 19:00 הוא שלח סמס ושאל האם הגעתי הביתה? עניתי שכן ושאלתי למה אתה שואל? הוא ענה דאגתי לך,אבל אם זה מפריע אני מתנצל.
עניתי שאין צורך שיתנצל ואני מבינה שהוא דואג לי כמו שאני דואגת לו. יותר מאוחר התכתבנו שוב ואמרתי לו שאני כ"כ רוצה ללכת לשבת מול הים,כי זה מקום שמאוד מרגיע וגורם לי לחשוב בצלילות. ואז הוא אמר שאוליי יהיה לי קר בלילה בים,ושאם אני רוצה יש לו בבית חרמונית. זאת היתה הפעם הראשונה שהוא הזמין אותי (אמנם בהזמנה מרומזת) לביקור אצלו בבית.
בסופו של דבר לא הלכתי לים בלילה והמשכנו להתכתב עוד במשך שעה וחצי לסירוגין.עד שפרשנו לישון.
היום במהלך כל היום הוא סימס,עדכן כשהגיע הביתה. ואפילו דיברנו בטלפון כשחזר מהעבודה. סיפר שהוא לא מרגיש טוב. ואני הצעתי לבוא להביא לו כדורים,והוא סירב כי אמר שהוא יודע שהגעתי מאוחר מהעבודה ואני עייפה. ושמחר ילך לקנות כדורים.
אני מחכה לראות איך הוא ירגיש במהלך סופ"ש ולהיפגש איתו ולקיים את השיחה.
מבטיחה לעדכן כשיהיו התפתחויות.
שיהיה סופ"ש נעים,טוב והכי חשוב עם הרבה תשובות ברורות (:

הי גלי,

תודה לך על העדכונים ועל ההכוונה.

נחכה אכן לראות מה יהיו ההתפתחויות. עברתי שוב על הפוסטים שלנו ו2 דברים חשובים עלו- האחד שמדובר באדם בן 42 לערך, רווק, שמתקשה להתגייס עד הסוף. והשני הוא ששניכם בקשר בסביבות חודשיים- שלושה. אמנם זה לא מעיד על אי התאמה, אך עברתם הרבה מאוד בשביל זמן כה קצר.

זה רק מחדד יותר כי את זקוקה לקבל תשובות חד משמעיות, ברורות, לגבי רצונו. חשוב שהוא לא ישליך עלייך את הבלבול שלו, כפי שקורה כרגע. כאשר בן הזוג מאוד מבולבל בד"כ גם אנחנו. ולכן אני מקוה, כמוך, שיהיו לך תשובות ברורות בהמשך ותוכלי להגשים את ציפיותייך מקשר זוגי.

בהצלחה ושבת שלום,

היי עדי, אכן העלית 2 נקודות מאוד חשובות שגם אני חושבת עליהן המון.
ביום שישי בוקר התקשרתי אליו כדי לבדוק איך הוא מרגיש,הוא אמר שהוא בקניות וידידה טובה שלו (שעליה כבר שמעתי הרבה) באה לאסוף אותו כי הוא לא מרגיש טוב.במהלך הקניות הוא התקשר אליי מס' פעמים(כנראה שהבין שאני קצת מוטרדת שהוא עם הידידה שלו).
בצהריים הוא התקשר שוב,התעניין מה אני עושה? מה מכינה לאכול? ואז אמר לי שהוא ממש לא מרגיש טוב,ואפילו לא מסוגל לקום מהמיטה. ושהיה רוצה לראות אותי אבל הוא לא מסוגל לנהוג. ושאל אם אני רוצה לבוא אליו? עניתי שכן,אבל שאגיע רק בערב.
לפני שיצאתי הוא שלח לי הודעה שאביא בגדים למחר,כי אם הוא ירגיש טוב נלך לים כמו שרציתי.בערב נסעתי אליו,ראינו טלויזיה שתינו אכלנו.כשרציתי לקום להביא שתיה הוא לא נתן לי ואמר שאני אורחת ושאתפנק לי.היה ערב מקסים.
בבוקר קמנו הוא הכין קפה והביא לי למיטה,ראינו קצת טלויזיה ויצאנו לים לטייל.כשישבנו בים והייתי שקועה במחשבות הוא שאל על מה אני חושבת? עניתי שעלינו. והוא שאל "על אם אנחנו עושים את הדברים כמו שצריך?" עניתי שכן.הוא אמר שהוא מעדיף לא לדבר כרגע כי אוליי השיחה לא תהיה נעימה והוא לא רוצה שיתקלקל לנו מצב הרוח. ישבנו עוד קצת בים והלכנו לאכול באיזו מסעדה.
שוב במסעדה המחשבות שלי נדדו והוא קלט את זה ושאל שוב על מה אני חושבת? עניתי לו שהוא יודע על מה אני חושבת. ושלדעתי אנחנו צריכים לשבר ולהחליט מה עושים הלאה.
הוא שוב אמר שהוא רץ קדימה עם המחשבות,ושאם הוא חושב על העתיד,שנתקדם ונרצה לעבור לגור ביחד זאת תהיה קצת בעיה.כי הוא גר במקום שמאוד נוח לו עם העבודה והסביבה. ושהוא יודע שלי יהיה קשה לעבור מהיכן שאני גרה בגלל הילדים,והחברים שלהם. ושהוא לא ירצה שאני אעקור אותם מהסביבה שלהם כי זה יקשה עליהם.
אמר עוד שאם הוא יכנס לנו (לילדים ולי) לחיים,זה כמו להיכנס למשהוא שהוא כבר כמעט שלם ומרגיש עם זה לא בנוח.
עניתי לו שלגבי מקום המגורים,אני לא יודעת לאן יובילו אותי החיים,ואם אשאר לגור כל החיים באותו מקום. ושאם זה יראה לי נכון אני יכולה לעבור לגור במקום אחר.
לגבי הכניסה שלו לחיים שלנו. זה נכון שהילדים ואני זה סוג של תא משפחתי. אבל אני רוצה להביא עוד ילדים וזה כבר ייצור תא משפחתי חדש ומורחב יותר.
לא ממש המשכנו לדבר כי היו מסביבנו אנשים במסעדה. חזרנו אליו הביתה והוא ביקש שלא אלך עד מוצ"ש.
היה סופ"ש מאוד כייפי,אכלנו,שתינו,טיילנו. הוא לא הפסיק כל השבת לחבק,ללטף,לנשק. הראה המון סימני חיבה וקירבה.
לפני שיצאתי מאצלו ביקשתי שיחשוב על מה שדיברנו כי צריך לקחת החלטות.והוא הבטיח שיחשוב ושלא סיימנו לדבר על זה.
אמנם לא דיברנו על כל הבעיות והפחדים שלו האחרים.אבל יש התקדמות קלה. אני מאוד מקווה לקיים מחר בערב איתו את השיחה הרצינית.
מה דעתך?
שיהיה שבוע טוב

הי גלי יקרה,

אכן התפתחות מעניינת. יש כמה דברים די ברורים ממה שעולה-
האחד, שמדובר בגבר "ילד" - משהו לא בשל, לא לגמרי "שם" בזוגיות ומאוד חושש להתחייב. מצד שני הוא מאוד רוצה בקירבתך, אבל אני לא בטוחה שגם במחויבות ובגיוס הרציני יותר לעבר קשר "קשר".

הוא לא רוצה להתעמת עם הקשיים כדי לא להרוס את האוירה והמצברוח. מצד אחד מאוד לגיטימי שהוא יהנה בחברתך, מצד שני הוא לא ממש מספק תשובות. הוא אומר משהו מפורש- כשהוא נכנס לתא משפחתי הוא מרגיש "כמעט שלם" וזה מפחיד אותו מאוד. אני לא בטוחה שאם היה התא הזה אפילו שלו ממש- הוא לא היה מרגיש ככה. ז"א החרדה שלו מזה היא קבועה גם מבחינת הוא עצמו. שוב זה זורק אותי לגיל שלו ולמצב המנטאלי שהוא מייצג מולך.

אני לא יודעת עד כמה זה יעזור וישנה אותו במהותו, אבל מה שנותר הוא פשוט להגיד לו מפורשות שזה או את- עם כל הרצינות הכרוכה, או כלום. ממש כך. כי רק כשהוא יחוש שהוא מאבד- הוא ירגיש צורך לקבל. ולא מתכוונת בדבריי ל"פסק זמן" מצידו אלא ממש ניתוק בעיקר מצידך בלי להתפתות לכל המסביב- וזה קשה. צריך לתת לו את ההרגשה של "מה זה לאבד ומה זה בלעדייך..". נכון, זה סוג של מומנטום- אבל אני מרגישה שאת זקוקה לזה באופן הזה- את נתלשת מקצה לקצה ורוקדת לפי חליל לא החלטי בכלל.. חבל. צריך לקחת שליטה על הדברים (כל זה בהנחה ואת רוצה בו לקשר רציני. אם מתאים לך כרגע זוגיות שהיא "באמצע" זה גם לגיטימי וסביר).

מקוה להתפתחויות טובות ובהצלחה,

היי עדי, מתנצלת שלא כתבתי בשבוע האחרון הייתי מאוד עסוקה.
מאז הפעם האחרונה שכתבתי היו התפתחויות.ביום שלפני יום הבחירות חשבנו להיפגש אבל הוא הגיע מאוחר מהעבודה,ואמר שתיכנן ביום חופש לנקות את הבית שלו ואוליי שניפגש בצהריים. התוכניות השתבשו לאחר שבצהריים הודיעו לו שאבא שלו לא מרגיש טוב ומאשפזים אותו בביה"ח.והתוכניות השתבשו.
במהלך היומיים שלאחר מכן הוא עבד ולאחר מכן הלך לבקר את אביו והבנתי שהוא לא יכול להתפנות כדי שניפגש,ומאוד הבנתי אותו.ואז ביום חמישי בצהריים הוא שאל אם הוא יכול לבוא לישון אצלי? ואני עניתי בשמחה. הוא אכן הגיע ולא שכח לקנות מתנה לבת שלי (היתה לה יום הולדת לפני שבועיים).
במהלך הערב הוא דיבר וצחק עם הילדים, שלושתם ישבו יחד במחשב וחיפשו לנו כלב שנאמץ(הילדים מאוד לוחצים להביא כלב הביתה) בזמן שאני הכנתי ארוחת ערב,ומידיי פעם מציצה עליהם ונהנית.
ביום שישי בבוקר קמנו יחד שתינו קפה והוא היה צריך ללכת לביה"ח כדי לשחרר את אביו.בערב הלכתי לאכול עם הילדים אצל הוריי והילדים נשארו לישון שם. וכשסיפרתי לו את זה שאלתי אותו אם הוא רוצה שניפגשוהוא הזמין אותי (בפעם השניה) לבוא אליו.
ושאל אם אני רוצה להביא בגדי ספורט כדי שבבוקר נעשה יחד הליכה לאורך הים.
נשארתי לישון אצלו ואז קמנו בבוקר עשינו הליכה לאורך החוף,דיברנו צחקנו והיה כייף.
לאחר מכן אחותו התקשרה וביקשה ממנו לבוא לעזור לה באיזה משהו,הוא התאכזב כי רצה שנלך לאכול יחד.אמרתי לו שאם הוא יסיים מוקדם הוא יוכל לבוא אליי ונלך לאכול.הוא שמח על הרעיון ואני נסעתי הביתה.
בסופו של דבר הוא התעכב עד מאוחר אצל אחותו (כל הזמן שהיה אצל אחותו הוא התקשר וסימס) ואני כבר עשיתי תוכניות אחרות עם הילדים.ולא נפגשנו.
בערב יצאתי עם חברות למופע.ובסוף המופע התקשרתי אליו ודיברנו על כך שהיום (יום א') אני צריכה להגיע לעיר מגוריו עם אמא שלי ולהמתין לה כשעתיים.הוא כבר סידר מראש את סידור העבודה כך שהיום הוא יהיה בבית מוקדם ומתכנן להכין לי ארוחת ערב. ושאמתין אצלו עד שאצטרך להחזיר את אמא שלי הביתה.
הוא שאל אותי מתי אני אמורה להגיע אליו?עניתי שבסבבותי 19:00 . והוא אמר "אה יופי,כי קבעתי עם לילך (הידידה הטובה שלו) לעשות הליכה בשעה 17:30. אז אני אספיק לחזור עד אז הביתה" אני חושבת שהם בקשר יום יומי אבל הוא לא ממש מספר לי על כך. אוליי כי הוא יודע שזה מפריע לי. אני מנסה לא לייחס לכך חשיבות אבל זה קשה.
חשוב לי לציין כי מאז השיחה בשבת שעברה במסעדה נראה שהוא קיבל ממני את התשובות שחיפש,ולכן השינוי לטובה שחל בו. אני רואה שהוא מתקרב יותר ומשתדל יותר מאז השיחה. (אפילו היום שוב דיברנו על חופשה ביחד).
שתי דילמות יש לי כרגע. אחת-למרות שלא עשינו את השיחה של "יחסינו לאן" ואין לי ממש תשובות ברורות ממנו לגבי כיוון העתיד שלנו,זה מטריד אותיאבל מצד שני הדברים זורמים. והשניה-זאת הידידה שלו,שבכל פעם אני שומעת עליה אני נאכלת מבפנים.מה לדעתך אני צריכה לעשות?

ערב טוב גלי,

שוב תודה לך על הפירוט הרב.

נראה שהקשר חזר למסלול הראשוני- מעין ירח דבש כזה, הוא יותר מחזר, יותר מזמין, יותר יוזם, הפנים את הדברים, ואת יותר שמחה, רואה איזו משפחה חדשה שאת יוצרת וסה"כ את מרוצה, על פניו. אך בפנים את עדיין תוהה האם כל הפינות נסגרו, האם הוא ירד לסוף דעתך. נושא הידידה גם הוא מציק לך.

אז לגבי נושא הידידה - שזה נושא שכיח ועינין של גבולות- כל זוג ומה שהוא מכניס למערכת היחסים שלו- כל עוד יש מבחינתו רצון לקשר איתך, קשר מחייב, והידידה לא מפריעה למערכת שלכם- נסי להתעלם מזה לזמן מה ולראות איך את מרגישה. יתכן וזוהי פונקציה של חוסר הביטחון שלך בקשר, לאור כל מה שהקשר הזה עבר בזמן כה קצר.

לגבי שיחת יחסנו לאן - לפי מה שאני מבינה היתה שיחה נוסח "יחסנו לאן" רק שלא כל התשובות התקבלו. על פניו המשיכי כך ותראי האם יש עוד מעשים שתואמים להצהרותיו.. ככל שהקשר יתקדם תצטרכי לבדוק האם אכן יש תשובות לשאלות שלך והאם הקשר הזה מקיים את צרכייך. גם אם לא- זה לא סוף העולם. אפשר להמשיך את השיח ביניכם, אפשר לבדוק מה הלאה ולראות איפה כל אחד נמצא.

היי עדי, רציתי לעדכן אותך שהמצב משתפר מאוד.אנחנו מבלים את סופי השבוע ביחד.הוא יוזם יציאות ומפגשים.במהלך שבוע שעבר הוא אמר לי שקיבל הצעה מחברים,לצאת לטיול אופניים בסופ"ש. כלומר מיום שישי עד שבת. וכאשר אמרתי לו שזה מצויין ושיהנה. הוא שאל בפליאה האם זה לא מפריע לי? עניתי לא שלא,ושאני שמחה שהוא יהנה עם חברים.
לבסוף העיניין לא יצא לפועל עקב מזג האוויר. ואני לא שאלתי אותו כלום לגבי התוכניות שלו לסופ"ש. ואז ביום שישי בצהריים הוא שאל אותי אם אני רוצה שנלך יחד לסרט? עניתי שכן והוא מייד הזמין כרטיסים. הגיע אליי הביתה בשעות הערב המוקדמות יצאנו לסרט והיה מאוד נחמד.
בבוקר הוא שמע שחברה רצתה שאלך איתה לקניות.ולאחר שאמרתי לה שאני לא יכולה. הוא אמר לי שחבל שלא הלכתי איתה כי הוא מתכוון ללכת הביתה בצהריים. אני הופתעתי וגם קצת נפגעתי כי ציפיתי שהוא ישאר עד מוצ"ש כדי לפגוש את הילדים.
לאחר שהלך אחה"צ הביתה. דיברנו עוד מס' פעמים בטלפון ואז הוא ביוזמתו,הציע שיבוא באיזה ערב אליי הביתה,ואמר שיגיע מוקדם על מנת להיות עם הילדים לפני שהם הולכים לישון. ואז גם הציע לבוא בשבת הבאה ולהישאר עד ראשון בבוקר כדי להיות עם הילדים.
כמובן שאני שמחתי על עצם המחשבה שלו וזרמתי איתו.
כבר שבוע שאנחנו מדברים על לצאת יחד לסופ"ש וביום ראשון האחרון הוא התקשר וביקש ממני לבדוק חופשה עבורינו. בדקתי ובאותו היום סגרנו לצאת יחד לחופשה.
על פניו נראה שהדברים מתקדמין יפה.אבל לפעמים אני מרגישה שכאילו אני מחכה ל"בום".
מחכה לרגע שהוא שוב יסוג לאחור.מה לדעתך אני צריכה לעשות על מנת להיפטר מהתחושה הזאת?
עוד דבר,אני יודעת שהוא סיפר לשני חברים שלו עליי,אבל נראה לי שהמשפחה שלו עדיין לא יודעת עליי. השאלה כמה זמן, זה זמן סביר עד שהוא אמור לספר למשפחה שלו לדעתך?
מחכה לתגובתך.
המשך ערב נפלא

שלום גלי,

חדשות נהדרות! אני מאוד שמחה בשבילך. נראה שאכן השיחות שהיו ביניכם והכנות שלך היוו פה נדבכים מרכזיים להתקדמות הקשר. את מאפשרת לו חופשיות לצד זוגיות ויכולה גם לחכות לתגובותיו וליוזמות מצידו וזה מצוין.

לגבי ה"ציפיה לבום", כן זה מובן, כיוון שאת נזהרת מאוד לאחר שנפגעת ממנו כ"כ. את בהחלט יכולה לשתף אותו שלפעמים את חשה כך, מתי המכה תגיע, כיוון שזה כבר קרה בעבר, ואולי לשאול אותו אם יש לו דרך להרגיע את המקום הזה. אולי אחרי שיחה אחת בנושא, הדברים יראו לך רגועים יותר. מעבר לזה, חשוב לזכור- אין לנו באמת שליטה על הכל, היינו אולי רוצים, אבל זה בלתי אפשרי. גם כשהמצב הוא סה"כ טוב ואנחנו מסופקים, יתכן ויהיו מקומות שבסוף כן ניפגע וכן נתאכזב, אני לא חושבת שיש מקום מתאים יותר להגדרה הזאת כמו "זוגיות". זוגיות חייבת לטמון בחובה מסתורין, חששות, ריגושים, חוסר אונים, געגוע. אלו תכונות שהזוגיות כביכול צריכה אותן כדי להזין את עצמה. ולכן מה שאת חווה הוא לגמרי לגמרי נכון ובריא לקשר, במידה מסוימת. את חוששת לאבד, כי מאוד טוב לך.

לגבי המשפחה שלו- כפי שציינו כאן כמה פעמים- אתם בקשר משהו כמו 3 חודשים (?), ולכן אני חושבת שאת צריכה בהחלט לתת לו את הזמן ולא ללחוץ. חכי מעט, הכירי אותו בעוד מישורים לפני שאת נחשפת למשפחה- גם עבור עצמך. קחי את הזמן ואם נניח עוד חודש חודשיים הוא לא יציע, נסי לבדוק מולו, בלי להלחיץ.

מקריאת הדברים אני רוצה לתת לך עוד עצה קטנה- קחי את הטוב שיצרתם יחד ואמצי אותו. נסי לא להסתכל על מה שחסר, למרות שזה הכי קל, ולא להתחפר שם יותר מדי, כי את עלולה לשקוע. חשוב מאוד לזכור איפה הקשר הזה היה לפני שבועיים שלושה ואיפה הוא היום, הישארי ב"כאן ובעכשיו", במה שיצרתם עד כה, ונסי פחות לצפות לקפיצות משמעותיות בקשר, אלא לתהליך בריא. נסי לא לשדר לחץ- זה מרחיק.

מקוה שהדברים עזרו ואני מאוד מאוד מודה לך על העדכונים החיוביים.

תודה עדי על תגובותייך, את נותנת לי נקודות מבט אחרות לדברים.אני אקח את דבריך לתשומת ליבי ומקווה שהכל יהיה בסדר.
אם יהיו עידכונים חדשים אעדכן.
תודה וסופ"ש מצויין