בעיה בנישואים

הי תומר,

אני בטוחה שמה שאתם עוברים- עוברים הרבה אחרים. ילד ראשון הוא כמובן ברכה ומזל טוב, עם זאת הוא מביא לשינויים לא פשוטים במערכת היחסים הזוגית. אם זה הדחיקה של מקום הזוגיות למקום קטן יותר, המערכת מתערערת ושוב צריך למצוא לכל נפש בבית את מקומה, ופתאום נכנסת מערכת הורית. אף אחד לא מלמד אותנו להיות הורה, לעומת זאת- למדנו מה זה להיות בני זוג, בד"כ ע"י מערכות יחסים בעבר שעזרו לנו ל"השתכלל". הפעם - אתה אבא ואת אמא, וזהו. עכשיו תתמודדו.

בשלב זה כל אחד מביא את "שלו" וסביר שיהיו חילוקי דעות סביב הגידול שלו. זה בסדר שיהיה צד אחד יותר חרד וצד אחד פחות, זה קורה הרבה ובעיקר בהורות טריה. התחושה של אמא ואבא הן חשובות, גם לילד, ואיפה שאתה יכול לבוא לקראתה עשה זאת. היא מיוזמתה גם תוכל להיות גמישה יותר- תלוי איזה מראה אתה תציב לה.

לגבי יחסים אינטימיים- נשאלת השאלה האם זה היה תמיד כך או רק מהלידה. יתכן והעימותים ביניכם גררו גם חוסר חשק מצידה להתקרבות אינטימית, הרי יש קשר ישיר בין מה שקורה ביניכם זוגית לבין מה שקורה ביניכם מינית.

אני מציעה שבשלב ראשון תנסו לפתור ולהגיע לתוכנית פעולה מול הילד שמקובלת פחות או יותר על שניכם. אם אין הסכמה, לפחות להסכים כי שניכם שונים וכשאתה שומר עליו הוא יקבל אותך כפי שאתה מבין שטוב ונכון לטפל בו, וכנ"ל לגביה. אתם צריכים לשבת על זה "חזק" ולמצוא מכנים משותפים לגבי גידול הילד, גם לטובתו. גם הוא כדאי שיחווה הורות מיטיבה ככל שאפשר.

אשמח לשמוע מה מתקדם.